העידן המערבי: המדינות הפרו רוסיות משתנות ומפנות גב לפוטין

בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, העולם שינה את פניו. ברית המועצות התפוררה לרסיסים, והמלחמה בין מזרח למערב השתנתה לחלוטין.

בכתבה הזו לא באנו לדבר על דמוקרטיה, אלא על הקיטוב בין מזרח למערב ועל המדינות הפוסט סובייטיות - מי התומכות במערב, מי ברוסיה-המזרח - ולמה מדינות רבות הולכות ועוברות הליכים פרו-מערביים?

נפתח ונאמר, הנתונים בכתבה לא בהכרח יישארו רלוונטיים בעוד שנה, שנתיים או עשור. בכל זאת, שלטונות משתנים במהירות - אבל ננסה להביא את המדינות שעברו הליכים פרו-מערביים, וננסה להבין למה זה קרה.

מולדובה

נפתח במולדובה, מדינה בה לאחרונה נחשפה קנוניה, לפיה ניסו הפרו רוסיים להפיל את הממשלה הפרו מערבית במדינה המחזיקה ב-64 מושבים מתוך 101. על פי האמריקנים, רוסיה בחשה בתוך מפלגת 'סור' בניסיון להביא לנפילת הממשלה.

ברוסיה הכחישו קשר לניסיון ההפיכה, אך ניתן לראות בבירור איך מולדובה שינתה את פניה. מאז שנת 2009, במולדובה לא הייתה ממשלה פרו רוסית. נכון, מערכת הבחירות במולדובה וגם בשאר המדינות לא נסובות רק סביב הנושא הרוסי ואולי רק לא סביב הנושא הרוסי, אבל מעניין לראות את המגמה.

בבחירות שנערכו בשנת 2009, אחרי שני סבבי בחירות כמעט רצופות (ד"א, לא הצליחו לבחור נשיא - גם שם היה כאוס פוליטי), השיג הגוש הפרו-מערבי רוב של 59 מתוך 101. ארבע שנים מאוחר יותר זכו ב-55 מושבים, וב-2019 ב-56 מושבים. בבחירות האחרונות שנערכו לפני כשנה וחצי זכו ב-63 מושבים.

ההליכים הפרו מערביים ארוכים, אבל רק לאחרונה מולדובה הפכה למדינה מועמדת לחברות באיחוד האירופי - סימן נוסף להליך הפרו מערבי במדינה שכנראה חצויה בשאלה הקוטביות.

נכון, המדינה כאמור קוטבית וחצויה בנושא, אבל כשאתה מרגיש את החום של הטילים הרוסיים המתעופפים בסמוך אליך ולעיתים זולגים אליך מרוסיה - קשה להישאר אדיש.

גיאורגיה

השם בידזינה איוואנישווילי כנראה זר לרובכם, אך האיש שימש בעבר כראש ממשלת גיאורגיה ומייסד של מפלגת השלטון גם היום - החלום הגיאורגי.

לא סתם אנחנו מזכירים את האיש הזה. בנוסף לתפקידו הוא מיליונר, ולא סתם מיליונר, אלא מיליונר שעשה את הונו מעבודה עם רוסיה.

אבל רגע, קודם - מה הוא קשור? - ובכן, בשבועות האחרונים פרצו מחאות ענק נגד ממשלת 'החלום הגיאורגי' בשל חוק שנוי במחלוקת שרצו לאשרר, חוק הסוכנים.

החוק למעשה נועד לסמן גופים מסוימים, בעיקר גופי תקשורת, שהכנסתם מעל 20% מגיעה מחוץ לגיאורגיה - ייחשבו ויחויבו לכנות את עצמם כ'סוכנים זרים'...

בגיאורגיה, האופוזיציה מיהרה לצאת להפגנות המוניות וטענו כי הדבר ירחיק עוד יותר את גיארוגיה מהאיחוד האירופי - ובממשלה הגיאורגית טענו כי יש חוק דומה בארה"ב ולמעשה הוא דווקא יקרב את גיאורגיה למערב. הבעיה, שהן באיחוד האירופי והן בארה"ב גינו את החוק - ובאיחוד הוסיפו ואמרו כי הדבר יפגע אנושות בחופש העיתונות וירחיק את גיאורגיה עוד יותר מאירופה.

61 אחוזים מבעלי זכות הבחירה בגיאורגיה טוענים כי הם לא רואים את עצמם מזוהים פוליטית עם מפלגה כלשהי - אך המחאות הקשות שהביאו לפניית פרסה מפוארת של הממשלה, מעידה על עוד אצבע בעין לנשיא רוסיה פוטין.

בל נשכח, בשנת 2008, גיאורגיה ספגה פצע כואב וקשה מרוסיה כשפלשה לשטחה ומאז היא מלקקת את הפצעים.

מיד אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה היה נראה כי ממשלת החלום הגיאורגי יוצרת ממש ברית עם אוקראינה ומולדובה יחד אל המערב, אלא שבשלב מסוים, כנראה מפחד מפני מוסקבה - גיאורגיה לקחה צעד לאחור, אולי כמה צעדים יותר מדי.

אוקראינה

למרות שהיום יותר מתמיד אוקראינה קרובה מאוד מאוד למערב, עד לאחרונה המצב לא היה כזה, ונראה שעיקר השינוי קרה ב-2014, אז פלשה רוסיה לאוקראינה וגזלה ממנה את חצי האי קרים ושטחים נוספים. בנוסף, התרחשו אירועי יברומאידאן.

קצת רקע: בשנת 2007, אוקראינה הייתה בהנהגת הנשיא יונצ'קו הפרו מערבי שהביא להסכם נהדר בין קייב לאיחוד האירופי שהיה מעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי בין הארגון לקייב - וכן יכין תשתית להצטרפות לאיחוד.

אלא שדמוקרטיה, כמו דמוקרטיה, החליפה את הנשיא הפרו מערבי ובחרה את הנשיא ינקוביץ' הפרו רוסי שהחליט אחרי איומים מצדה של רוסיה שחסמה מעבר סחורות לאוקראינה - על ביטול ההסכם וחתימה על הסכם עם מוסקבה.

ההחלטה הבעירה מילולית את אוקראינה - דבר שהביא לבריחתו באישון ליל והדחתו על ידי האופוזיציה הפרו מערבית. מאז, ינקוביץ' לא חזר לאוקראינה, ועל פי דיווחים שונים, פוטין שקל למנותו לנשיא אוקראינה במקרה שהיה מצליח לכבוש את המדינה מחדש.

מדינות אחרות

ההליכים הפרו מערביים נעשו גם במדינות אחרות כמו ליטא - אך לא רק. גם שוודיה ופינלנד, מדינות ששמרו לאורך השנים על ניטרליות החלו להזיע - ולא רק בגלל ההתחממות הגלובלית.

במדינות הללו מרגישים את המלחמה הבוערת באוקראינה והחליטו באופן תקדימי להגיש בקשה להצטרפות לברית נאט"ו.

המטרה, כביכול, של מוסקבה לפלוש לאוקראינה הייתה "להציל את אוקראינה" מהפרו מערביות, אלא שנראה כי כרגע - האפקט בדיוק הפוך.