אדם שלא אוהב איך שאשתו נראית - יתאהב דרך האישיות?

היה זה לפני כשנה וחצי, פנה אליי יהודי יקר וכך סיפר לי: "אני מגיע ממשפחה חסידית מאחת החסידויות היותר שמרניות. כאשר הגעתי לגיל שמונה עשרה התארסתי עם בחורה כשלא ממש ידעתי מה אני רוצה, מבין או יודע. הציעו שידוך, נפגשנו פגישה וחצי וסגרנו בשעה טובה ומוצלחת. מאז אני נשוי כשבע שנים ויש לי בעיה אחת עם אשתי, בשנים האחרונות אני לא מחובר אליה פיזית, אני פשוט לא אוהב כל כך איך שהיא נראית חיצונית.

הלכתי בדווקא למטפל זוגי חילוני והוא אמר לי: 'אתה צריך ללכת לפי הלב שלך. אם אתה לא מתחבר אז אתה לא מתחבר ומפה מתחילות כל הבעיות שלך, עד שלא תפתור את זה אז לא תהיה לך שלווה. ואם ניסית ולא הצלחת להתחבר אז תעשה אתה את החשבון שלך שאולי כדאי לך להיפרד ממנה'".

"איך הקשר שלכם מבחינה רגשית?" שאלתי. הוא ענה: "ברוך השם בסדר".

שאלתי אותו שוב: "אתה בטוח שהכול מסתדר ביניכם מבחינה רגשית, יש קשר? יש חיבור? יש שיחות? יש כבוד? יש אהבה?"

הוא ענה: "לא בדיוק. יש בינינו בעיה בתקשורת, היא סגורה קצת ואני אדם קצת ביקורתי ויש בינינו קצת בעיה במערכת היחסים..."

אמרתי לו: "קח את הדברים של אותו מטפל ותעשה ההפך. בוא תנסה קודם לפתור את בעיות התקשורת ביניכם ואז אם עדיין תפריע לך החיצוניות נדבר ונראה מה לעשות".

אנשים שמתמודדים עם בעיות ביחסים בין בני זוג כשהם מגדירים זאת כבעיה בחיצוניות, ברוב המקרים זה יושב על הקטע הרגשי שיש בין שני בני הזוג, או של בעיה של אחד מבני הזוג שיש לו בעיה רגשית עם עצמו או עם עברו של אחד מבני הזוג (תאוריית יחסי אובייקט).

ברוב המקרים ממש זה יושב על הדברים האלו וכאשר זה עובר תיקון אז גם הבעיות במראה החיצוני והיחסים נפתרים.

אני בטוח שיש אנשים שיזעקו: הצילו, מה אתה אומר! אתה מפר פה את הכלל הבסיסי של חיבור אנושי חיצוני.

אבל אחת העובדות היא שבציבור שעדיין לא שומר תורה ומצוות שהם בוחרים את בני ובנות הזוג שלהם כמו שבוחרים אתרוג... והם מתחתנים יחד. חצי מהם מתגרשים וחלקם הגדול בגלל יופי ומשיכה שיש אצל אחרים.

בתיאור פגישתם של יצחק ורבקה נכתב בתורה: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ. קודם כתוב “ותהי לו לאשה”, ורק אח”כ “ויאהבה”, כי אהבתם גדלה והתפתחה לאחר הנישואין. וכך כותב כאן הרש”ר הירש: נישואין שאינם ברוח היהדות, מבוססים על תשוקה גדולה לפני הנישואין, ופעמים רבות היא הולכת ודועכת לאחריהם; לעומת זאת, בנישואים המבוססים על בירור התאמה רוחנית ופנימית של בני הזוג, האהבה רק גדלה ופורחת לאחר הנישואין, ולכן הסדר בפסוק הוא קודם “ותהי לו לאשה”, ואח”כ “ויאהבה”. בנישואין כאלה, “יום הנישואין איננו שיא הפריחה, אלא השורש לאהבה”.

מאוד קל להגיד ולזרוק הכול על החיצוניות במקום לעשות עבודה פנימית. אני ראיתי כל כך הרבה פעמים שכאשר לא תוקן החלק הפנימי הנפשי הקשר הזוגי, אז גם כאשר בן הזוג השתדל הכי ביכולתו לעשות כרצון בן הזוג שלו בחיצוניות ובמערכות היחסים, בסוף לאחר תקופה שום דבר לא עזר. כי זה לא ישב על משהו פנימי. הקשר הרגשי בין שני בני הזוג לא תוקן. יחסי האובייקט לא תוקנו.

החיצוני יכול להוסיף כאשר יש בסיס בריא ומאוזן ולא כאשר זה הפוך.

אני לא אומר שאדם לא צריך כשנפגשים להרגיש משיכה. אני מדבר על בעיות רבות שיש בין בני זוג במראה חיצוני ובמערכות יחסים שיש אחרי זה שנובעות מבעיות רגשיות.

כאשר אחד מבני הזוג בריא בנפשו, וכאשר אחד מבני הזוג מסופק רגשית מבן הזוג השני וכאשר יש בין בני הזוג כימיה, תקשורת ואהבה, כל השאר מגיע מאליו. זה לא יפריע, זה לא יהיה בכלל משהו לחשוב עליו. בנוסף לכך שאם יש כימיה ותקשורת טובה ורגשות של אהבה אז בני הזוג רוצים לבוא אחד לקראת השני ולעשות טוב לשני.

אני אומר לאותם אנשים בואו תתנו צ'אנס, תנסו לתקן, לשפר את עצמכם, את המערכת הזוגית, אבל תעשו את זה באמת.

לימוד רוחני משותף עושה נפלאות בבניית בסיס הקשר הזוגי, כך שהעיקר בנוי על תוכן פנימי ולא חיצוני.

ברוב המקרים ממש מי שבאמת עושה עבודה הוא פשוט לא מאמין ודברים שהפריעו לו כבר לא מזיזים לו יותר.

חשוב לי להדגיש שכמובן שצריך כן להתייחס לדברים שלבני זוג מפריע בחיצוניות ובמערכות היחסים ולטפל בזה. אבל לזכור מה העיקר. מהו הדבר הראשון ומהו הדבר השני שצריך לטפל בו.

אותו אדם שהגיע אליי עשה עבודה נפלאה על מערכת היחסים שלו והדברים היום נראים לגמרי אחרת אצלו.

יש לי הרבה מה להגיד בנושא אך מבחינת צניעות העניין אני מעדיף להשאיר את הדברים כך.

מאחל לכם ולי שתמיד נאהב באמת את כל העולם, את בני הזוג שלנו, את כל עם ישראל, תמיד.

שבת שלום ומבורכת.

לתגובות: machon.rot@gmail.com