מסחרת הברכות וההבטחות בדורנו // עגל הזהב תשפ"ג

"שלום הגעתם לקופת הצדקה העירונית, אם ברצונך לתרום חי שקלים בעד אזכרת שם בקבר של תנא קמא הקש 1, אם ברצונך לתרום ח"י בכפליים ותוזכר תתר"ח ימים בקבר רבנן הקש 2, אם ברצונך לקבל הבטחת חיים במסלול V I P הקש 3, אם ברצונך להכניס בקשה לשולחן צדיקי הדור עבור מימון אברך ומשפחתו שבדוחק גדול הקש 4, אם ברצונך לתרום לעני עם לבלוב מהודר בו ביום הקש 5, אם ברצונך לתרום ליתום שהוא גר ואלמנה אדומי ומואבי הקש 6, אם ברצונך להיות שותף בכיר בעולם הבא של כל גדולי הדורות זיע"א הקש 7 פעמים 7 ובסוף 0."

"אם תתרום לקופת חלם יתפללו עליך 40 צדיקים בקבר של מרים הכובסת ויאכלו לזכותך בקברה של תרצה המגהצת יופלה מהדרין", או "בוא תתרום ותקבל את הסכין שחותך חיים לכל חי ", או "מי לא רוצה הבטחה של עולם הבא" או "מי רוצה ילדים תלמידי חכמים"- אם פעם ידענו שעל מנת לזכות בראש השנה לחיים טובים מהחותך חיים לכל חי, היום החיים הרבה יותר קלים, אתה תורם לקופת הצדקה ובתמורה מקבל חיים, נחת, חינוך ילדים, וכל מה שתרצה, החיים נהיו קלים.

לפני הקורונה היו שהבטיחו שהקורונה לא תגיע לארץ ישראל, והכרתי חולי סרטן שהיו שעשו להם תיקונים והוציאו נגעים והבטיחו (גם בלי תמורה) שאין סרטן, והיהודי הזה תכף ימלאו חמש שנים לפטירתו, ושלא נדבר על שרלטנים שתמורת כסף הבטיחו ישועות חובקות עולם.

הבעיה היא לא בחלק של גניבת הדעת שבזה, הבעיה היא במקום שיש אדם שהוא חש ומרגיש שהוא בעל יחסים אישים בין הקב"ה ובינו, שיש לו שפה משותפת עם אלוקים, שהוא מדבר אתו בגובה העיניים ה' ישמור, הבעיה בזה זו המחשבה שיש לי תפיסה בתהליכי המחשבה ובכלל בתהליכים של בורא עולם.

ואחר כך כשמתיישב מולי נער ואומר לי "ההורים שלי התגרשו, החיים שלי בזבל, למה שאני יניח תפילין, למה שאני אשמור שבת??" ואתה מנסה להבין מה מקור השאלה אתה מבין שמערכת היחסים שהוא חש עם בורא עולם זו מערכת הדדית מופרת של תן וקח, אני נותן לאלוקים הנחת תפילין והוא נותן לי הצלחה בלימודים, אני שומר שבת ואלוקים מביא לי פרנסה, וברגע שמשהו במערכת היחסים הזו לא עובד, אז יש קצר וגט וכעס ותסכול, כי אני נתתי והתפללתי ושמרתי אבל הוא הקב"ה לא עשה את חלקו...

וכשאתה מנסה לחשוב למה כך הנער מרגיש, אתה מבין שאנחנו אשמים בזה, אם בזה שאני נותן צדקה מאן דהו מתחייב לי על גמול כלשהו, אם יש רב שיכול לרפא סרטן בהבטחה או במנטוס, אז זה בעצם מערכת יחסים של תן וקח, גם הילד מפתח בתוך עצמו מערכת יחסים שכזו, וכשאתה לא מבין אותו קשוט עצמך ואת קופת עירך תחילה.... נכון נאמר בחנוני נא בזאת, אבל תעסקוני נא בזאת.

אנו חיים בעולם מבולבל, אם כשאנחנו גדלנו ידענו שהיהדות היא אנטי דמוקרטית, וידענו שכפיה דתית זה מושג חיובי, היום גודל נוער שמבחינתם המושגים הללו הם חלק מהכללים שאנחנו צריכים לשמור עליהם, להיות דמוקרטים מולם ואיתם, לא לכפות עליהם, אחרת הם לא יסכימו לתנאי הדת...

מאיפה מקבל צוציק בן 17 פתאום תעוזה לטעון נגד הוריו ומוריו, בדיוק מאותו מקום שאנחנו עושים ביזנעס עם אלוקים, צדקה תמורת מבצע עכשווי של קופת העיר, וכשגדול אחד הולך מיד מאמצים את האחר שיחליף תחתיו את מסחרת ההבטחות, המקום הזה שמאפשר לנו לייצר עסקאות על חיים וכו' זה המקום שהנער נעמד מולי ודורש לא לבוא אליו בדרישות של כפיה דתית ולהתנהג איתו בדמוקרטיה..

ההבנה הזו שיש מרחק עצום בין המקום שלי לבורא עולם, ובין המקום שלי לתורה, זה היה יסוד חטא העגל של אז וזה יסוד חטא העגל של דורנו, המחשבה הזו שאני צריך לדעת הכל להבין הכל ולראות הכל, יוצרת בסופו של דבר דרישה לראות את אלוהיך ישראל בדמות של עגל מזהב...

דברים אלו נכתבו ע"י הרש"ר הירש בפרשתנו פרק לב פסוק א:

"כנגדן מתייצבת אמונת האמת הישראלית, האמורה לחסל כל דמיון שוא של סובייקטיביות אלילית - בכל צורה שהיא. לא יוכל האדם לעשות לו אלהים; אין לו צורך בזה ואין לו רשות לכך. לא על - ידי הגשמת העניין האלוהי יקרב האדם לעצמו את האלוהות, אלא עליו לקרב את עצמו, על כל יחסיו, אל ה' - על - ידי שימלא את כל נפשו שלו בתוכן רוחני ומוסרי, ועל - ידי שישעבד את כל מעשי חייו למצוות ה'. כדי שיזכה לקירבת ה', וכדי שיבטיח לעצמו שמירה והשגחה מיד ה', אין לו לאדם לעשות פעולה כלשהי שיהיה בה כדי להשפיע על ה', אלא על עצמו. לא אל עיצוב גורלו, אלא אל עיצוב מעשיו עליו לשים את ליבו, והלימת אורחותיו עם רצון ה' - היא הדרך היחידה, שבה יוכל להשפיע גם על גורלו. אולם ראש לכל - על האדם לדעת, כי הקדוש ברוך הוא אין לו שום תכונה פיסית, שעל - ידי מעשה סובייקטיבי כלשהו ניתן להשפיע עליה השפעה בעלת כוח כפייה ולשעבדה לרצוננו הסובייקטיבי; אלא הוא, ברוך הוא, הנו יישות אישית בעלת חירות מוחלטת, רצון חופשי ויכולת בלתי - מוגבלת, יישות המצווה על העולם בחירות, ואשר הודיעה לאדם את רצונה כאמת - מידה מוחלטת של הדברים וכקנה - מידה מוחלט לרצונו החופשי של האדם. לרצון ה' חייב האדם למסור את כל נפשו בשמחה, בחירות ובכל כוחות הנפש שבו, ורק אז תשרה עליו ברכת ההשגחה העליונה והיא תשלח הצלחה במעשי ידיו. השמיעה בקול ה' מתוך חירות הרצון - דיה להביא ברכה לאדם, לכלל ולפרט, בכל עת ובכל מקום, ואין דבר בין שמים וארץ שיהיה בו כדי להחליף אותה.

כל שרירות - לב סובייקטיבית כמוה כאליליות וכעבודה זרה, שכן יסודה אמונת ההבל, שיש בידי אדם להשפיע לפי שרירות ליבו על עיצוב נסיבות עתידו - השפעה בעלת כוח כפייה; והרי אין זאת אלא האמונה, שיש בידי אדם להטות את רצון האלוהות, ונמצא האדם מעמיד את ה"אני" שלו במעמד של שוויון עם רצון ה', ולא עוד, אלא במעמד של ניגוד אל רצון ה'. "

הסאבטקסט שלנו משדר יחסים של תן וקח, משדר יחסים מובנים, אנושיים, אנחנו חושבים שיש בידנו לשנות את דפוס חשיבתו של אלוקים... בחטא הזה כבר חטאו במדבר... ועל זה כתב הרש"ר הירש: כל שרירות - לב סובייקטיבית כמוה כאליליות וכעבודה זרה, שכן יסודה אמונת ההבל, שיש בידי אדם להשפיע לפי שרירות ליבו על עיצוב נסיבות עתידו - השפעה בעלת כוח כפייה; והרי אין זאת אלא האמונה, שיש בידי אדם להטות את רצון האלוהות, ונמצא האדם מעמיד את ה"אני" שלו במעמד של שוויון עם רצון ה', ולא עוד, אלא במעמד של ניגוד אל רצון ה'.

חינוך זה לא רק הטקסט הרשמי, זה לא ביצוע הפעולה הנראת לעין אלא גם ואולי בעיקר המסר הסמוי שהדור הצעיר קולט, וכשהוא לא יירצה להניח תפילין נצטרך לתת לקופת העיר צדקה עבור בן שלא מניח תפילין ולראות כמה העסקה תמורת תפילה על חטא שכזה תגבה לנו מהאשראי.

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין