ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הרחבת "החוק הנורבגי", הוועדה אישרה את נוסח היו"ר ח"כ שמחה רוטמן, כהצעת חוק מטעמה, למעט סעיף "מנגנון ההשהיה" שקבע כי תתקיים מעין תקופת צינון למינוי מחודש לממשלה של שר או סגן שר שהתפטר מתפקידו בממשלה והוציא בכך את חבר הכנסת האחרון ברשימתו.
בין התיקונים שאושרו: מתן אפשרות לסיעות קטנות של עד 3 ח"כים לעשות שימוש בהסדר הנורבגי; ביטול התקרה של 5 חברי הכנסת מכל סיעה שיכולים להתפטר מהכנסת במסגרת ההסדר וקביעה כי שליש מחברי הכנסת בסיעות גדולות יוכלו לעשות בו שימוש.
עוד לפי התיקון: לא ניתן יהיה להתפטר מהכנסת במסגרת ההסדר בתקופת בחירות או ממשלת מעבר. היו"ר רוטמן הסביר את התיקון: "יש חשיבות לרציפות ולתקופת זמן ארוכה ומשמעותית בכנסת. בתקופה שלא הוקמה ממשלה אנחנו לא יודעים מי השרים בממשלה שתקום וכמה זמן תחזיק ממשלה שהולכת לבחירות. חווינו ביקורות ציבוריות מוצדקות על ח"כים שנכנסו לשלושה חודשים בתקופות בהן אין כנסת, שאף אחד מאיתנו לא מכיר אותם אך היו חברי הכנסת ה-24, בוודאי לא היינו רוצים לייצר זאת".
על "מנגנון ההשהיה" לחזרה לממשלה כהצעת היו"ר אמר רוטמן, כי "הסעיף עוסק בסיטואציה בה שר יצא בהסדר הנורבגי וחזר לכנסת. הוא לא יכול לצאת שוב בנורבגי וההצעה כאן מתייחסת לחזרתו לממשלה. חלק מהקושי הוא שיש ח"כים שבמידה מסוימת הם על תנאי- תמיד האחרון ילך כנגד השר/ סגן השר שחוזר. הכלי הראשון להתמודדות עם הקושי הוא ששר או סגן שר לא יכול לחזור רק לפי החלטתו, אלא צריך להיות מפוטר או להתפטר מהממשלה. כלי נוסף הוא שהשימוש בהסדר הנורבגי לא מתאפשר יותר מפעם אחת. אתה יכול להתמנות שוב לשר אבל לא לצאת בנורבגי. כלי נוסף שיו"ר הוועדה מציע הוא תקופת השהייה או מעין תקופת צינון- תקופת זמן מסוימת לא תוכל להתמנות מחדש לשר או סגן שר. זה מוריד את התמריץ לתרגיל בו שר יפוטר או יתפטר מהממשלה ויצביע במקום ח"כ מסוים וכעבור ימים ספורים יחזור להיות שר".
הח"כים סגלוביץ' וקריב טענו בוועדה כנגד הכפלת כוח השפעתה של הקואליציה בכנסת.
בתגובה לטענות ח"כ קריב על הכפלת כוח הקואליציה אמר רוטמן כי פוטנציאל השימוש בכנסת הקודמת היה יותר מאשר בכנסת הזו, בשל ריבוי המפלגות בקואליציה הקודמת. "את העיקרון לא שינינו במאומה".