אלבומו השמיני של יעקב שוואקי - "קולות" שיצא בשנת 2014, היה האלבום שניצב בדיוק בקו התפר בין יעקב שוואקי הזמר החסידי המצליח לבין יעקב שוואקי זמר הפופ היהודי. זהו אלבומו האחרון של שוואקי עם המפיק שליווה אותו מאלבום הבכורה שלו - יוחי בריסקמן, וכבר באלבום זה רואים את הניצנים לשינוי שראינו באלבומים הבאים כשהוא נוטש באלבום לחלוטין את השירה במבטא האשכנזי וכל השירים בהברה עברית מודרנית.
את האלבום פותח הלהיט 'עם ישראל' בלחנו של ישי לפידות, שיר קצבי ותוסס בהפקתו של אודי דמארי, אחד הלהיטים הגדולים של שוואקי בעשור האחרון. היה זה כבר שיר עם נגיעות אלקטרוניות עדינות יחסית ופתיחת הדלת לחומרים שיגיעו בהמשך.
להיט קצבי נוסף שבלט מהאלבום והפך ללהיט אירועים הוא 'עת רקוד', בלחן משותף של שוואקי עם מי שיהפוך לשותף המוזיקלי המרכזי של שוואקי בעשור האחרון - איצי וולדנר.
באלבום ביצע שוואקי שלושה דואטים; האחד עם אהרן רזאל מפורצי הדרך במוזיקה היהודית המקורית, שהלחין את הלהיט 'עשרה בני אדם' אותו גם ביצע רזאל בהמשך יחד עם ישי ריבו. דואט נוסף בוצע עם להקת הרוק 'מטאליש' בה תופף המפיק יוחי בריסקמן. הלהקה לקחה חלק באלבום הקודם של שוואקי, עם הלהיט 'לא יעבוד' ובאלבום זה ביצעה יחד עם שוואקי חידוש ללהיט שלה - 'עושים תשובה' בלחנו של הגיטריסט של הלהקה, דני ממן.
הדואט השלישי הוא שיר הנושא של האלבום "קולות" אותו בחר שוואקי לבצע עם הזמר הישראלי שלומי שבת. היה זה צעד נועז למדי, שכן השיר נאסר בזמנו להשמעה בתחנות הרדיו החרדיות. הייתה זו הצהרת כוונות מבחינתו של שוואקי שקרץ לציבור הישראלי יותר בשיר אותו כתב יואב גינאי והלחין תומר הדדי.
שוואקי ביצע באלבום גם שני שירי שמחות שקטים האחד 'זה הקטן' בלחן של איצי וולדנר וכתבה מירי ישראלי, שיר ללידה ו"תפילת כלה" המרגש בלחנו של אלי שוואב.
האלבום היה סוג של הפתעה לאוהדיו של הזמר המצליח שניסו להבין האם הם אוהבים את שוואקי ה"חדש" או מתגעגעים לשוואקי של "רחם". שוואקי הרבה מאז שהוא לא שוקט על שמריו ממשיך להתעדכן כל העת לצד יצירת אלבומים של מוזיקה חסידית ישנה בסדרת "היו זמנים" והבלחות חסידיות בודדות באלבומיו החדשים כשהוא מרחיב באופן משמעותי את קהל היעד שלו בארץ ובעולם.