בג"ץ דרעי: שופטי בית המשפט העליון התכנסו הבוקר (חמישי) בשעה 09:00 - בהרכב מלא, בכדי לדון בעתירות שהוגשו כנגד מינויו של חבר הכנסת אריה דרעי לשר הבריאות והפנים. "כיכר השבת" מעביר את הדיון בבג"ץ בשידור חי.
עורך דינו של אריה דרעי, נבות תל צור, טען בדיון, כי העבירות הישנות של דרעי - נמחקו ועל כן אסור לקחת אותן בחשבון והבהיר כי הצהרתו לאחר ההרשעה שיפרוש מהכנסת הייתה אירוע נדיר של אי הבנה, וכי לא הייתה הבטחה לפרוש לגמרי מהפוליטיקה.
"זה עוול לחבר בין העבירות של שנות ה-90 לאלו של 2022", טען עורך דינו של דרעי.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות השיבה לו: "בכל המקרים שדרעי הורשע, הוא היה עובד ציבור ופגע בקופת הציבור".
נציגו של ראש הממשלה נתניהו, עורך הדין מיכאל ראבילו, הסביר כי לבית המשפט אין סמכות לבטל את החוק, מכיוון שהחוק מבוסס על חוק יסוד, השופטים ניסו לערער על הקביעה וראבילו הסביר: "נציגי הציבור בכנסת עומדים לבחירה כל ארבע שנים, כאשר הציבור יסבור שהחוק הוא פסול, הוא יצביע אחרת. בינתיים 2.3 מיליון אזרחים רוצים לראות את אריה דרעי כשר בממשלה; אין מקום בעולם שיש התערבות כזו בהחלטות של ראש הממשלה".
בפתח הדיון הציגה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את העתירות שהוגשו - שכוללות שלוש עילות - שימוש לרעה בסמכות הכנסת, עילת הסבירות ו"השתק שיתופי".
עו"ד ענר הלמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה, הגן על חקיקת החוק והסביר, כי אין חוק שאין לו מניעים פוליטיים וככה זה עובד במדינה דמוקרטית, אך תמך בעמדת היועמ"שית שלא לאפשר לדרעי להתמנות לשר.
כשהלמן נימק את התנגדותו ואמר כי לדרעי יש עבר פלילי וכי ראש הממשלה צריך לשקול האם למנות אותו, חיות תהתה, האם אנו מתייחסים לעבירות של דרעי שחלו עליהן התיישנות ובכלל לא בטוח שמותר לקחת אותן בחשבון מכיוון שחלף זמן רב. הלמן התגונן ואמר, כי על העבירות האחרונות של דרעי לכאורה יש עליהן קלון.
לאחר מכן הלמן, נציג הפרקליטות הציג את עמדתו ואמר כי הוא דורש מבג"ץ להדיח את דרעי מתפקידו כשר. גם כאשר השופטים תהו האם נתניהו לוקה בחוסר סבירות קיצוני וממנה את דרעי לשר; "אנחנו לא מבינים את הטענות שלך", אמר אחד השופטים להלמן שלא חזר בו מהדרישה להדיח את דרעי.
בג"צ ידון גם בעתירה נגד 'חוק דרעי' המאפשר לח"כ שנגזר עליו מאסר על תנאי להתמנות לשר. בעתירה נטען ביתר היתר כי "התיקון הוא תיקון חוקתי שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, הפוגע בשיטת המשטר הישראלית, באשר הוא נועד לפגוע בטוהר המידות ובסטנדרט הערכי שנקבע במסגרת הלכת "דרעי-פנחסי"; והכל על רקע שיקולים פרסונליים אסורים, צרכי שעה קואליציוניים, ובאמצעות הוראות הנעדרות כל תכלית ראויה עצמאית מהקשר פוליטי חולף – ולפיכך אין מקומו בין הנורמות החוקתיות במדינת ישראל".
עוד נטען כי "בהליך החקיקה נפלו פגמים קשים, ובהם הפגיעה בעקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה, העדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי ובהשלכותיו, העדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר".
עמדת היועמ"שית
אתמול הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהראב מיארה לבג"ץ את עמדתה בעניין מינוי דרעי לשר. בעמדה שהעבירה כתבה כי "עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל".
"לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד." הוסיפה.
עוד כתבה: "התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות."
בהמשך טענה: "לעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות."
"בשורה התחתונה, ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
דרעי: "בוטח בבורא עולם"
דרעי עצמו התייחס אמש לראשונה לעתירות שהוגשו נגדו ולתגובתה של היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו: "ראשית, אני מברך על תגובת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהתפרסה על עשרות עמודים, אשר הפריכה את הטענות הכוזבות שנשמעו נגדי בשבועות האחרונים, לפיהן הולכתי שולל את בית המשפט".
"היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24", הוסיף יו"ר ש"ס.
לדבריו: "אני בוטח בבורא עולם, מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים, שישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ובכללם 400 אלף מצביעי שס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".
הוא חתם את דבריו: "אני סמוך ובטוח שבית המשפט העליון יאפשר לי להמשיך ולפעול לצמצום הפערים בחברה וישים קץ למסע הרדיפה כנגדי וכנגד בני משפחתי שנמשך כבר למעלה מ-6 שנים. שנים מייסרות של חקירות קשות שלי ושל קרובי משפחתי, שנים של חשדות כבדים כנגדי שכדברי היועץ המשפטי לשעבר ד"ר אביחי מנדבליט, ״ההר לא הוליד אפילו עכברון".
נתניהו לבג"ץ: "דרעי הוא עוגן של ניסיון"
את תגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסמך שאורכו 34 עמודים הגיש עו"ד מיכאל ראבילו. "לדעת ראש הממשלה", הוא כותב, "לא רק שמדובר במינוי סביר אלא שאם לא היה מביא את מינויו של חבר הכנסת דרעי כשר, היה מדובר בפעולה בלתי סבירה".
בראשית הדברים הוא מציין כי "מן הראוי היה כי בית המשפט הנכבד היה דוחה את העתירות על הסף מן הנימוק, כי עם כל הכבוד הראוי לבית המשפט הנכבד, לא נתונה לו הסמכות בדין להיעתר לצווים המבוקשים על ידי העותרים ולבטל תיקון לחקיקת היסוד של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת, ולמצער, לא בשלב זה של מפעל חקיקת היסוד בישראל. יתר על כן, אף אם הייתה סמכות כאמור, הרי שמבחינה מוסדית מדובר בסוגיה אשר מצויה בשדה הפוליטי-ציבורי ואינה שפיטה באופן מובהק – ואשר, שוב עם כל הכבוד לבית משפט נכבד זה, אינה נתונה לביקורתו של בית משפט נכבד זה".
בהמשך, הוא מנמק את כשירות דרעי ואומר כי "ראשית - כידוע, החל משנת 2019 אנו מצויים בתקופה של חוסר יציבות שלטונית, במהלכה התקיימו 5 מערכות בחירות בתוך ארבע שנים. בנסיבות חסרות תקדים אלה, השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית, ובנסיבות העניין, אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג סיעת ש"ס הרב דרעי כשר. בהקשר זה נציין כי בית משפט נכבד זה קבע זה מכבר כי שקילת שיקולים ציבוריים ופוליטיים בעת מינוי שר הוא שיקול לגיטימי שיש ליתן לו משקל רב בהפעלת שיקול הדעת.
"שנית - סיעת ש"ס היא הסיעה השניה בגודלה בקואליציה. כ-400,000 בוחרים תמכו בסיעת ש"ס בבחירות האחרונות, שהתקיימו אך לפני כחודשיים מתוך תמיכה במנהיגותו של הרב דרעי ומתוך רצון שישמש כשר. למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים תמכו במפלגות הקואליציה מתוך ידיעה ברורה שהן יקימו קואליציה כגוש אחד והרב דרעי ישמש כשר בממשלה. התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים האמורים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל. האם יעלה על הדעת שסבירות בעיני העותרים או גורמים אחרים, מכובדים ככל שיהיו, תוכל לבוא במקום מה שנראה סביר בעיני למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים ובעיני למעלה מחצי העם?!
"שלישית - כבוד נשיא המדינה הטיל על ראש הממשלה את התפקיד להרכיב את הממשלה לאחר ששמע את המלצות הסיעות השונות. בשיטת הממשל שלנו, כפי שנשיא המדינה מתחשב בעמדת הסיעות כך ראש הממשלה אמור להתחשב ברצון הסיעות השונות בדרך להרכבת הממשלה.
"רביעית - ובעל חשיבות עליונה - השר אריה דרעי הוא השר הוותיק בממשלה, שכיהן עוד בזמן ממשלת רבין. הוא בעל ניסיון רב כשר במשרד הפנים, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, במשרד הכלכלה ובמשרד לענייני דתות. ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חכמה ואחריות וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הבטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים".
