דף מב
*החיוב בשתי טומאות
א. החיוב בשתי טומאות לרבה על כל ביאה וביאה שנאמר לא יטמא ולא יבא ורב יוסף יליף מזה שר"ה מחייב נזיר העומד בבית הקברות שהושיטו לו מת ש''מ אפילו טומאה וטומאה. והשמועות 1. אמרינן במשנתינו נזיר שהיה מיטמא למתים כל היום חייב רק אחת ואם אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא חייב על כל אחת וה''ה ביין ותגלחת, ומאידך אמרינן שאם היה מת על כתיפו ונגע במת אחר פטור מכיון שמחולל ועומד, ומתרצינן דפטור בחיבורין דטומאתו מדאורייתא, והיינו בנזיר ועושה פסח בחיבורי אדם במת ובתרומה וקדשים אף בחיבורי אדם באדם. 2. האופן בטומאה וביאה דאתו בהדי הדדי, להו''א בבית שצירף או הכניס את גופו, ולמסקנא שנכנס בשידה וחבירו פרע מעליו את המעזיבה, או שנכנס כשהיה גוסס ולאחר שנכנס יצאה נשמתו. 3. איסור הטומאה לנזיר מתחיל משעת המיתה, וילפינן לת''ק מלהחלו ולרבי מבמותם ואיכא בינייהו לרבי יוחנן רק משמעות ולר''ל גוסס, ומייתי דילפינן נמי מבמותם דמטמא למגעם וזיבתם ולהחלו למי שמחולל ועומד, ואף דלכו''ע אדם גוסס אינו מטמא פלוגתייהו לענין החילול בנזיר.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בחיוב על שתי טומאות והשמועות (3)