נתניהו לבג"ץ: "לאשר את דרעי; הוא עוגן של ניסיון, חכמה ואחריות"

את תגובת נתניהו במסמך שאורכו 34 עמודים הגיש עו"ד מיכאל ראבילו. "לדעת ראש הממשלה", הוא כותב, "לא רק שמדובר במינוי סביר אלא שאם לא היה מביא את מינויו של חבר הכנסת דרעי כשר, היה מדובר בפעולה בלתי סבירה".

בראשית הדברים הוא מציין כי "מן הראוי היה כי בית המשפט הנכבד היה דוחה את העתירות על הסף מן הנימוק, כי עם כל הכבוד הראוי לבית המשפט הנכבד, לא נתונה לו הסמכות בדין להיעתר לצווים המבוקשים על ידי העותרים ולבטל תיקון לחקיקת היסוד של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת, ולמצער, לא בשלב זה של מפעל חקיקת היסוד בישראל. יתר על כן, אף אם הייתה סמכות כאמור, הרי שמבחינה מוסדית מדובר בסוגיה אשר מצויה בשדה הפוליטי-ציבורי ואינה שפיטה באופן מובהק – ואשר, שוב עם כל הכבוד לבית משפט נכבד זה, אינה נתונה לביקורתו של בית משפט נכבד זה".

בהמשך, הוא מנמק את כשירות דרעי ואומר כי "ראשית - כידוע, החל משנת 2019 אנו מצויים בתקופה של חוסר יציבות שלטונית, במהלכה התקיימו 5 מערכות בחירות בתוך ארבע שנים. בנסיבות חסרות תקדים אלה, השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית, ובנסיבות העניין, אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג סיעת ש"ס הרב דרעי כשר. בהקשר זה נציין כי בית משפט נכבד זה קבע זה מכבר כי שקילת שיקולים ציבוריים ופוליטיים בעת מינוי שר הוא שיקול לגיטימי שיש ליתן לו משקל רב בהפעלת שיקול הדעת.

"שנית - סיעת ש"ס היא הסיעה השניה בגודלה בקואליציה. כ-400,000 בוחרים תמכו בסיעת ש"ס בבחירות האחרונות, שהתקיימו אך לפני כחודשיים מתוך תמיכה במנהיגותו של הרב דרעי ומתוך רצון שישמש כשר. למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים תמכו במפלגות הקואליציה מתוך ידיעה ברורה שהן יקימו קואליציה כגוש אחד והרב דרעי ישמש כשר בממשלה. התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים האמורים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל. האם יעלה על הדעת שסבירות בעיני העותרים או גורמים אחרים, מכובדים ככל שיהיו, תוכל לבוא במקום מה שנראה סביר בעיני למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים ובעיני למעלה מחצי העם?!

"שלישית - כבוד נשיא המדינה הטיל על ראש הממשלה את התפקיד להרכיב את הממשלה לאחר ששמע את המלצות הסיעות השונות. בשיטת הממשל שלנו, כפי שנשיא המדינה מתחשב בעמדת הסיעות כך ראש הממשלה אמור להתחשב ברצון הסיעות השונות בדרך להרכבת הממשלה.

"רביעית - ובעל חשיבות עליונה - השר אריה דרעי הוא השר הוותיק בממשלה, שכיהן עוד בזמן ממשלת רבין. הוא בעל ניסיון רב כשר במשרד הפנים, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, במשרד הכלכלה ובמשרד לענייני דתות. ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חכמה ואחריות וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הבטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים".

בהמשך הוא כותב כי "אם לא די באמור, הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה, שאם ש"ס היתה מסכימה להקים ממשלה עם סיעות האופוזיציה, סביר להניח שהן היו ממהרות להקים ממשלה כאשר השר דרעי היה מכהן בתפקידים לא פחות בכירים. הערכה זו משליכה אף היא על כך שמדובר בהחלטה סבירה".

יו"ר ש"ס השר אריה דרעי הגיש גם הוא הערב את תגובתו לבג"ץ באמצעות עו"ד נבות תל צור. בתגובתו, הוא מסביר מדוע דרעי היה "כשיר מכל בחינה", כלשונו, להתמנות לתפקיד שר - גם לפני תיקון החוק שהועבר בטרם הוקמה הממשלה. לדבריו, "משעה שלא הוטל על המשיב מאסר בפועל - לא קמה לחובתו 'חזקת הקלון'", וזו הסיבה, לדבריו, שלא היה צורך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי שיקבע אם דבק בעבירות בהן הורשע דרעי קלון.

עו"ד תל צור מוסיף ומדגיש כי "אין עם עבירותה מס בהן הורשע המשיב משום קלון", ולכן לדבריו "אין כל ממש בניסיון שנעשה בעתירות להציג את ראש הממשלה ואת המשיב כמי ש'התחמקו' מלפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית מתוך רצון 'לעקוף' את סוגיית הקלון".

עוד הוא כותב כי "אין כל יסוד לטענות בדבר 'מצג שווא' שנעשה כביכול לבית משפט השלום בירושלים בדבר פרישה מהכנסת לצמיתות. מדובר בספין המהודהד על ידי העותרים ללא כל אחיזה במציאות. התפטרות המשיב מחברותו בכנסת הקודמת לא הייתה חלק מהסדר הטיעון שהושג עמו ולא נעשתה לדרישת היועץ המשפטי לממשלה, שהיה זה שניהל את המגעים עם המשיב לעריכת הסדר הטיעון.

"מעולם ובשום שלב לא התבקש המשיב להתחייב ולא התחייב כי יפרוש מהכנסת ומהחיים הפוליטיים לצמיתות והודעתו ליועץ המשפטי לממשלה, ערב חתימת הסדר הטיעון, כי החליט להתפטר מהכנסת שנרשמה כלשונה בהסדר הטיעון, לא כללה שמץ התחייבות לגבי אי חזרתו לכנסת או לממשלה הבאה".

בהמשך הוא כותב כי "ביטול החלטת ראש הממשלה למנות את המשיב לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, תוך שימוש בעילת הסבירות, יהווה התערבות מרחיקת לכת בשיקול דעתו של ראש הממשלה. מינוי המשיב לתפקיד שר אושר בהחלטת מליאת הכנסת, אשר הביעה אמון בממשלה ברוב של 63 חברי כנסת כנגד 54 מתנגדים", וכך לדבריו, התערבות ביהמ"ש "יהווה התערבות מרחיקת לכת של הרשות השופטת בהחלטת הכנסת".

הוא מציין כי ביטול מינויו "טומן בחובו סיכול הצבעתם" של כ-400,000 אזרי המדינה שהצביעו בבחירות עבור מפלגת ש"ס שהציבה את דרעי בראש הרשימה וכמועמדה לכהן בממשלה ובקבינט המדיני ביטחוני.

גם היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, העבירה את תגובתה לעתירות סביב "חוק דרעי" ואמרה כי יש לדחות את העתירות בעניין החוק.

"עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת "השימוש לרעה בסמכות המכוננת", אך לעמדתה הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה", כתבה היועמש"חת.

היא הוסיפה כי "בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה "שימוש לרעה" בסמכותה המכוננת. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה – התיקון צולח את "שלב הזיהוי" ולכן אין צורך לבחון את "הצידוק" לקביעת ההסדר במסגרת חוק יסוד: התיקון קבוע ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37 ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד.

"לעמדת הכנסת אין בכך שעניינו של חה"כ דרעי עמד ברקע התיקון, ושמדובר בחקיקה משטרית שלא מאחורי "מסך בערות" כדי להוביל למסקנה שהתיקון אינו עומד במבחן הכלליות. שכן, העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי, לחוק "פרסונלי". וממילא, אין מקום לבחינת כוונות המכונן וטיב שיקוליו בעת בחינת כלליותה של הנורמה החוקתית. כמו כן, אין בתחולתו המיידית של תיקון חוק היסוד על הכנסת שכוננה אותו כדי לשנות מסקנה זו ולהצביע על "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת".

מוקדם יותר היום, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה לבג"ץ כי לא תוכן להגן על עמדת ראש הממשלה בסוגיה ובשל כך התאפשר לנתניהו להשתמש בייצוג פרטי בעתירה.