דף יא
*תנאי וטעות בנזירות. *התחייב לגלח נזיר.
א. תנאי וטעות בקבלת הנזירות 1. מי שמזגו לו כוס ואמר שהוא נזיר ממנו ה''ז נזיר, אבל בהיה שיכור אינו נזיר דכוונתו שיהא אסור עליו כקרבן. 2. הריני נזיר ע''מ שאשתה יין ואטמא למתים ה''ז נזיר ואסור בכולן, ופליגי האם ר''ש חולק גם הכא או דמודה הכא משום דהוי מתנה על מש''כ בתורה ולאידך הויא כאומר חוץ. 3. יודע אני שיש נזירות אבל אינני יודע שנזיר אסור ביין ה''ז אסור ור''ש מתיר. 4. יודע שנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי ה''ז מותר ור''ש אוסר, וקשיא ממציעתא ואמרינן איפוך ור''ש אוסר, או דברישא נזר מחדא ובסיפא נשאל על אחד ולר''ש לא סגי, או דפליגי בנדרי אונסין.
ב. המתחייב לגלח נזיר 1. אמר הריני נזיר ועלי לגלח נזיר וחבירו שמע ואמר ואני ועלי לגלח נזיר, אם היו פקחים מגלחין זה את זה. 2. מדייקינן ממשנתינו שאם חבירו אמר ואני ולא אמר ועלי קאי אפלגיה דדיבורא ואמרינן דקאי ארישא דנזיר ולא על סיפא דגילוח דעליה קאי דיבור ועלי, והא דבסיפא נאמר ואני ועלי אף דליכא תרתי מילי נקט לה אגב רישא. 3. האומר חצי קרבנות נזיר עלי מביא דמי חצי קרבן, ואם אמר קרבנות חצי נזיר עלי מביא קרבן שלם כיון דלא אשכחן נזירות לפלגא, ובאומר הרי עלי לגלח חצי נזיר ושמע חבירו ואמר ואני עלי לר''מ מגלח נזיר שלם דבאמרו הרי עלי נתחייב בגילוח נזירות שלימה ולחכמים מגלח חצי נזיר דהוי נדר ופתחו עמו.
שאלות לחזרה ושינון
א. תנאי וטעות בקבלת הנזירות (4)
ב. המתחייב לגלח נזיר (3)