בשדה הקרב ובבסיס: סיור מפעים בארון הקודש הגדול בעולם

כמה ספרי תורה ראיתים בבת אחת? שלושה? חמישה? עשרה?!

את פניי מקבל סא"ל הרב אודי שוורץ, רע"ן הלכה בחיל הרבנות הצבאית, בבהירות וברהיטות הוא מסביר לי על המקום. "קראנו למקום הזה, אוצר ספרי תורה, כי באמת נמצאים כאן אוצרות. זה לא עוד מחסן, חלילה, אלא "אוצר" של ממש", פותח הרב שורץ ומספר כי בחודשים הקרובים ייבנה במקום ארון קודש ענק והמקום יהיה לארון הקודש הגדול בעולם.

"למקום, שירות כפול", הוא מסביר. "גם פעילות בימי השגרה וגם בחירום. בשגרה אנו דואגים שלכל בסיס יהיה ספר תורה משלו ובעת הצורך אנו מתקנים את ספרי התורה, בין אם זה רק החלפת גידים או חיזוק אות שמעט נמחקה – פעולה שעושים אותה במקום, ובין אם זה לטיפול ארוך יותר בספר תורה, אז אנו משאירים את הספר אצלנו ומביאים ליחידה ספר תורה אחר לבינתיים".

"ובחירום", ממשיך הרב שוורץ, "אנו מביאים ליחידות שיוצאות לשדה הקרב ספר תורה משלהם, ככתוב: 'ויהי בנסוע הארון..'. הם יקבלו ספר תורה קטן יותר, שיהיה נח לנשיאה.

"יש לנו ארבעה חיילים שמשרתים כאן בסדיר. הם אמונים על תיקונם ושמירתם של ספרי התורה, תחת קצין מהרבנות. הם כמובן עוברים קורסים על מנת להתמחות בתפקידים, כאשר מראש הם נבחרים ליחידה כי הם מגיעים עם הכישורים הנדרשים".

כמה ספרי תורה יש במקום?

"כארבע מאות ספרי תורה", עונה הרב שוורץ, "חלקם עתיקים מאוד ולרובם סיפורים מעניינים. הספרים מגיעים אלינו מכל קצוות הארץ והעולם, מאנשים שחושבים שהמקום הכי ראוי לספרים שלהם הינו הצבא".

כזה ספר תורה – מעולם לא ראיתי

ספר לי על ספר תורה מעניין, אני מבקש

הרב מוביל אותי לארון קודש עם דלת זכוכית, שם מונחים שני ספרי תורה מיוחדים והרב מראה לי את הספר הימני. "זה ספר תורה 'שורד שואה', כפשוטו. ניצול השואה, אדוארד מוסברג, דאג לגאול אותו ולעלות אותו לארץ כאשר לא ידוע באיזה בית כנסת הוא היה, אבל אדוארד פשוט דאג להציל אותו ולהביא אותו לארץ. בטקס מרגש שהתקיים ליד מחנה עבודה, מסר אדוארד את הספר לקצין צה"ל. ישנם שבעה ספרי תורה מיוחדים כאלה ברחבי העולם. כולם עם אותה צורה, עליה כתוב 'יזכור', אותם הוא גאל".

לא סיימתי לעכל את הסיפור והרב מראה לי את ספר התורה השמאלי. "מאז שפרסמנו פעם בן כמה הוא, הגיעו לכאן כל מיני חוקרים והחלו לחקור מאיזה שנה הוא בדיוק, לכן אני לא אגיד לך בן כמה הוא בדיוק, אבל הוא בן מאות שנים", שח הרב שוורץ בחיוך.

אני מנסה לחלץ מהרב בכל זאת בן כמה ספר התורה, אך הרב רק אומר: "בסביבות ארבע מאות שנה". אני לא יכול להסתיר את התפעלותי ונוגע ביראת כבוד בספר התורה העתיק. הקלף וצורת הכתיבה אכן נראים עתיקים מאוד. צמרמורת חולפת בגבי.

בשלב זה, הרב מוביל אותי לספר תורה מיוחד שכמותו לא ראיתי בחיים. אבל לפני זה, לרב יש הקדמה קצרה.

ברמב"ם הלכות ספר תורה, פרק ז' פסוק ח' כתוב כך: "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה וכל התגין כצורת זייני"ן הן דקין כחוט השערה".

הרב שוורץ שואל אותי אם ראיתי פעם את האות 'פ' מלופף שעליה התכוון הרמב"ם שצריך להיזהר, האם אני יודע בכלל מה הכוונה?! עניתי שלא.

הרב לוקח אותי לספר התורה – ומראה לי דבר שמעולם לא ראיתי. רואים את האות 'ך' שעליה נוסף עיטור קטן שרק מקרוב ניתן להבחין שמדובר באות 'ף'. נדירים הספרים בכלל וספרי התורה בפרט, שניתן לראות את הכתב המיוחד הזה.

אנו ממשיכים בסיור והרב מוציא לי מארונית קטנה ספר תורה קטן, פותח אותו, ובפנים, על עצי החיים, כתובה ההקדשה: "למשה דיין, על ניצחון המלחמה". הנה מישהו שמצא דרך מקורית להביע את הערכתו למנהיג העם בזמנו ש'ניצח' עבורם את מלחמת יום כיפור.

הדרך של אנשים להביע הערכה למדינה

"אומנם כל ספרי התורה שוכבים כאן בתוך עצי חיים, מה שיוצר אשליה כי רובם הינם 'אשכנזים'", שח הרב שוורץ, "אך ההיפך הוא הנכון. רובם 'ספרדים', מה ששמנו אותם בעצי החיים זה רק כי כך נח יותר לשמור אותם, אך בעת הצורך אנו שמים אותם בתוך בתי ספרי התורה הספרדים".

"אומנם אתה הגעת לראות את ספרי התורה", מחייך הרב שוורץ, "אך מדובר במדור אחד מתוך עולם שלם של הרבנות הצבאית. כאן בסמוך", מצביע הרב שוורץ למטה, "יש חדר בדיקת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ועוד". עוד נגיע לשם.

"אנו עוסקים כל הזמן ב'הלכה וטכנולוגיה'", מספר הרב שוורץ, "ולכן יצרנו שביב קטן אותו מצמידים לספר התורה שיוצא מה'אוצר' החוצה ואז ניתן לראות הכל. מי תרם אותו, מה ההיסטוריה שלו, מתי הוא נבדק בפעם האחרונה ולאיזה יחידה הוא שייך".

אין בזה בעיה הלכתית בשבת?

"לא. על מנת לראות את הנתונים יש לחבר את הפלאפון ל'צי'פ' הזה ורק מהפלאפון ניתן לראות את הנתונים".

הרב שוורץ ממשיך: "חלק מטכנולוגיות שייצרנו אנו מוכרים הלאה ומוציאים החוצה, וחלק, כמו זה, אנחנו שומרים לעצמנו, ומי יודע, עוד חזון למועד".

מה אתם עושים עם כמות גדולה כל כך של ספרי תורה?

"כאמור, אנו מביאים אותם ליחידות השונות. בכל יחידה יש בית כנסת ושם יש לפחות ספר תורה אחד, כאשר לעיתים יש יחידות עם כמה ספרי תורה, בהתאם לכמות החיילים ביחידה.

"כאשר באים לתקן ספר תורה הדרוש שיפוץ, אנחנו מביאים ספר תורה אחר לבינתיים, כך שיש שימוש בספרי התורה".

למה לא להביא את הספרים ששוכבים סתם כך לבתי כנסיות ברחבי הארץ שצריכים אותם?

"בלתי אפשרי", עונה הרב, "זהו רכוש צה"ל". מי יודע, אולי יום יבוא ובצה"ל יעשו דברים טובים גם למען הקהילות ברחבי הארץ ויעניקו מספרי התורה שלהם לעשרות בתי כנסת ברחבי הארץ שאין להם ספר משלהם. תועלת רבה תהיה מכך. כרגע, ספרי תורה רבים שוכבים שם באוצר, בלי שימוש.

מי תורם את הספרים?

"מכל העולם מגיעים אלינו ספרים. קהילות ברחבי העולם ואנשים שמביעים את אהבתם למדינה על ידי נתינת ספר תורה לצה"ל".

ומה עושה מי שרוצה לתורם כעת ספר, להיכן הוא פונה?

"דרך האגודה למען החייל, האחראית היחידה לכל התרומות שמגיעות לצה"ל".

אני מסתובב עוד קצת בין ספרי התורה, מסתכל לאורך החדר. חלקם נראים חדשים וחלקם ממש עתיקים. התרגשות חולפת בי כשאני צועד בין כל ספרי התורה הללו. הקדושה מורגשת היטב באוויר. לכל ספר מספר שמוצמד לו, במחשב בכניסה ל'אוצר', נמצאת טבלת אקסל גדולה המעידה להיכן שייך כל ספר ומאיפה הוא הגיע.

שירות משמעותי שאין שני לו

אנחנו יורדים והולכים לחדר בדיקת תפילין ומזוזות. שם, בין מחשבים חדישים ומנורות לילה שצמודות לשולחן, יושבים חיילים – כיפה גדולה לראשיהם ופאות מסולסלות גדולות – ובודקים את המזוזות בעין בוחנת. בדיוק הגיעו למקום מגילות אסתר חדשות אותן יבדקו החיילים בקרוב.

"כל החיילים כאן מגיעים עם ידע כזה או אחר ליחידה ואז עוברים אצלנו הכשרה", מספר הרב שוורץ. "הם יוצאים מכאן עם תעודה של מכון יד רפאל ועם משהו שלא רבים זוכים לו – ניסיון עשיר".

אין ספק, כי מי שמשרת כאן זוכה לשירות ייחודי שכולו קדושה.

אני נכנס לרכב ויוצא לדרכי. אינני יכול שלא לזמזם את הפסוקים הנאמרים בעת שמחזירים את ספר התורה לארון הקודש: "יהללו את שם השם כי נשגב שמו לבדו, הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו, תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו".

אחרי ביקור במקום כזה ענק, עם כל כך הרבה ספרי תורה אין מוחשי יותר מהתיאור של "נשגב שמו לבדו.. וירם קרן לעמו".