הנתונים נחשפים: מי גולשים יותר ברשת, חסידים או ליטאים?

כ- 80% מהחברה החרדית עושה שימוש באינטרנט, ובכל זאת ל-50% מהם אין חיבור אינטרנט ביתי. ליטאים משתמשים באינטרנט בהיקף גדול יותר מחסידים ומספרדים, בעוד הספרדים משתמשים באינטרנט באמצעות טלפון נייד יותר מאחרים. נשים חרדיות משתמשות באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד יותר מגברים.

ומה החששות המרכזיים שמעלים החרדים משימוש ברשת? בראש הרשימה חשש מהתמכרות, בזבוז זמן ופגיעה בחינוך הילדים. בתחתית הרשימה: פגיעה בסיכויי שידוך וקבלה למוסדות חינוך וחשש מתוכן לא ראוי.

מאפייני השימוש באינטרנט בחברה החרדית - ממצאים בולטים

כ-80% מהמשיבים העידו שהם משתמשים באינטרנט בחיי היום יום. מהסקר עולה שעיקר השימוש נעשה, כאמור, באמצעות מחשב או טאבלט בבית 40.4% אחריו באמצעות המחשב בעבודה 35.5%, הטלפון הנייד 14.7% והשאר באמצעות עמדות אינטרנט בתשלום, מסופי טאבלט בבית הכנסת ועמדות שירות ממשלתיות.

בסקר נמצאו הבדלים מגדריים משמעותיים בשימוש באינטרנט במכשירים שונים: נשים חרדיות משתמשות באינטרנט באמצעות מחשב בבית או בעבודה ובאמצעות טלפון נייד יותר מגברים חרדים, וגברים חרדים משתמשים באינטרנט באמצעות עמדות אינטרנט בתשלום ומסופי טאבלט בבתי הכנסת יותר מנשים חרדיות. בשימוש באינטרנט באמצעות עמדות שירות ממשלתיות לא נמצאו הבדלים מגדריים.

בנוסף, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקהילות החרדיות השונות במאפייני השימוש באינטרנט: ליטאים מחוברים ומשתמשים באינטרנט בהיקף גבוה יחסית לספרדים וחסידים. כ-84% מהליטאים עושים שימוש באינטרנט לעומת 74% מהספרדים.

ספרדים משתמשים יותר באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד (כ 20% לעומת כ-13% בקרב הליטאים וכ-11% בקרב החסידים). הליטאים משתמשים יותר באינטרנט באמצעות המחשב או הטאבלט בבית (כ-53% לעומת כ-36% בקרב ספרדים וכ-29% בקרב החסידים).

שימוש בתכנות סינון ("אינטרנט כשר")

כמחצית מהנסקרים שענו כי יש להם תוכנת סינון המשמשת אותם לצריכת תכנים באינטרנט ("אינטרנט כשר") אמרו כי הם משתמשים בשירותיה של חברת "נט פרי" לצרכי סינון על כבל החיבור הביתי שלהם לאינטרנט. תוכנה זו נחשבת לתוכנת הסינון הקפדנית והמחמירה ביותר.

רובם המוחלט של המשיבים בעלי החיבור המסונן לאינטרנט דיווחו כי הם אינם מעוניינים בפתיחת שירותים שכרגע חסומים להם בתוכנית הסינון הקיימת.

חששות החרדים משימוש באינטרנט

למעלה מ-80% מהנשאלים השיבו שהם חוששים להתמכר לאינטרנט וכן חוששים מבזבוז זמן. 76% מהנשאלים העלו חשש מפגיעה בחינוך של הילדים ו-62% חוששים מפגיעה באורח החיים. רק 34% הביעו חשש שהשימוש באינטרנט יפגע בסיכויי שידוך וקבלה למוסדות חינוך.

ד״ר אסף וינר- ראש תחום מדיניות ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי: ״ממצאי המחקר שלנו מראים בבירור כי החברה החרדית בשנים האחרונות מצמצמת את הפער הדיגיטלי שלה מול החברה הכללית בישראל באמצעות התאמות לאורך החיים הייחודי שלה ולצרכיה ומרחיבה את השימוש בשירותים דיגיטליים ואינטרנטיים בתחומים רבים. האינטרנט רלוונטי ומועיל גם עבור האזרחים החרדים, ככל שניתן לספק מענה טכנולוגי או חברתי לחששות ולחסמים הנלווים לאמונות ולעקרונות הדתיים שלהם. יתרה מכך, הממצאים שלנו מגלים כי לא ניתן להתייחס לחברה החרדית כמקשה אחת, גם בכל הנוגע למאפייני השימוש באינטרנט והחסמים לכך. למשל, החברה הליטאית משתמשת באינטרנט בהיקף רחב יחסית, לעומת היקף מצומצם יותר בזרם הספרדי ונמוך במיוחד בקרב הזרם החסידי. הכרות עם המורכבות והייחודיות של הרגלי השימוש החרדיים ברשת תסייע בהנגשה נכונה של המשאב החשוב הזה גם לאזרחים אלו״.

יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות: "המחקר מעלה לראשונה נתונים מבוססים ומקיפים הבוחנים את אופן ואופי השימוש באינטרנט בחברה החרדית. הממצאים במחקר מעלים כי הציבור החרדי נוכח במרחבים הוירטואליים אך עושה זאת לצרכים פרקטיים בעיקר, כמו עבודה וצריכת שירותים אינטרנטיים שונים. הנוכחות הוירטואלית במרחבים של פנאי ותרבות כמו צריכת חדשות ורשתות חברתיות נמוכה משמעותית ומדגישה את השימוש של החברה החרדית באינטרנט מתוך צורך בלבד, ולא כערך בפני עצמו. המחקר מעלה גם פער מעניין בין קונצנזוס איתן וחזק של חזית החברה החרדית שבאופן אחיד תופסת את האינטרנט באופן שלילי כמרחב ממכר, מסוכן לעריכה ומאיים בעיקר על חינוך הילדים, אך בפועל נמצאו הבדלים בין קהילות שונות בשימוש בפועל בשירותי האינטרנט. פער זה עשוי להעיד על אופן ההתנהלות של החברה החרדית, שכלפי חוץ שומרת על חזית אחידה ושמרנית כלפי איומים על ערכיה, אך בפועל מוצאת פתרונות שונים ודרכים להתמודד באופן מושכל ומותאם לכל קהילה. פער זה מצביע על אופן התמודדות שעשוי להתקיים גם בזירות אחרות כמו בתעסוקה והשכלה, ומעניין להמשיך ללמוד אותו״.