מי מאיתנו לא היה רוצה איזה פנס כחול נחמד ועגול על גג הרכב שיפתור אותנו מהפקקים המציקים ויביא אותנו במהירות למחוץ חפצנו? מסתבר, כי חוץ ממשטרה, כחות ההצלחה והביטחון וכיבוי האש, יש עוד רשימה סודית של בכירים הזכאים לצ'קלקה (מהבהב כחול) כזאת בשבילם.
>> למגזין המלא - כנסו <<
לאורך השנים ביקשו כמה גופי תקשורת את הנתונים מהגופים האחראיים אך אלו התחמקו שוב ושוב. מי שלכאורה אמון על מתן הצ'קלקות הנחשקות הינו משרד התחבורה. העיתונים לא בחלו באמצעים ואף הגישו בקשות לבתי משפט בטענת חופש המידע, על מנת לקבל את הנתונים למי מגיעה הצ'קלקה המהבהבת.
בתחילה ניסו במשרד להתחמק, אך בבית המשפט זה לא בדיוק יעיל וכך לאורך השנים הצליחו העיתונאים לדעת למי מגיע את האור הכחול. בשנים האחרונות לא היה צריך ללכת רחוק מדי כדי לבדוק את הנושא. די היה שהיועמ"ש של עמותת 'הצלחה' אלעד מן ביקש ממשרד התחבורה והוא קיבל את מבוקשו.
כעת, הוא משתף גם אותנו בנתונים שעשויים להיות מעט מפתיעים.
רגע, מי זכאי בכלל לצ'קלקה?
ראשית, הזכאים לקבל צ'קלקה הינם אלו שתפקידם מוגדר כמציל חיים, או בלשון בחוק: "בעל תפקיד הממלא תפקיד הכרוך בהצלת חיי אדם ו/או בטחון המדינה, אשר נוכחותו הדחופה במקום מסוים חיונית והכרחית לאור הסמכויות המוקנות לו בלבד. וכן בעל תפקיד שנוכחותו הדחופה במקום מסוים חיונית והכרחית לצורך קבלת החלטות הרות גורל".
לפי תקנה 62 א', אם גם אתם, גולשים יקרים, אך אזרחים רגילים, רוצים להשמיע קולות של סירנה מהרכב שלכם או להאיר עם אורות כחולים – לא תוכלו לעשות כך: "לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי". סליחה אם הרסנו לכם...
אגב, מעניין לדעת, על הנהגים ברכבים עם סירנות, מה שעשוי להיקרא רכב מבצעי או רכב ביטחון, יש לחתום על מסמך כשרות מבצעית, זאת לאחר שהוא עבר קורס בנידון והבין את המשמעות לנהוג ברכב מבצעי. לא אשקר עליכם שמעניין אותי מאוד להיות בקורס הזה ולהבין "מה המשמעות של נהיגה ברכב עם סירנות" ולא שאני מזלזל, חלילה.
אם בכל זאת נתעקש לצלול לפרטים הרי שבכל זאת, ניתן להבין את החשיבות המיוחדת בהדרכה שכזו. סוף דבר בעל רכב עם סירנה מהבהבת יכול לנסוע בשול הדרך, לעקוף ברמזור אדום ועוד. חלה עליו חובה מיוחדת להיזהר ביותר בעת מעבר על כללי התנועה בדרכו ליעד החשוב שהצריך הדלקת צ'קלקה.
הנה חלק קטן מן המסמך עליו צריך לחתום הנהג שעובר את ההדרכה: "ברור לי כי השימוש באמצעי ההתראה הנ"ל אינו פוטר אותי מלנקוט במרב הזהירות הנדרשת בדרכים, עפ"י תקנות התעבורה, על מנת להימנע מגרימת תאונת דרכים כתוצאה מנהיגה בלתי זהירה. ברור לי כי שימוש חריג מהמותר באמצעי התראה אלו מהווה עבירה על החוק וכי אדרש לתת את הדין על שימוש זה".
אחרי כל נסיעה עם אורות מהבהבים על הנהג למלא דו"ח נסיעה ולהחתים קצין בטיחות.
הרשימה נחשפת: הזכאים לאורות מהבהבים
אוקיי, הגענו למי שמגיע לו תכל'ס לשים את האורות הכחולים על הגג ולהשתמש בו, כאמור, בעת הצורך:
שרי ממשלת ישראל, סגני שרים, משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון פנים – מנהל אגף אגף ביטחון, חירום וסייבר, משרד החוץ – חברת מיקור חוץ, משרד הביטחון, שזה כולל: ראש רשות חירום לאומית במשרד הביטחון, ראש המטה לביטחון לאומי במשרד הביטחון, ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון) ומנכ"ל משרד הביטחון.
אחריהם, משרד המשפטים: היועץ המשפטי לממשלה, המשרד לחקירות שוטרים – רכב מבצעי, החוקר הראשי של משרד התחבורה וגם – קצת מפתיע – בכירים בחברת החשמל ורשות שדות התעופה.
לגבי עובדים בכנסת ישראל, אז לקצין הכנסת מגיע, כמו גם ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, יו"ר האופוזיציה ורכבים מבצעיים של משמר הכנסת.
עוד בכירים מעניינים שמגיע להם צ'קלקה: ראש עיריית ירושלים, אגף הביטחון של רכבת ישראל, רכבי סיור והצלה של חברת דרך ארץ – כביש 6, ניידות סיור ובטיחות של חברת נתיבי ישראל ונתיבי הגז הטבעי לישראל.
בנוסף: ראש המוסד, ראש השב"כ, נשיא המדינה ובית הנשיא וחטיבת החקירות ברשות המיסים – גם זכאים לאורות כחולים.
לכמה רכבים יש תכלס אורות כחולים?
בדו"ח שהוציאו במשרד התחבורה והגיע לידנו נכתב: "הרשימה אינה כוללת את כל הגופים מקבלי ההיתרים, שכן ישנם גופים שלא ניתן לפרסם את שמם כמי שקיבלו היתר, וזאת מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה....
"בנוסף... גם לא בכל הגופים מפורטת רשימת בעלי התפקידים מקבלי ההיתרים. יצוין כי בגופים בהם כן מפורטים בעלי תפקידים, לא בהכרח מדובר בכל בעלי התפקידים מקבלי ההיתרים, שכן ישנם בעלי תפקידים שלא ניתן לחשוף אותם מהנימוק דלעיל", (שמירה על ביטחון המדינה. א"ט).
כמה היתרים קיבלו הגופים? הרי לכל מנהל או מחלקה יש מספר רכבים? הפסקה הבאה במסמך מגלה כי "...לרוב הגופים המפורטים ברשימה ניתנו מס' היתרים, לעיתים אף עשרות היתרים, בהתאם למס' הרכבים הנדרשים לצורך ביצוע תפקידם. מאחר ומרבית הגופים הם גופים ביטחוניים/מסווגים, לא ניתן למסור את כמות הרכבים אשר קיבלו היתרים. לפיכך, הרשימה שלהלן כוללת עשרות בודדות של גופים/בעלי תפקידים, מתוך כ-1,500 היתרים שניתנו בתקופה הרלוונטית".
ובקיצור, יש להרבה מאוד רכבים ברכבי הארץ – צ'קלקות.
הצ'קלקה של עיר הבירה
מדוע ראש העיר ירושלים "התפנק" עם צ'קלקה בשעה שראשי ערים אחרים לא? בעירייה ענו לנו ביובש כך: "האישורים ניתנים מהמשטרה, ויש לשאול אותם".
גורם המעורה בנעשה בעיריית ירושלים ובאגף של ראש העיר בפרט אומר בשיחה ל'כיכר השבת': "ראש העיר משתמש בצ'קלקה רק במקרים חריגים שנוכחותו קשורה בהצלת חיים, וברור שיש עוד הרבה מקרים נוספים שלא כאן המקום לפרטם לעין כל".
"ברור שהוא הוחרג משאר ראשי הערים, גם באבטחה הצמודה שמלווה אותו בקביעות, בשל רגישות ומורכבות התפקיד", חותם הגורם.
"פרסום שיטתי של אישורים והטבות הניתנות לגורמים שונים הוא חיוני לצורך בקרה על אופן הענקת ההיתרים ועל היקפם, הצדקתם ותקינותם", אומר היועץ המשפטי של תנועת "הצלחה", עו"ד אלעד מן בשיחה עם 'כיכר השבת', "גם העובדה שבקשות חופש המידע ועתירה שהוגשה בעבר בעניין על ידי התנועה לחופש המידע ו'הצלחה', הביאו את המשרד לבצע מעקב ורישום מסודרים ולשפר את אופן הענקת ההיתרים, מלמדת על החשיבות והתרומה הציבורית שלו".
תגובת משרד התחבורה לפנייתנו: "ועדת פנס כחול מורכבת מגורמים בכירים ומקצועיים, שדנים בבקשות לעומקן. בוועדות נוכחות יועצות משפטיות של משטרת ישראל ומשרד התחבורה, במטרה לוודא שהוועדה פועלת לפי הנוהל. אישור שימוש בפנס כחול ניתן לתקופה קצובה, רק לבקשות שעומדות בקריטריונים ועברו את אישור הלשכה המשפטית.
"המידע אודות הסיבות לאישורים ומספרם מופיעות בפרוטוקולים של הוועדה, הכוללים מידע מסווג ו/או רגיש ולכן אינו מפורסם, גם לא במסגרת חוק חופש המידע".
איך שלא ניסע בדרכים, נקפיד לשמור על הכללים כדי לא למצוא את עצמנו, חלילה וחס, בניידת עם האורות האדומים. מכאן תפילה, שקול הסירנה הבאה שנשמע יהיה קול שופרו של משיח שיגאל אותנו מכל הצרות והקשיים ועל הדרך ינקה לנו את הדרך לירושלים מהפקקים הארוכים.
- לפניות לכתב: ari@kikar.co.il