עד כמה שזה לא נעים לשמוע את זה, חובבי המוזיקה היהודית מתנהגים כמו עדר. אנחנו נוהים אחרי הצלחות, מקשיבים לשירים בגלל השמות של המבצעים שלהם ומפספסים שירים נהדרים, רק כי שם האמן לא מוכר לנו - אז למה שניתן צ'אנס בכלל. אנו אוטמים את אוזנינו מלקרוא את הטקסט של השירים, כדי להבין את כוונת המשורר ותופסים את השיטה המטופשת והארורה של "אם יש ספק אין ספק" ובכך מונעים מעצמנו מראש אפשרות היכרות עם שירים טובים שנכתבו בצורה קצת יותר מתוחכמת. והגרוע מכל, אנו מעריכים משהו בדרך כלל רק אחרי שהוא מצליח בחוץ, או במקרה הפחות טוב אחרי ה-120 שלו.
>> למגזין המלא <<
אמנים רבים ותיקים שחתומים על עשרות להיטים גדולים באמת, נדחקים אל הפינה. אנחנו שוכחים אותם, שוכחים לתת להם את הכבוד הראוי להם. שוכחים להזמין אותם להרצאות או מופעים, שוכחים לקנות מהם את הלחנים החדשים שלהם, שירים שאולי הם הלהיט הכי גדול הבא, כפי שהיו שיריהם הקודמים, אלו שמלווים אותנו כבר עשרות שנים ולא נס ליחם. אבל רובם מעדיפים את השם החם של היום, שמייצר שירים שכבר מחר (במקרה הטוב) נשכח מהם ולא לחינם...
זה קורה עם קרליבך ושנקר, שרק כעת מקבלים את ההערכה הראויה לפועלם המוזיקלי, שירים ואלבומים שלמים מוקלטים, הופעות וערבי מחווה מכובדים. זה חשוב, זה מכבד וזה מעניק מקום גם להיסטוריה של המוזיקה היהודית, אבל לא תמיד חייבים לחכות שמשהו ילך לעולמו כדי שנבין את גדלותו והשפעתו.
אז נכון, זה דרכו של העולם, דור הולך ודור בא, מי שלא מצליח להתאים את עצמו לעולם החדש, ליוטיוב, לספוטיפיי לאינסטגרם ואפילו כבר לפלטפורמת הטיק טוק הבעייתית, נשכח אט אט. אבל זו קריאה בשבילנו, ציבור הצרכנים והמאזינים בכלל - ןהמפיקים ואנשי התקשורת בפרט, לפקוח את עינינו ולתת כבוד והערכה לאנשים שהיו שם כבר בהתחלה וששיריהם המצוינים מלווים דורות שלמים.
סבי ז"ל היה אומר שהוא מעדיף להעניק בידיים חמות... ולא בידיים קרות, וגם אנו צריכים ללמוד להעניק להם את ההערכה הראויה להם כשידיהם עוד חמות.
כל אחד פועל בדרכו שלו וגם אני מרים את הכפפה שאני עצמי זרקתי, ומודיע בטור זה שבחרתי להקליט אלבום פסנתר אינסטרומנטלי חדש שיחולק בעזרת השם לגולשי 'כיכר השבת' כבר בימי החנוכה הקרובים - אלבום שכולו מחווה לאחד המלחינים הכי גדולים שקמו למוזיקה היהודית מאז ימי ההקלטות שלה - ר' חיים בנט. האלבום יצטרף לשלושת אחיו הקודמים "פסנתר שבת", "פסנתר הלל" ו"פסנתר ניגון" ויקרא - "פסנתר בנט".
סדרת האלבומים הנפלאה שלו 'רננו חסידים', ייצרה אין ספור להיטי ענק שאנו שרים אותם עד היום דוגמת "אבינו אב הרחמן" שמושר בכל בתי הספר מידי בוקר, "מכניסי רחמים" שאין ימים נוראים בלעדיו, "כה אמר השם" המרגש, ועוד רבים אחרים. בנט אחראי גם לסדרת אלבומי הילדים המשובחים שלו "יהודים הם בני מלכים", ששיריהם מושרים עד היום בגני הילדים. הלחנים שלו מושרים עד היום בקומזיצים השונים כמו גם באולמות החתונות ("מהרה השם אלוקינו", הידוע שמושר עדיין בכל חתונה הוא גם שלו). ר' חיים בנט, הוא מלחין אדיר שיודע להלחין שירים שקטים מרגשים במיוחד לצד להיטים מהירים ושמחים, דבר שלא כל מלחין יודע לעשות.
אני מקווה מאד שהאלבום החדש, בדומה לקודמיו, בהסתמך על דרישות השלום המרגשות במיוחד שאני מקבל גם שנים אחרי יציאתם, יהיה פס קול נהדר לאלפי מאזינים, שייהנו מלחניו הקסומים של ר' חיים בנט ויעלה את המודעות ליצירתו ארוכת השנים - יותר מיובל.
ולפינת לשירים האהובים עליכם הגולשים השבוע:
במקום הראשון: אבי אילסון עם הסינגל קליפ החדש שלו - "מקום לחלום"
במקום השני: ארי היל ויואלי דיקמן עם גרסת הקהל שלהם לשירו של היל - "גרש את העצבות"
במקום השלישי: משה פלד עם הסינגל קליפ החדש שלו - "רגע לפני לילה"
- להערות, הארות והצעות לסופגניות לא משמינות: nl@kikar.co.il