מוצאי זאת חנוכה. עם ישראל סיים שמונה ימים של חג החנוכה, מתוך שמחה על הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה לעמנו, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
הסמל של חג החנוכה הוא ללא ספק הדלקת נרות חנוכה, בהם מנהגים שונים לקהילות השונות, חסידים, ליטאים, ספרדים ותימנים.
מחלוקת מפורסמת בין עדות המזרח לאשכנז, היא שבקהילות הספרדים נהוג שרק בעל הבית בלבד מדליק את נרות החנוכה (ראה: רמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה ג'. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ב') וכל שאר בני הבית יוצאים ידי המצווה בהדלקתו.
מאידך בקהילות האשכנזים נהוג שכל בני הבית מדליקים נרות חנוכה כל אחד לעצמו, שכן כך פסק הרמ"א (ראה: אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ב', על פי הסברו של הרמב"ם בספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה ג').
מחלוקת זו, גוררת מחלוקת נוספת: מה יעשה בחור הישיבה שלא חי בפועל בביתו, אלא בפנימייה של הישיבה?
רוב בחורי הישיבה הלומדים בישיבות הספרדיות, נוהגים כמנהג הספרדים. אולם על בחורי הישיבות הספרדים הלומדים בישיבות האשכנזיות, מידי שנה בשנה מתפרסמים פסקים, ופעמים שהוויכוח ההלכתי יוצא מהגבול ההלכתי, כדלהלן...
כבר לפני שבע שנים פרסם העיתונאי הבכיר ישי כהן פסק מאת הראשון לציון הגר"י יוסף כי בחורי ישיבות ספרדים לא ידליקו נרות חנוכה בברכה, והוסיף שאין לשמוע לראש ישיבה שלא בקיא בהלכה.
מספר ימים לאחר מכן פרסם ישי כהן כי תשעה בחורים סולקו מישיבת "קול יעקב", לטענת קרוביהם, בשל הפצת פסק ההלכה של הראשל"צ הגר"י יוסף בעניין הדלקת נרות חנוכה בישיבה אך בהנהלה טוענים כי סולקו מסיבות אחרות.
השנה, חנוכה תשפ"ג, בשיעורו השבועי של הראשל"צ הגר"י יוסף הובא באריכות פולמוס זה, והגר"י יוסף בדבריו פסק שבחור ישיבה, כיון שהוא סמוך על שלחן הוריו, ובבין הזמנים וכן כשלא חש בטוב, הוא הולך לבית ההורים, וכן כשצריך חליפה חדשה ובגדים, אביו קונה לו, וכשרוצה להסתפר אביו מביא לו דמי כיס, לכך הוא נחשב סמוך על שלחן אביו ויוצא בהדלקתו ידי חובה.
בהמשך דברי הגר"י יוסף הובאו דבריו של הגאון רבי הלל זקס זצ"ל ראש ישיבת 'כנסת הגדולה' במודיעין עילית ותחת הכותרת "ויכוח בהשקופה", ציטט הגר"י יוסף את רבי הלל זקס שהיה מורה לתלמידיו הספרדים בישיבתו להדליק נרות חנוכה בברכה, ואמר שיש כאן ויכוח בהשקופה - הגר"ע יוסף זצ"ל חשב שהבית של בחורי ישיבות הוא אצל ההורים, אבל אנחנו [רבי הלל זקס] "יש לנו השקפה טובה שהבית של הבחורים זה הישיבה".
ממשיך הגר"י יוסף: "אבל במחילה מכבוד תורתו, וכי מרן לא ידע מהי השקפה נכונה?! הבנים של מרן למדו בישיבות ויצאו רבנים, לא עורכי דין, עם כל הכבוד להם...".
בהמשך דבריו אמר הגר"י יוסף: "נכון שצריכים ללמוד בהתמדה והעיקר בשביל בחור זו הישיבה, אבל כפי שהסברנו, הבחורים נחשבים סמוכים על שלחן אביהם, כי בכל הזדמנות מגיעים לביתם, וכל ההוצאות על חשבונם".
נמצאנו למדים שנושא זה של ויכוח הלכתי, לדברי הגר"ה זקס היה וויכוח השקפתי, כפי שהביא הגר"י יוסף בשיעורו השבועי, שהגיב לטענה זו של הגר"ה זקס וטען לו שאביו הגר"ע יוסף ידע מהי השקפה נכונה, שכן בניו מרן הגר"ע יוסף יצאו רבנים, ולא עורכי דין.
תגובה לדברים כתב לי אחד מבני משפחתו הקרובים של הגאון רבי הלל זקס זצ"ל בהאי לישנא:
"איני יודע האם מרן הראשון לציון שליט"א בשיעורו השבועי התכוון על אחד מבני רבי הלל זקס שלמד תואר במשפטים ועריכת דין, שכן אותו בן כיום ראש ישיבה, ומרביץ תורה חשוב, וזולת שנים ספורות בהם למד משפטים, הוא לא יצא מהיכלה של תורה. במחשבה שניה בטוח שלא התכוון אליו, שכן אין קשר בין בני רבי הלל למחלוקת הלכתית עם הגר"ע יוסף, כפי שאין קשר בין נכדי הגר"ע יוסף למחלוקות הלכתיות שלו".
בן משפחתו של רבי הלל זקס הוסיף: "וכמו שאמר בשיעורו הראשון לציון הגר"י יוסף בשבח רבי הלל זקס ("היה בקי במשנה ברורה.. מרן הכירו היטב... היינו ילדים היה מגיע למרן והיו נושאים ונותנים בדברי המשנה ברורה"), כך גם סבי רבי הלל זקס דיבר בשבח בקיאותו הנוראה של מרן הגר"ע יוסף".
עוד הוסיף בן המשפחה ואמר: "רבי הלל זקס כל ימיו דאג לעתיד הרוחני של ילדיו, וחינך אותם כפי שראה לנכון. ברם, לדאוג להם ל'שטעלס', לא היה לו כח פוליטי".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com