ועדת הפנים קיימה היום (שני) שני דיונים מקיפים על משבר הדיור במדינת ישראל. דיון ראשון עסק בפעילותה של חברת דירה להשכיר, שנוסדה לפני עשור ומשמשת זרוע ממשלתית לסייע לזכאי דיור להשכרה, ובשנים האחרונות אף הפכה לזרוע תכנונית שמנהלת פרויקטים נוספים בדיור. הדיון השני, עסק בזינוק שחל בהכנסות המדינה משיווק ומיסוי דירות חדשות, זאת לאור דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לבקשת היו"ר ח"כ יעקב אשר.
"רווחי המדינה ממכירת הקרקעות וממיסוי ישיר ועקיף זינקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים והסתכמו במיליארדי שקלים", אמר אשר, "האוצר מרוויח פעמיים, גם בגלל עליית מחירי הקרקע וגם מהמיסוי העודף בעקבות עליית המחירים. מוכרחים לוודא שהכספים הללו יחזרו לטיפול בשוק הדיור, לסייע לזכאי הדיור, לסייע במימון ממשלתי לזוגות שנאנקים תחת עליית מחירי המשכנתאות בעקבות עליית הריבית. אסור שהכסף הזה ישמש את האוצר למטרות אחרות".
הוא הוסיף כי "התמתנות המחירים בגלל עליית הריבית - מלאכותית וגוררת מחיר כבד, אנשים נאנקים תחת עול המשכנתא. אנשים רכשו דירות לפי חישוב מהודק של החזר משכנתא וכעת נאנקים וקורסים תחת הנטל. הבנו שאי אפשר להתערב במדיניות המוניטרית, אבל האוצר יכול לתת לזוגות הצעירים הלוואות ומענקים. המאמץ של המדינה צריך להיות בשיווק של כמה שיותר דירות וכן לעודד דיור להשכרה ארוכת טווח".
אשר פנה לנציגי האוצר והבהיר כי ועדת הפנים לא תוכל לאשר חוקים ותקנות שיגיעו לוועדה אם לא יידע שהמדינה משקיעה תקציבים הולמים בפתרון משבר הדיור. "האוצר חייב להפנים שזו שעת חירום וצריך תכנית עם תוספות תקציביות משמעותיות. האינטרס הוא בסוף של משרד האוצר – משפחות עלולות לקרוס כלכלית ויהיו נטל על המדינה ברווחה ובביטוח לאומי. חייבים לעצור את הדימום".
נציג האוצר אמר כי במסגרת חוק ההסדרים תגיע לוועדת הפנים הצעה שמייצרת מתווה שיאפשר שכירות לצמיתות. "היום מרבית המבנים שמשווקים לשכירות נראים כמו כל פרויקט בניה למגורים במדינת ישראל כי אחרי 20 שנה הוא נמכר, אבל בפרויקטים לצמיתות לא חייבים בהכרח מרפסת או את כל כיווני האוויר, ואפשר לעשות יותר שטחים ציבורים משותפים בדומה למה שקיים בעולם. התיקון יאפשר לקבוע יעוד של קרקע לשכירות לצמיתות".
מנכ"לית דירה להשכיר, סקרה את פעילות החברה והסבירה כי לשוכרים יש זכות להישאר 10 שנים בדירה כשהחוזה מגן עליהם בהיבטים של שכר הדירה, תחזוקה ועוד. אוראל יפרח, סמנכ"ל תקציבים בחברה טען כי אין מנוס מללכת לכיוונים של יעוד קרקעות להשכרה. "במודל הכלכלי היום הברירה היא בין מגורים למכירה למגורים להשכרה, וכשהריבית עולה והתזרים השוטף כתוצאה מהשכרה הוא נמוך יותר מגובה עליית הריבית אנחנו נמצאים בכשל שוק. צריך למצוא כמה שיותר קרקעות של מדינה ופרטיות, וגם קרקעות חומות ולעשות שם עירוב שימושים". עוד אמר כי היום יש יותר ביקוש להשכרה מאשר היצע, ולכן הפתרון הוא להגדיר ייעוד של דיור להשכרה ולתת תמריצים לשוק הפרטי.
עו"ד ארז רוזנבוך, יו"ר דירקטוריון קרן הריט מגוריט, התריע כי "שוק הדירות להשכרה ארוכת טווח נגמר", כדבריו. "היום כשהריבית עומדת על 8%-7% ריבית לדירה להשקעה לא יכול להצדיק דירה להשכרה ב-3% תשואה. המשמעות היא זינוק דרמטי בשכר הדירה ואין לנו כדאיות לקניה של דירות להשכרה. אם משרד האוצר לא יירתם לנושא הזה שוק הדירות להשכרה ארוכת טווח יגמר. אין לנו שום כדאיות לקנות דירות. אני מקבל פניות לפרק את הקרן, למכור את הדירות ולצאת מהשוק. ההצעה שלנו היא שעד ינואר 2022 תינתן ערבות מדינה לקרנות ריט וזה כמובן לא נעשה. ללא עידוד ממשלתי בערבות מדינה או באמצעות הלוואות מדינה מוזלות - הדיון פה חשוב אבל לא פרקטי", אמר עו"ד רוזנבוך.
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, התריע כי אם לא ימצא פתרון להורדת מחירי הדיור, השלטון המקומי יכריז על סגירת הוועדות לתכנון ובניה בכל הרשויות עד להודעה חדשה. "המינהל הרוויח 59.2 מיליארד ש"ח בשנתיים האחרונות על קרקעות באזורי הביקוש, ועוד כמעט 20 מיליארד ש"ח ממיסוי, מכל ההכנסות הללו - לא חזר שקל אחד לזוגות צעירים. המדינה היא המרוויחה הגדולה ממשבר הדיור ואין לה רצון אמיתי לפתור אותו; הם רוצים שהמשבר יעמיק כי הם למדו איך עושים כסף על הגב של הצעירים שלנו".
נציג האוצר טען כי ההכנסות ממיסוי נדל"ן, כמו הכנסות אחרות, נכנסות לקופת המדינה ויוצאות בהתאם לסדרי העדיפויות של הממשלה. "הממשלה גיבשה ואישרה תקציב לשנים 23-24 שיגיע לאישור הכנסת ושם מופיעים סדרי העדיפויות של הממשלה. הממשלה מקדמת הרבה מאוד תוכניות בתחום הדיור וזה נעשה במסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה, והיא מוציאה הרבה מאוד כסף בתחום הנדל"ן והדיור".
ח"כ יעקב אשר הדגיש כי חברת דירה להשכיר מחויבת לדאוג לכלל המגזרים, וזאת לאחר שמהנתונים שהוצגו לוועדה עלה כי מתוך כ-15 אלף יחידות דיור שמשווקות ומאוכלסות על ידי החברה רק מאות בודדות מצויות בערים חרדיות. הוא הוסיף כי יעקוב אחר פעילותה של החברה לאורך הקדנציה הזו. "במשך מספר שנים לא נערך בכנסת דיון משמעותי על החברה, כעת אנחנו בזמן משבר וחייבים להפעיל את כל הכלים האפשריים. המדינה בכשל אחד גדול שנקרא דיור ואנחנו מצפים לפתרונות יותר איכותיים שיעלו קצת כסף למדינה אבל יחזירו את עצמם".