העליהום של יהדות התורה על ש"ס כמי שלא מתעסקת מדי הרבה – בכל אופן לא בתקשורת – בנושאי הליבה של הציבור החרדי, והזלזול של חלק ממצביעי ש"ס על הפלגים ביהדות התורה המבקשים לעגן את חוק הגיוס בהסכם המו"מ – אינם במקומם.
גם אם היהדות החרדית הנאמנה תעשה יד אחת ותקים מפלגה אחת כחזונו של הנשיא לשעבר מר שמעון פרס, עדיין יישארו חילוקי דעות בין ההנהגות וההשקפות. והראיה? יהדות התורה. את החיבור הטכני של אגודת ישראל ודגל התורה יצר מורי ורבי האדמו"ר הפני מנחם מגור זי"ע בשנת תשנ"ב, רגע לפני שעלה על כס הנהגת האדמו"רות.
במובן מסוים אם מחשבים מסלול, יהדות התורה צעירה מש"ס שהוקמה כשמונה שנים קודם לכן, אבל לא לשם כך התכנסנו. יהדות התורה עצמה מוכיחה פעם אחר פעם כי החיבור הינו טכני, ועל אף המאחד בין הסיעות, יש גם הרבה מפלג, ובעיקר דברים העומדים ברומו של עולם. את שינויי ההשקפה ניתן לקרוא בכל בוקר בעיתוני התנועה השונים. כל אחד מושך לכיוונו הוא.
ועדיין יש להבין את תמונת המו"מ המעורפלת ולפעמים גם מקוממת. אחדים צועקים שאגודת ישראל לא נטלה מספיק תפקידים, ואגודה עצמה מכריזה בבטאוניה שהיא מבקשת רק אידישקייט. למעט טעות אחת, בה נכתב בראשית ימי המו"מ ב'המודיע' בשם היו"ר הרב גולדקנופף שאנחנו מבקשים לתקן את חוק המס ויוקר המחיה, טעות שתוקנה למחרת בשער העיתון עם קוביית התנצלות רחבה, מאז ועד הלום, אגודה מבקשת רק לעגן ולתקן את הרס הדת שנוצר כאן בשנתיים האחרונות.
ואגב, לא מבין את הצועקים: איך אתם רוצים שאגודה תבקש יותר תיקים וג'ובים אם היא עסוקה בענייני הדת? אתם רוצים לאכול את העוגה ולהותירה שלימה? כשהם עוסקים בג'ובים – אתם צועקים ו'המודיע' חייב להתנצל, וכשהם עוסקים בחוק הגיוס – אתם צועקים: אבל אין לנו מספיק תיקים. נו, אי אפשר ככה להקים ממשלה.
פתי מי שיחשוב שהרס הדת ו/או חוק הגיוס לא בראש מעיינה של ש"ס, שמשום מה בחרה שלא לכבס את כביסותיה בחוץ בימים של גשם. זה מאוד מתסכל כתבים ופרשנים מטעם עצמם שאינם יודעים בבירור אם דרעי חושק באמת באוצר, בביטחון או שמא בכלל בחקלאות ובחינוך. וכשלא יודעים מפריחים ספינים לחלל. על משקל הנייר סובל הכול, ניתן גם לומר בבירור כי גם המדיה החזותית, הדיגיטלית והמקוונת סובלים הכול.
לש"ס יש 'באנקר' של מצביעים חרדים לדבר ה', לא פחות ואולי יותר מאשר לאחותה הקטנה – ג'. מן הסתם יש 7-8 מנדטים של חרדים פר אקסלנס, לפני הפריפריה ושומרי המסורת. והנהגת התנועה מחויבת לתיקון הריסות הדת לא פחות מאשר מפלגות אחרות.
אז מה כן קורה? למען האמת והדיוק, יש כאן שתי אסכולות שונות, שתיהן ברוח ישראל סבא, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. האסכולה האגודאית הוותיקה גורסת כי צריך לעגן הכול בכתב וקודם. מה שלא יהיה בתוך הסל – לא יגיע אחר כך. יש להם גם סימוכין מפעמים קודמות וראשי ממשלות שונים שאפילו את אשר התחייבו לא הוציאו לפועל. לכן, בדעה שלהם, הם מבקשים לעגן הכול, אבל הכול, בכתב ולפני שיוצאים לדרך כמו סוחרים פולנים. זו גישה אמנם גלותית אבל יש לה על מה שיסמוכו.
הגישה של ש"ס היא גישה מרוקאית קלאסית: בואו נהיה חברים של המלך, נשיג כמה שיותר כוח והשפעה, וממילא נוכל לבצע את כל החוקים, התקנות, היוזמות והרעיונות שיש לכל אזרח מודאג בארץ ששם פתק ש"ס – להציע. האסכולה הש"סית אומרת: בוא נקיים קודם סור מרע, נסלק את הממשלה הישנה, הרעה והאכזרית ואחר כך נעשה טוב בענק. אם נהיה חזקים – נוכל להעביר כל חוק ולקדם כל בעיה. למה צריך לפתוח הכול לפני ולמשוך אש?!
מי צודק? נראה בקדנציה הקרובה. עד אז גפני ימשיך להזיע, גם בחורף.