דף מד
*הפקר ובמודר ממנו. הדרן!
א. המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל, יכול לתת לו ע''י שמרמז לחנוני שיתן לו או נותן לאחֵר לשם מתנה, ולחכמים יכול להפקיר והלה נוטל ואוכל ורבי יוסי אוסר. והדינים בהפקר 1. טעמיה דרבי יוסי להו''א דהפקר כמתנה שחל רק כשהגיע לרשות המקבל והא דאם הפקירו קודם לנדרו שרי זה משום שאין דעתו להדירו מכך, ולמסקנא טעמיה משום גזירה אטו מתנת בית חורון. 2. המפקיר את שדהו יכול לחזור בו רק בתוך שלשה ימים ואם הפקיר לזמן יכול לחזור בו רק לפני שזכו בה, להו''א רישא כרבנן וסיפא כרבי יוסי ולמסקנא לעולא סיפא נמי כרבנן ומשום דהפקר לזמן לא שכיח, ולר''ל אף הרישא כרבי יוסי וטעמיה דא''א לחזור בו כדי שלא תשתכח תורת הפקר ובתחילה יכול לחזור בו מפני הרמאין שמפקירין וחוזרים בהם ועליו לעשר מיניה וביה. 3. המפקיר כרמו ובשחר עמד ובצרו חייב בפרט עוללות שכחה ופאה ופטור מן המעשר, אתי כרבנן או אף כרבי יוסי וכגון שהפקיר בפני שלשה דאז אינו יכול לחזור בו, ולריב''ל אף בפני אחד חל מדאורייתא ובעינן תלתא כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין.
הדרן עלך פרק רביעי!
שאלות לחזרה ושינון
א. הבאה למודר הנאה ודיני הפקר (3) הדרן!
ר"ן
דף מד ר"ן
א. יכול לחזור כל ג' ימים מפני הרמאין 1. הערימו כדי להפטר מהמעשרות. 2. משכך נהגו ליכא גמירות דעת שמפקיר.