ועדת הכספים התכנסה לראשונה לאחר הבחירות יחד עם נגיד בנק ישראל, ובמוקד - הצעתו של היו"ר משה גפני לעזור לרוכשי דירה ראשונה. מה הוא הציע ולמה חטף על-כך ביקורת? משה מנס אירח ב'תוכנית הכלכלית' את שלמה טייטלבוים כתב מאקרו ומשרד האוצר ב'כלכליסט' והעיתונאי הכלכלי גל רקובר מחדשות דבר.
גל רקובר, אתה כתבת על הרעש שהתעורר על הצעתו של חבר הכנסת משה גפני...
"כדי להבין את ההצעה צריך לחזור אחורה. בנק ישראל מעלה את הריבית כדי להילחם בעליות המחירים, אחת התוצאות של זה היא שהרווחים שלהם גדלים ועולים. (רווחי חמשת הבנקים הגדולים ברבעון השלישי הגיעו ל-6.1 מיליארד ש"ח, זינוק של 30% בהשוואה לשנה שעברה,) עכשיו צריך לזכור 2 דברים ביחס לזה. אחד זה שהם לא באמת שיפרו את השירות, זה רק תוצאה של עליית הריבית. ושניים, הרווחים מגיעים מהציבור".
למה הרווח, כי המשכנתאות יותר גבוהות?
"גם כי הם נותנים משכנתאות יותר גבוהות וגם במשכנתאות קיימות, בהרבה מהם יש רכיב של ריבית משתנה שמגיב להעלאות הריבית של בנק ישראל. ברגע שבנק ישראל מעלה את הריבית, הריבית עולה והאנשים עם המשכנתא ישלמו יותר".
צריך גם לומר שאם לפחות היו נותנים את הריביות האלו גם על הפיקדונות של האנשים, זה עוד היה טוב, אבל גם זה לא קורה...
"נכון, זו גם אחת ההצעות שיש לעניין. בוועדת הכספים של בנק ישראל גפני הציע להגן על נוטלי משכנתאות לדירה ראשונה ממעמד הביניים והשכבות החלשות".
שלמה טייטלבוים: למה הוא התכוון בהצעה הזו? איך זה היה אמור לעבוד?
גל רקובר: "בהתחלה זה באמת לא היה כזה ברור, זה גם עורר זעקה בתקשורת ושל כלכלנים, כי הייתה שאלה אם הוא רוצה לפגוע בעיקרון של עצמאות הבנק המרכזי. אחר כך הוא הסביר, שהוא תומך בעיקרון ושההצעה שלו היא לסבסד את הפער הזה של נוטלי משכנתאות ראשונות - שהמדינה תסבסד את הפער".
כאן אני חייב לעצור ולשאול אותך, ראיינו בכיר בבנק ישראל שהסביר לנו, שאם המדינה תחלק את הכסף, זה ימנע מהצעד של עליית המיסים לפעול, האינפלציה תמשיך לעלות. יש כאן איזו מורכבות...
"נכון וגם בלי קשר לעצמאות בנק ישראל, ההצעה שלו גררה ביקורת. אבל לעצם העניין, הבנקים עשו הרבה כסף מהציבור והשאלה איך המדינה מגיבה לזה, לסייע לציבור במיתון רווחי הבנקים. עכשיו צריך לומר שההצעה של גפני לא קולעת לעניין, זה גם כפי שאמרת בנוגע לאינפלציה. יש התנגשות והוא גם לא נוגע ברווחים של הבנקים הוא רק מסבסד".
שלמה טייטלבוים: אני רוצה להוסיף עוד כמה ביקורות. דבר ראשון סבסוד מלא יעלה לנו הרבה כסף. סביר להניח גם מבחינה חברתית לא בטוח שזה מוצדק לסבסד לכל אחד דירה ראשונה, ומה עם אחד שהוא בן של מיליונר ולא באמת צריך ואז יעשו קריטריונים שיעוררו ביקורת - למי מגיע ולמי לא. החרדים יש להם הרבה ילדים יקבלו יותר?
אבל עוד דבר, עליית הריבית משפיעה על תחומים רבים חוץ מהמשכנתאות. גם על אלו שהולכים לסופר לקניות מזון, ונשאלת השאלה, שאני רוצה לשאול אותך גל - נניח שהמדינה תקציב חצי מיליארד שקל למתן את השפעות של עליית הריבית. האם הדבר הראשון החשוב ביותר הוא לסבסד את המשכנתאות, שזה כבר מעמד הביניים שהצליחו לקנות דירה? למה לא לסבסד למשל דלק? המסגור הנכון הוא איך לדאוג שעליית הריבית תפגע כמה שפחות בחלשים...
"תראו, זה נכון, קודם כול הוא ציין שהוא מדבר על שכבות ביניים, השאלה האם עושים משהו מיסוי על מיסים עודפים, כמו שעושים בעולם וזה לא חייב ללכת למשכנתא, זה יכול להיות מחירי האנרגיה, דיור, לימודים. אז גם אם ההצעה של גפני לא מדויקת צריך לחשוב איך מאזנים את המשוואה".
אם ניתן למשל לרפואה הציבורית יותר כסף, זה ישחק לנו עם נושא האינפלציה?
"זו סוגיה מסובכת, זה לא בטוח שהגדלת התקציבים תשחק, זה לא כמו להעלות את שכר המינימום, אבל אנחנו צריכים לזכור שמקור האינפלציה הוא חיצוני. הסיבה לעליות המחירים, המרכזית, הם דברים שלא קרו בארץ ישראל, מקור האינפלציה קשורות לבעיות בשרשראות אספקה, לשיקום הכלכלה אחרי המגפה והמלחמה באוקראינה וזה מה שצריך לזכור."
שלמה טייטלבוים: זו אמירה מרכזית שנאמרת על ההסתדרות ועל ידי גורמים מהצד השמאלי אבל גם יש קולות מהימין הכלכלי, התאחדות התעשיינים ויאגוד לשכות המסחר...
אז מה כן אפשר לעשות ועל מה נרשמה הסכמה בין השמאל והימין הכלכלי? צפו בדיון המלא...