ליארצייט של ה'בת עין': אל תחכה שהייסורים יעוררו אותך

לימוד לדורות - השלווה עוד תגיע!

רבי אברהם דב המכונה ה'בת עין' ע"ש סיפרו, היה תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושל גדולי חסידות נוספים. הוא כיהן כרב בערים ז'יטומיר ואבריטש.

בשנת תקצ"א (1831) הוא עלה לארץ, והתיישב בצפת, והיה שם רבה של עדת החסידים, ונפטר בשנת תר"א (1841) בעקבות המגיפה שפרצה אז בצפת.

רבי אברהם דב המכונה ה'בת עין' ע"ש סיפרו, היה תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושל גדולי חסידות נוספים.

ספרו 'בת עין' הודפס בז'יטומיר בפעם הראשונה, בשנת תרכ"ט (1869), ומאז, יצא בעוד מהדורות מתוקנות.

קיבלו מרבותינו מדורי דורות ביום י"ב כסלו, לעשות סעודה לעילוי נשמת הצדיק והבטיח הצדיק, שמי שיעשה סעודה וידליק נר לעילוי נשמתו, זהו סגולה לזיווג ולזרע בר קיימא, וכל ישועה שיבקש.

מדברי קודשו על פרשת וישלח - לעילוי נשמתו.

הצדיקים תחילתם ייסורים – וסופן שלווה!

ידוע שהצדיקים תחילתן ייסורים וסופן שלווה, ואילו הרשעים בדיוק ההיפך בדיוק, ולמדים זאת מהפסוק:

"ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, לפני מלך מלך לבני ישראל".

מידת הדין - מכונה בשם אדום, אבל: אחרי אדום - מלוך מלך לבני ישראל, שהיא - מידת החסד.

אומות העולם קרואים 'עשיו' והם יושבים בשלווה, ואינם יודעים ומכירים את גדלותו של ה' יתברך, ואינם מכירים:

בטובה וברכה הקב"ה משפיע עליהם בתמידות!

ונראה לרשעים, שהצלחתם היא: "ידינו רֿ‏מה, ולא ה' פעל כל זאת".

אבל, כאשר יש להם יסורין, ואינם יכולים לעזור לעצמם, הם מבינים:

שאין כוחם עשה להם שום חייל, ומלכות ה' - מושלת ושולטת בעולם!

וזה מה שיקרה לעתיד לבוא:

"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו - והייתה לה' המלוכה".

מלכות ה' תתגלה בעולם, וכולם יקבלו באהבה את מלכותו, ונזכה:

"והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"!

הקב"ה איתך, והוא – מקור חייך!

המאפיין את עם ישראל שקרוי 'יעקב', שאף בזמני רוגע ושלווה, הם אינם שוכחים את חסדי ה', ויודעים ומכירים טובה לקב"ה על כל השפע שמוריד להם, לטובה וברכה, ומקבלים ברצון את מלכותו.

גם כשטוב להם, הם לא שוכחים את - מקור הטובה, והם:

"ומלכותו ברצון קבלו עליהם" - מקבלים עליהם עול מלכות שמים.

וקבלת עול מלכות שמים שלימה נקרא כ"ה, על שם כ"ה אתוון (אותיות) של "שמע ישראל" - שבהם עיקר קבלת עול מלכות שמים.

המלאכים הם בבחינת "יסורים" – שתפקידם ללכת בשליחותו של המקום, ולעורר את האדם לתשובה, ואצל יעקב הם בחינת "לפניו":

הם הראשונים, כי - שתחילתו של הצדיק יסורים.

וזהו "וישלח יעקב מלאכים לפניו" - היסורים אצל הצדיקים, הם הראשונים, ולכן, הם 'לפניו' אבל, יעקב אבינו רצה לעורר את עשיו לתשובה, ולכן:

כדי לעוררו, שלח אליו את היסורין, וכדי שיקבל עליו: 'עול מלכות שמים'.

הפסוק מסיים: "כה תאמרון לאדני לעשיו" – ואכן, עשיו התעורר רק ע"י היסורין וקיבל על עצמו - עול מלכות שמים, שנקרא:

"כה" - כי "כה אמר עבדך יעקב" - לשון עבר, שיעקב כבר קיבל עליו עול מלכות שמים, אפילו - בעת שלוותו.

עם לבן גרתי – רק בדרך עראי!

ולפי זה יומתק הפסוק:

"עם לבן גרתי" - אפילו בבחינת 'לבן', שלבן הוא בבחינת חסד – גרתי.

רק גרתי, ולא נעשיתי שר וחשוב, וזה אומר:

נשארתי במידת הכנעה - כמו גר, וקבלתי עליי - עול מלכות שמים.

"ואחר עד עתה" - אפילו כשחטאתי, לא חיכיתי - עד שהיסורין יעוררו אותי, אלא תיכף עשיתי תשובה, וזה נקרא - "עתה", וזהו - "ואחר עד עתה".

"כי עמך מקור חיים - באורך נראה אור":

"כי עמך" - הקב"ה מסייע ועוזר לאדם בכל מעשה ידיו, הוא:

"מקור חיים" – מקור החיים והחיות של כל נברא, אבל, לעיתים האדם מרגיש שמידת הדין שולטת בו, וזה:

"באורך נראה אור" – מכיון שיש דברים אמיתיים, שניקנים ביסורין, האדם מרגיש את מידת הדין, עבור שיזכה לא"י, תורה ועולם הבא, שנקנים ביסורין.

עושר שווה ואמיתי נקנה ביסורין – מכאן, כל אחד יכול להבין, שכל אושר שווה ואמיתי יקנה דווקא במאמץ וקושי, וזאת כדי שהאדם יגדיל וירומם את שמו של ה' יתברך, יודה לו על כל חסדיו עימו, וע"י זה יזכה לשעשוע לעולם הבא – חיי נצח, שהיא תכלית חיי האדם.

יהי רצון שנזכה שתתהפך מידת הדין למידת הרחמים על כל עם ישראל, ונגאל גאולת עולמים, אמן!

לע"נ רבי אברהם בער מאברישט בן רבי דוד, בעמח"ס "בת עין", זכותו תגן עלינו, אמן!