10 שנים אתם נשואים, הבית שלכם עמוס בילדים מתרוצצים, כן ירבו וזה לא מפתיע שחיי היומיום שלכם ביחד נראים אפרוריים מתמיד (שום קשר למזג האוויר). ולא, אנחנו לא מדברים על אהבה, היא בטוח קיימת אצלכם ורק גדלה עם הזמן - אלא על להתרגש אחד מהשניה ולהיפך, כמו שהיה בעבר, בימיכם כזוג צעיר. כן, כמובן שאתם יכולים להזמין בייביסיטר וללכת לבית קפה ביחד, אבל למה שלא תקחו את זה לשלב הבא? כי בדיוק נזכרנו בעצה גאונית שנתנה לנו מדריכת כלות: להיפגש במסעדה. הנה, אנחנו מסבירים.
זה טיפשי, אבל ברגע שבננו בא לעולם, היציאה מהדלת לדייט לילי הפכה להיות קצת מטלה. אנחנו במירוץ להתכונן אליו, להשכיב את הקטן, לסדר ולוודא שהשמרטפית תרגיש בנוח, להתקלח, להתלבש... עד שסיימנו עם כל אלו, אנו מותשים - ושיחת נפש ארוכה (לא בספה) עם הפרטנר שלנו לחיים היא הדבר האחרון שמתחשק לנו לעשות.
אז בדייט האחרון שלנו, הבעל חמק החוצה מוקדם; נשארתי מעט עם הילד וטיפלתי בכל מה שצריך ואז יצאתי מהבית בעצמי.
כתוצאה מכך, הרגשתי פחות לחץ לסמן וי על כל המטלות - אהממ, אף זוג עיניים לא בדק את השעון ודחק בי להזדרז והערכתי גם את הנסיעה הרגועה בגפי שבה 'ניקיתי את הראש' עד שהגעתי למסעדה. זה סייע לי להתאפס ולהסיר את הלחץ שהביאה לי הלוגיסטיקה של הפעוט והבית.
במקום זאת, מצאתי את עצמי מציצה לתוך המסעדה וסורקת את השולחנות בחיפוש אחר שותפי (קצת כמו שני אנשים שרק עכשיו מכירים). הוא שמר לנו שני כיסאות, חייך לעברי, החמיא וזה היה לגמרי מרגש - כן, בדיוק כמו בזמנים הטובים והיפים שלנו לפני עשור.