אין מי שלא מכיר את הסכנות הקיימות בחיבור לאינטרנט, ואין ספק שלחיבור לרשת יש מחיר לא קטן. אך כשמדובר בילדים ובנערים הסיכון גדול בהרבה. מחקרים קובעים כי חשיפה לאינטרנט בשלבים מוקדמים יותר עלולה לפגוע בהתפתחות הבריאה של מתבגרים, ואף ביציבות הרגשית שלהם בהמשך החיים.
אז אם יש לכם תקשורת בריאה עם המתבגרים שלכם ואתם יודעים שהם מעוניינים לרכוש סמארטפון - הכירו להם את חמשת הסכנות הבאות, וודאו שהם לא מכניסים את עצמם לסיכון מוגבר:
1. פגיעה בהתפתחות הרגשית: גיל ההתבגרות מאתגר במיוחד, ולפעמים דווקא בשל העובדה שנערים עוברים שינוי חיובי שבמהלכו הם לומדים לקנות את מקומם בחברה, להתמודד עם קשיים חברתיים ולווסת רגשות קשים איתם כולנו נאלצים להתמודד במהלך החיים. כשנער בתקופה קשה בורח לרשת במקום להתמודד - הוא מפספס רכישה של מיומנויות חברתיות חשובות אותן להן הוא יזדקק במהלך החיים.
כמו כן גילו מחקרים של המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב, כי בבדיקת MRI נמצא פער משמעותי במבנה המוחי של ילדים שהשתמשו במסכים למעלה מ-7 שעות ביום, כשהבדיקה מצאה שכבה נמוכה יותר של קורטקס - החלק שמפעיל את העיבוד המוחי, והדבר מעיד על מח שלא התפתח כדי צורכו.
2. פגיעה בלימודים: בתקופת הילדות רוכשים הנערים את הידע הבסיסי ביותר בחיים. מחקרים שנערכו באוניברסיטת טקסס גילו כי ילדים שהשתמשו בסמארטפונים למשך יותר משעתיים ביום - הציונים שלהם היו נמוכים יותר מנערים שלא היו מחוברים לסמארטפון.
3. פגיעה בשינה: מכירים את הצליל המבשר על בואה של הודעה חדשה בוואטסאפ? או את ציוץ הציפור של טוויטר? מחקרים גילו כי ילדים שהתרגלו להתייחס לכל התראה, לקו בהפרעות שינה בשל עוררות המח שנותר דרוך גם במהלך השינה ונותר קשוב לצלילי ההתראות. פגיעה בשינה בגילאי ההתבגרות עלולה לפגוע בגדילה, וכמובן לפגוע ברמת ההישגים והלמידה של המתבגרים.
4. דיכאון וחרדה: מנגנוני ההגנה של ילדים ונערים רגישים יותר משל המבוגרים, כשמערכת הרגשות של הילד חשופה יותר לפגיעות, משום שהעולם הרגשי של הילד פגיע בהרבה. כך ילדים שחווים תחושות של קנאה בילדים אחרים אותם הם רואים ברשת - עלולים להיפגע מכך הרבה יותר ממבוגרים שנחשפים לכך, ומחקרים אף גילו כי רמות הקורטיזול (הורמון שגורם לתחושה של דריכות) גבוהות יותר בקרב ילדים שמשתמשים ברשת וגורמים להם לתחושות של סטרס, והם עלולים אף ללקות בהתקפי חרדה.
5. בריונות ברשת: כרבע מהילדים חווים בריונות ברשת, כשלרוב הם לא משתפים את המבוגרים בהצקות שהם חווים. מחקרים טוענים כי רק עשירית מהילדים מדווחים להורים על תופעות של בריונות ברשת, כשמרבית הילדים יחששו מפני חרמות או הצקות ויעדיפו שלא לשתף את ההורים או את אנשי החינוך הקרובים אליהם.