על מי הבעש"ט הקדוש ראה אור?
שמעתי מרב קהילתנו, מעשה על אימם של האחים רבי יוסף ורבי יצחק הנ"ל, שגרו בק"ק סנטוב, ושם אימם "די פרומע ריבעלע" (ריבעלע = החרדה).
פעם אחת נסע הבעל שם טוב הקדוש לק"ק הנ"ל, וכשהגיע סמוך לעיר ראה שיש אור על אחד מאנשי העיר, ונעמד הבעל שם טוב הקדוש, וצפה באותו האור, וראה שהוא שורה על אישה אחת.
כשהגיע הבעל שם טוב הקדוש לעיר, הגיעו האנשים החשובים להקביל את פניו. אמר להם הבעל שם טוב הקדוש: בושו והיכלמו, כי ראיתי אור ששורה על אישה אחת, ולא על זכר.
ושאל הבעל שם טוב הקדוש את אנשי העיר: ידוע לכם על איזה אישה שורה האור שראיתי? אמרו לו: בוודאי האישה שנקראת – "די פרומע ריבעלע".
חשב הבעל שם טוב הקדוש לשלוח שיקראו לה, וענו לו האנשים שאין צורך, כי בוודאי היא כבר תבוא לבד לרום מעלתו כדי לבקש ממנו נדבה, כי היא עסקנית במצוות (גבאית צדקה).
למחרת היום אחרי התפילה, אמר הבעל שם טוב הקדוש: אני רואה שהיא באה, והיא החליטה בליבה שלא לקחת ממני פחות מארבעים זהובים, ותראו מה שאני אעשה לה.
האישה הנ"ל הגיעה, ואמרה לבעל שם טוב הקדוש: יש כאן כמה עניים חולים, ע"כ יתן רום מעלתו נדבה הגונה.
נתן לה הבעל שם טוב הקדוש מטבע אחד פשוט, והאישה לא דיברה מאומה, רק עשתה תנועות כאילו היא לא רוצה לקבל את המטבע.
ונתן לה הבעל שם טוב הקדוש עוד, ולא קבלה.
אמר לה הבעל שם טוב הקדוש: מי שם אותך להיות גבאית צדקה, ולגנוב מקופת צדקה?! והאישה לא השיבה מאומה לבעל שם טוב הקדוש, ולא הקפידה על מה שאמר, והדברים לא עשו רושם עליה, מכיון שהיה לה ענווה ושפלות מאוד, ממש כמו עפר.
והאישה לא הלכה מהבעל שם טוב הקדוש, עד שנתן לה ארבעים זהובים, והגיעה שוב לעת ערב לבעל שם טוב הקדוש.
אמרה לבעל שם טוב הקדוש: יש רופא אחד שחולה מאוד, תתפללו עליו שיחיה, הוא חולה מאוד מסוכן. אמר לה: יהיה חסר בעולם חוטא אחד, והתכוון על דבר חמור. אמרה לו: מי אמר שהוא כזה? שאל הבעל שם טוב הקדוש את האנשים שעמדו שם: אני אומר אמת? אמרו: אמת!
השיבה לו ואמרה: אף אחד לא ראה שחטא, וזה רק שמועה, וגם הוא עם הארץ, ולא יודע את חומרת העוון, ואם היה יודע לא היה חוטא.
ובאמת, הבעל שם טוב הקדוש שמע שיש עליו קטרוג למעלה, ואמר לאשה על הקטרוג, כדי שתמליץ עליו זכות, וכשהמליצה בעדו, גרמה שהתרפא מחוליו.
כשהייתה נוהגת ללכת לקבר של בעלה, היתה נוקשת על קיברו במקל, ואומרת בזה הלשון: הירשל! הירשל! לך לפני כיסא הכבוד, ותתפלל על בניך שיהיו עניים ואביונים, בכדי שלא יסורו מדרכי השם.
מהמעשה הבא רואים כמה האשה היתה גדולה:
פעם אחת שני בניה הקדושים - רבי יצחק ורבי יוסף, באו אליה לשבת כדי לקיים מצוות כבוד אם, והגיעו כבר ביום חמישי, ויצאו בני העיר להקביל פניהם, כי הכירו אותם, והתעוררה אליהם האהבה הישנה שהייתה ביניהם בעבר.
ביום שישי - לאחר התפילה, ערכה האם את השולחן ונתנה להם לאכול, ישבה איתם, ואמרה: בני, אני מבקשת שתעשו למעני דבר אחד.
אמרו לה: בוודאי! כל אשר תצווי עלינו נעשה ונשמע.
אמרה להם: תנו תקיעת כף, שתעשו את רצוני.
ואמרו לה: אימא, תמוהים אנו עליך, שתחשדנו בנו.
אמרה להם: מסתמא יש בדעתי לבקש ממכם דבר גדול, ואני יראתי שלא תעשו רצוני, ופייסו אותה, שאין צורך בתקיעת כף, והבטיחו לה שיעשו את רצונה.
אמרה להם: בבקשה, תיסעו מכאן תיכף ומיד, ואל תשבתו כאן את השבת, כי ה' יתברך נתן לי בנים, שיהיה לי נחת מהם בעלמא דקשוט ולא בעלמא דין.
אמרו לה: זה אפשרי שאנשי העיר יניחו לנו לנסוע מכאן, בערב שבת קודש?!
אמרה להם: תשלחו עכשיו את העגלות שלכם מחוץ לעיר, ואני אוליך אותכם מאחורי הרחוב, כדי שאנשי העיר לא יראו שיצאתם, ועשו כך.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ואחרי שיצר הרע מחטיא את האדם, יש לו אתגר נוסף שהוא 'אלוף' בו והוא, להטעות את האדם, ולומר לו: "שעבר עבירה גדולה, אעפ"י שבאמת, אינו אלא: חומרא בעלמא, או שאינה עבירה כלל".
מדוע יצר הרע מטעה את האדם? מטרת יצר הרע - שהאדם יהיה עצוב! כשהאדם בעצבות, קשה לו לעבוד את ה' יתברך, וכך, יצר הרע 'מרוויח' שתתבטל מעבודת ה', וזהו: השקר והרמאות הכי גדולים של היצר הרע!
מה החכם אומר לעצמו – אחרי שחטא? החכם יודע שהיצר הרע מרמה אותו, כי: העצבות חשובה לו, יותר - מהעבירה עצמה!
ולכן, האדם צריך לומר ליצר הרע: "איני משגיח על החומרה שאתה אומר, שכוונתך לבטל אותי מעבודתו יתברך שמו, ושקר אתה דובר"!
אבל, באמת – חטאתי? תאמר לעצמך - באמת קצת חטאתי, אבל: "יהיה לקב"ה יותר נחת רוח, אם לא אשגיח על החומרה שאתה אומר לי".
כי אם אהיה בעצבות, לא אעבוד את בוראי, ולכן: "אדרבה אעבוד אותו בשמחה".
האם האדם משקר את עצמו? לא! וחשוב שהאדם יפעל בדרך זאת, מדוע?
כלל גדול בעבודת ה' – האדם אינו עובד את הקב"ה לצורך עצמו: אם האדם יזכור, שהוא לא עובד את הקב"ה לצורך עצמו, אלא, עבודת ה' נועדה רק לעשות לקב"ה נחת רוח! והקב"ה רוצה שהאדם יעבוד אותו בכל רגע, וזה לא יקרה אם האדם ישגיח על חומרות, ולכן, האדם צריך לומר ליצר הרע שהקב"ה לא מקפיד עליו, וכך, לא יכנס לעצבות, וינצח את היצר הרע.
להיזהר מאוד מאוד מעצבות: אומר הבעל שם טוב הקדוש שכלל גדול בעבודת הבורא: שיזהר מעצבות כל מה שיוכל! (צוואת הריב"ש, ד"ה ע"ב).
מדוע יצר הרע אוהב דקדוקי מצוה: יצר הרע רוצה שתרבה בדקדוקים כדי שיכנסו בך מורא שמביאה לעצבות, שהיא המניעה הכי גדולה בעבודת ה'.
תשמח ותאמר - לא רציתי לחטוא: העצה האמיתית היא לשמוח, מכיון שבמקום להיות בעצבות על שחטאת – תשמח, כי אתה מתחרט חרטה גמורה, וכך תוכל להמשיך לעבוד את ה' יתברך בשמחה.
והכלל הוא: עצבות הוא – יצר הרע! שמחה היא – יצר הטוב! בהצלחה!
יהי רצון שלכל בית ישראל יהיה שבוע טוב ומבורך. משנכנס אדר מרבים בשמחה, כל הברכות, ניסים וישועות, אמן!