כשראיתי את דברי ישראל שפירא התמלאתי 'עזות דקדושא'

מכאן, שלמאמר התגובה של ר' ישראל שפירא אין שום קשר למאמר התגובה שפרסמתי!

הפולמוס בנושא קריעת ים סוף ב'כיכר השבת' - הפרקים הקודמים>>

• לֹא יְאֻמַּן, כָּכָה לִכְתֹּב עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים? | ישראל שפירא מזדעק
• קריעת ים סוף זה לא נס? | מאמר תגובה לישראל שפירא
• האם "קריעת ים סוף" היא נס על-טבעי? | הפילוסוף והבעל שם טוב

מאמרי התייחס רק לדברי הפילוסוף, כדי להזכיר לקוראים שהקב"ה הביא רוח לפני קריעת ים סוף כדי שהנס יֵרָאֶה טבעי בשביל הבחירה.

כדי לשלול לדורנו את הבחירה, קישרתי לנס קריעת ים־סוף ולעוד כמה ניסים נוספים שהיו בזמן קריעת ים סוף מתוך ה-50 ניסים, שאין להם קשר ישיר לבקיעת המים, ועל כל אלו אמרו ישראל: "זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו".

יותר מ-75% מהתגובות למאמר הראשון של ר' ישראל שפירא, הביעו הסתייגות ברמות שונות מהדברים, והיה זה שכרנו שהנושא הועלה.

ר' ישראל, היה ראוי לשים לב, שלא הבעתי במאמר דעה אישית עליך, רק הבעתי את דעתי על דעת הפילוסוף:

ולא היה במאמרי פניה אליך בפן האישי!

ובמאמרך השני, מתקבלת תחושה לא נעימה... כאילו מדובר בענין אישי, וד"ל...

יפה מצידך שבכל אופן ציינת שאתה דן לכף זכות...

ובנימה אישית אומר לקוראים היקרים:

ברגע שראיתי את המאמר, לא ראיתי כלום בעיניים!

דברי הפילוסוף עוררו אותי כפנחס בשעתו! עזות דקדושה!

ומשמח לגלות שאין כלל חילוקי דעות בנושא!

ועל המשפט האחרון שכתבת, יש בינינו הסכמה מלאה:

'ומי שמבין בסיפורי חסידים, יודע שלא היה בהם שום כוונה לפרטים הטכניים, אם נכונים אם לא, עד כדי רמה של שימוש בסיפורים כמטאפורה להבנת עניינים עמוקים שבחסידות'.

ואבאר מטאפורה אחת, שמסבירה ענין יסודי ועמוק בחסידות כפי שאמרת.

מה הסיפור עם ה'סוס' הזה?

בסיפורי הבעש"ט הקדוש ה'סוס' מוזכר פעמים רבות, אולי:

הסוס משמש כמטאפורה להבנת עניינים עמוקים בחסידות?

ובאמת, מה נסגר עם הסוס הזה?

עלה בדעתי רעיון, שתואם את יסודות תורת החסידות, ולכן:

נדהר בקפיצת הדרך עם סוסי הבעש"ט הקדוש, ונראה להיכן נגיע... מוכנים?

לבעש"ט הקדוש היה עגלון נאמן בשם אלקסי, וכשהוא היה רותם את הסוסים לעגלה, הבעש"ט הקדוש ותלמידיו היו עולים לעגלה, והיה הבעש"ט הקדוש אומר לסוסים 'סעו' והם היו דוהרים ודוהרים, והיו מגיעים ליעד המבוקש בקפיצת הדרך.

מאידך, מענין שבכל מיני ציוני דרך בתורה, דווקא החמור מוזכר.

אזכור החמור – מאברהם אבינו עד המשיח

בכל מיני ציוני דרך חשובים בתולדות עם ישראל, נתקלים דווקא בחמור, כגון:

אברהם אבינו - שהיה הראשון שהאיר את האור האלוקי בעולם, לקח את העצים לעקדת יצחק על חמור.

משה רבנו - נשלח לגאול את בני ישראל, ומספרת התורה שלקח את בני משפחתו על חמור, כפי שכתוב: "וירכיבם על החמור".

המשיח - עתיד להתגלות כ"עני ורוכב על חמור".

למה החמור מגיע ברגעים הכי קריטיים?

החמור מסמל את הגשמיות והחומריות, מה שאומר:

כי לזכות למשיח צריך לקדש ולזכך את החומריות, עד שהאור האלוקי יוכל להאיר באדם.

בזמן הגאולה:

העולם החומרי יזדכך, ויהיה ראוי להיות 'כלי' להתגלות האור האלוקי!

המשיח בעצמו, שיביא לעולם את הגילוי הגבוה ביותר:

גם הוא יבוא על חמור, ומכאן – שדווקא החומריות עצמה תגלה את האור האלוקי בעולם!

מה יעזור להביא את המשיח - חמור או סוס?

כבסיס לאמונה – הקב"ה נמצא בכל מקום

עוד לפני פרסום תורת החסידות כולם הכירו את יסודות האמונה:

הקב"ה נמצא בכל מקום למעלה למטה ובארבע כנפות הארץ.

סיפור המיוחס לגאון מוילנא כילד, שאמרו לו: אם תענה היכן נמצא הקב"ה תקבל סוכריה, וענה הגאון מוילנא: אם תענה לי היכן הקב"ה לא נמצא, אתן לך חבילת סוכריות.

בסיס האמונה הוא, שהקב"ה נמצא בשמים ובארץ, ובארבע כנפות הארץ - והוא הפתח לחידוש תורת החסידות.

מה חידש הבעש"ט כשהפיץ את תורת החסידות?

רשב"י וחבריו היו הראשונים שגילו סודות גדולים מאוד, בהעלמה גדולה של סודות, האריז"ל המשיך את דרכם, אך הדברים עדיין נשארו אורות גבוהים עליונים, שמתאימים לבודדים.

הגיע הבעש"ט הקדוש, הוריד את פנימיות התורה עבור כלל ישראל, ואמר: שכיון שהקב"ה נמצא בכל מקום, זה אומר:

שאין שום מציאות בעולם – חוץ מה' יתברך!

או כפי שמבארים, שניתן להסביר את תורת הבעש"ט הקדוש, בשתי אופנים שהם - האחד:

הכל הוא אלוקות, ואלוקות זה הכל! (הוספות לכתר שם טוב).

חוץ מהקב"ה - אין שום מציאות אחרת בעולם!

נסביר את הדברים בדוגמא: נכון שהקב"ה נמצא מעל ומתחת וצידי הכיסא שאתה יושב עליו כרגע, אבל, הכיסא עצמו הוא:

כיון שאין מציאות אחרת חוץ מה' יתברך, גם הכיסא הוא – חלק מהמציאות אלוקית!

וזה אומר: שכל מה שקיים בעולם הוא מציאות אלוקית, ואין לו ממשות עצמית, דהיינו:

אין בעולם דבר שהאור האלוקי אינו נמצא בו!

הבעש"ט הקדוש גילה לכל העולם שבכל דבר גשמי יש אור אלוקי:

והאור האלוקי מצוי בגשמיות בכמה רמות – מההסתר ועד הגילוי הברור.

כאן ניתן לענות על השאלה שמטרידה רבים:

בתורה ובמצות מרגישים את האלוקות, כי האור האלוקי מאיר בו בגלוי, אך בדברים גשמיים מרגישים פחות את האלוקות, אבל:

האם האלוקות נמצאת גם במקום שנוגד או סותר את רצון הבורא?

אכן, הקב"ה נמצא גם במקום טומאה או אסור, רק – בהעלם ובהסתרה!

אפילו בהסתרה שבתוך הסתרה – נמצא ה' יתברך!

תורת הבעש"ט הקדוש גילתה שהחיות אלוקית נמצאת בכל דבר גשמי, ובכל מחשבה דיבור ותנועה של האדם הפרטי, ואין שום:

תנועה או דיבור שאין בו ייחודים נוראיים ונפלאים!

כי בכל דבר גשמי, יש כח אלוקי טמיר שגנוז ונעלם בו!

"לית אתר דפנוי מיניה", ולכן, האדם צריך לקשר עצמו בדבקות לה' יתברך בכל דבר שעושה, ולראות:

בצורה תמידית את ה' יתברך לנגד עיניו (דברי צדיקים).

הבעש"ט הקדוש הגיע לעולם לגלות - שלוש אהבות!

וידוע שאמר הבעש"ט הקדוש שהגיע לעולם לגלות שלוש אהבות:

אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל – המאירים את אור ה' בעולם!

ושלושתם ביחד מהווים שלמות אחת:

קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא - חד הם!

התורה היא עצמות ה' ומביאה לאהבת ישראל, ומחברת את האדם לקב"ה, והם מהווים שלמות אחת!

הסוס – גילוי האלוקות המביא ליראת חטא

ידוע הסיפור על הבעש"ט הקדוש, שפעם אחתנסע לק"ק ברוד, וחלם בלילה את רבו אחיה השילוני ששאל אותו:

מי יותר טוב, אתה או אברהם אבינו עליו השלום?

ושאל הבעש"ט הקדוש: מה זה מהות השאלה?

וענה לו: אתה תבוא לק"ק ברוד ויעשו לך כבוד גדול, אם ח"ו לא תתחזק, תאבד כל מה שיש לך עד הנה.

והבעש"ט הקדוש נחרד מאוד משאלה זו, וכשבא לק"ק ברוד:

הגיעו הנגידים להקביל פניו במלבושי כבוד, והוא התחיל לשחק עם הסוסים, ולהחליק אותם, ולהכות אותם בידיו, כדרך המשחקים עם הסוסים.

ועתה דע לך עד היכן מגעת יראת חטא של הבעש"ט הקדוש.

הכל אלוקות – אין שום מציאות בעולם חוץ מה' יתברך!

נבאר את הסיפור כהמשך למהלך הנ"ל.

הבעש"ט הקדוש לימד שיש בעולם רק מציאות אחת – ה' יתברך, ורק לו מגיע כל הכבוד, כי: "מלוא כל הארץ כבודו".

ולא רצה לקבל לעצמו שום כבוד, ולכן, שיחק עם הסוסים, כי:

כל המציאות של העולם הזה, היא – צחוק אחד גדול!

והכבוד שהאדם מקבל, הוא שקר אחד גדול, כי אומר הקב"ה:

"וכבודי לאחר לא אתן" – מה לו ולקבל כבוד?

כשהנגידים הגיעו לקבל את פניו בלבושי כבוד, הוא שיחק עם הסוסים... והצחוק הזה ביטל את כל הכבוד שרצו לתת לו, הוא:

החזיר את הכבוד בחזרה למלך הכבוד - הקדוש ברוך הוא!

הסוס – גילוי אלוקות – "666"!

איך הסוס מסמל את הדברים?

אותיות סוס בגימטריא קטנה כולם – 666!

המספר 6 מסמל, הקב"ה נמצא בכל העולם:

למעלה ולמטה, ובארבע כנפות הארץ – צפון דרום מזרח מערב!

וכפי שנאמר, הבעש"ט הקדוש הגיע לעולם ללמד שלוש אהבות:

ובשלושת האהבות המציאות האלוקית נוכחת וממלא אותם, ולכן:

הסיפרה 6 מופיעה שלוש פעמים – 666!

כי אין שום מציאות בעולם חוץ מה' יתברך - והכל אחדות אחת!

לאור הדברים - למה המשיח יגיע רכוב על חמור, ולא על סוס?

בר"ה תק"ז עשה הבעש"ט הקדוש "עליית נשמה", והגיע להיכלו של המשיח, ושאל אותו:

"אימתי אתי מר"? והשיב: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה...".

אם נבין את מה שהסוס מוכיח, שכל מטרת העולם הגשמי החומרי:

לגלות שכל העולם מלא אלוקות, ואין לחומריות חשיבות בפני עצמו!

נשכיל לראות את ה'לבוש' והמציאות האלוקית הנעלמת בתוך הגשמיות, ונדע שאין לחומריות מציאות או משמעות בפני עצמה, ואז:

נהיה ראויים לקבל את המשיח - רכוב על חמור!

סוס או חמור – מה יביא את המשיח?

נחזור לשאלה: מה יעזור להביא את המשיח - חמור או סוס?

"יפוצו מעיינותך החוצה". ביקש הבעש"ט הקדוש להפיץ את תורתו, ורמז על הסוס הרבה בסיפוריו, כדי ללמד שאין בעולם שום מציאות, וכל העולם הוא רק אלוקותו של ה' יתברך, גם לנו תקפוץ הדרך:

והמשיח יבוא רכוב על החמור!

החומריות תגלה את האלוקות לעולם!

ובסיום מאמרו כתב עורך המאמר, שבחסידות יש:

'שימוש בסיפורים כמטאפורה להבנת עניינים עמוקים שבחסידות'.

ואולי כל המאמר הוא פילסוף של פילוסוף?

אולי... אבל, הוא מסביר: נהדר את בסיס תורת הבעש"ט הקדוש, אז:

עֲלֵה על הסוס – ותתחיל לדהור!

בהצלחה!