דף לה
*כללי ופרטי ריבויא ומיעוטא.
א. האיסור ביוצא מן הגפן לרבנן רק יין חרצנים וזגים דדרשי פרט וכלל ופרט, ולר''א אף עלים ולולבים דדריש ריבויא ומיעוטא. והשמועות 1. לרבנן מיין ושכר פרט מכל אשר יעשה כלל מחרצנים ועד זג פרט, וכמו שהכלל פרי ופסולת פרי דהיינו ענבים וחומץ אף הפרט לרבות בוסר וענבים דכרין, ואין לומר פרי גמור דא''כ מה הניח לך הכתוב במשמעו. 2. איצטריך מחרצנים ועד זג שכל מקום שאתה מוצא פרט וכלל אינו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט עד שיכתב פרט נוסף לאחר הכלל דומיא דהכא. 3. ראב''ע במשנתינו שמצריך שני חרצנים וזג אמרינן דקסבר כר''א, או אף כרבנן וידעינן לדונו בכלל ופרט מהא שנכתב לאחר הכלל ולא לפניו, ומשנוי הלשון שחרצנים בלשון רבים וזג לשון יחיד דריש דזהו דווקא. 4. לר''א ידעינן לדרשת פרט וכלל ופרט מכי יתן חמור וכל בהמה לשמור, או מן הצאן כבשים ועזים, וכן מקרא מן הבהמה בקר וצאן, וליכא למידחי דתהא חיה בכלל בהמה. 5. ידעינן דפרט וכלל ופרט הוי כעין הפרט מקרא דמעשר שני ונתת הכסף דבעינן כעין הפרט פרי מפרי וגידולי קרקע, וכללא בתרא אהני להוסיף כל דדמי ליה, ופרטא בתרא אהני שלא יהא כלל מוסף על הפרט. 6. בתרי כללי ופרטא מרבינן אף דבר הדומה בחד צד משא''כ בתרי פרטי וכללא בעינן שיהא דומה בשני צדדין, ובמיעט וריבה מרבינן אפילו עלין ולולבין משא''כ בפרט וכלל.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בדרשת כללי ופרטי וריבויא ומיעוטא והשמועות (6)