השינה - הדרך ל'שער השמים'!
יעקב אבינו סלל את הדרך ל'שער השמים'.
הוא מלמד לצאת מהמקום הקבוע והמוכר, להתקדם ולהתחיל מחדש.
אדם שבאמת חי, הוא בתהליך התקדמות תמידי - מדרגה לדרגה!
התקדמות מחייבת, לשחרר את המוכר ולחוות את קשיי ההתחלה.
הרצון והשאיפה להתקדמות, מעמידים את האדם מול קושי ואתגר, שדווקא הוא:
מקפיץ ודוחף את האדם קדימה - לדרגה חדשה!
וזה נכון, בכל תחומי החיים - הגשמיים והרוחניים כאחד.
העליה עוברת דרך - 'חרנה'!
כל התקדמות עוברת דרך 'חרנה' - 'חרון אף'!
'חרון אף' – קשיים ומניעות אמיתיים או דימיוניים.
למה החיים לא יכולים להיות – יותר פשוטים? ככה זה!
מידת הדין לא 'מפרגנת' לאדם להתקדם, והיא מקטרגת ונלחמת בו:
מידת הדין לא מאפשרת לאדם לקבל - במתנות חינם!
ולכן, אומר מוהרנ"ת אי אפשר לדלג על דרך 'חרנה', וחייב:
להתכונן - המסלול יעבור דרך 'חרנה' - חרון אף, ולא צריך להתרגש או להישבר מקשיי הדרך.
הדמיון הוא - יצר הרע, והוא ינסה לייאש אותך, אל – תיפול ברשתו!
אין נפילה! יש פגיעה – שממנה עולים!
"ויפגע במקום" – יעקב אבינו מלמד, שהפגיעה היא - לא נפילה!
היא חלק להגיע אל 'המקום': 'מקומו של עולם' - הקב"ה!
מודעות לתהליך, הופכת את ה'פגיעה' במקום:
לנקודת המפגש עם - 'מקומו של עולם'.
הפגיעה גורמת לך להתקרב ולהתקדם בהדרגה - לקב"ה, ולכן:
כל קושי שתיתקל בו בדרך, לא נחשב - לנפילה!
אל תתבלבל מהנפילה, כי היא המקפצה שלך – לדרגה גבוהה יותר!
הדמיון - מחשיך את השכל!
"וילן שם כי בא השמש" – בלילה, בזמן ירידה 'חשוך' לך:
יש – סבל וצער, ואתה: 'לן' בצער ובקושי של הניסיון, כאילו:
שהשמש שלך, לא תזרח - יותר לעולם! וזה – כח הדימיון!
בזמן ניסיון, השכל והמוחין מסתלקים:
"בא השמש" – כשאין 'שמש' גם אין 'מוחין'!
אתה במצב של 'קטנות מוחין', ומצב זה דורש ממך:
ענווה, הכנעה והתבטלות, ואתה – ממש מתבלבל!
אם ה'שכל' לא היה נעלם, לא היה – ניסיון!
בזמן ניסיון, השמש שלך שוקעת, כי השכל והמוחין חייבים 'להירדם'.
אתה שוכח, שלאחר שקיעת השמש, עוד תהיה זריחה חדשה:
אור חדש יזרח עוד מעט, רק – סבלנות! המתן מעט!
אם אין שקיעה, אין סיכוי שתהיה – זריחה חדשה.
הסולם מוצב בארץ, כדי – שתעלה השמימה
אתה יכול להגיע עד 'שער השמים', אם תזכור:
לעלות בסולם - שלב אחרי שלב!
"והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים" – הירידה היא תכלית העליה.
"עולים ויורדים" – הקב"ה הודיע ליעקב אבינו בחלום:
זאת הדרך לעלות בעבודת ה' – לדורות!
בירידה הבאה שתהיה לך, תזכור:
שמשמעות הירידה היא - שעוד מעט, תתחיל העליה!
אל תפחד! להיות מלאך אלוקים – תרד ותעלה!
"מלאכי אלוקים עולים ויורדים" – אם האדם מתחיל להתעורר - 'התעוררות דלתתא', אז, ירדו מלמעלה מלאכי אלוקים, לעזור לו לעלות, כי, כשיש:
'ההתעוררות דלתתא' ביחד עם - 'התעוררות דלעילא'!
נעשה מזה, תיקונים וייחודים גדולים...
אומר מוהרנ"ת, שמי שפיקח – ויאמין לדברי הצדיקים, ויחרוט אותם על 'לוח' ליבו, הוא: יזכה לעלות לדרגות גבוהות.
"והנה ה' ניצב עליו" – הבטחה לדורות!
"ה' ניצב עליו" – הקב"ה נתן הבטחת אלוקית - לדורות!
אם תתחזק ברגעי הניסיון, הקב"ה יסלול לך את הדרך:
לעלות - יותר בקלות ובמהירות!
"ושמרתיך בכל אשר תלך" – הקב"ה ישמור אותך - הבטחה אלוקית!
אתה תקבל 'שמירה' צמודה, בכל מקום וזמן, ובכל - אשר תלך אתה תרגיש שהקב"ה עולה ויורד – איתך! צועד – איתך! ו'מחזיק' לך אצבעות!
הקב"ה איתך בכל רגע, כדי שתוכל לטפס על הסולם שמוצב ארצה, כדי:
שתגיע עד - 'שער השמים'! והוא לעולם - "כי לא אעזבך"!
רחמי וחסדי ה' המרובים, יעטפו אותך באהבה וחמלה, בכל שלבי העליה.
"וייקץ יעקב משנתו" – יקיצת ה'דעת'
"ויקץ... משנתו" – כשאתה 'מנצח' את הניסיון, 'הדעת' והמוחין חוזרים, וזה בבחינת - 'יקיצה מהשינה', ואומר מוהרנ"ת:
אתה פותח עיניים, ורואה שהשמש – זורחת ומאירה!
ואתה פתאום קולט, שאף פעם לא היית לבד, הקב"ה היה איתך בכל שלבי הירידה והעליה, כך היה עם יעקב אבינו, וכך יהיה עימנו לדורות!
הקב"ה לא רוצה - שתדע!
"ואנוכי לא ידעתי" – בזמן הניסיון, שכחת שהקב"ה איתך! כי:
אתה ישנת, אבל - כח הדימיון, שהוא יצר הרע – עבד שעות נוספות.
"אכן יש ה' במקום הזה" - הקב"ה נמצא במקום הזה ובכל מקום!
שהרי, 'מלוא כל הארץ כבודו', ו'לית אתר פנוי מיניה'.
הפגיעה במקום, היא - לא נפילה, אלא:
הדרך – לטפס בסולם שמגיע השמימה.
כל מה שתתן לי – 'עשר אעשרנו'!
יעקב אבינו נדר נדר - שיקריב קורבן ויתן צדקה, מכיון:
שהצדקה מכניעה את הקליפות – כח הדימיון ויצר הרע!
הצדקה מעוררת רחמים - על האדם! וזהו:
"כל אשר תיתן לי, עשר אעשרנו"!
כשמידת הרחמים מתעוררת על האדם, הוא יכול:
"וישא יעקב רגליו" – להתרומם לדרגות ופסגות חדשות!
יעקב אבינו מודיע לכל מי שרוצה להתקרב ולשוב לה':
שיהיה חזק בדעתו, ויחזיק מעמד - בזמני ניסיון!
"וילך ארצה בני קדם" – בני קדםהם נפשות ישראל שיש להם דרגה גבוה, אבל:
נפלו לארציות ולגשמיות, וצריך - להשיבם לשורשם.
והם עוד יחזרו ע"י שיעשו תשובה:
"השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כ'קדם'":
יש תקווה לכל אחד לשוב, כי התשובה קדמה לעולם!
וזהו לשון 'קדם', לכן: מכל נפילה, אפשר – לקום מחדש!
לקום, ולעלות על הסולם שמוצב ארצה, ולהגיע – עד השמים!
ניצחתי ואנצח – גמרתי ואגמור
"כל עין לך תצפה" - אומר מוהרנ"ת שצריך:
לצפות כל הזמן – לישועת ה'! (ליקוטי הלכות, שילוח הקן)
בבחינת: "כי לישועתך קיוונו כל היום - ומצפים לישועתך"
כי כל עליה בדרגה עוברת דרך - חושך ושינה!
איך יוצאים ממצבי – חושך ו'שינה'?
"וישכב שם במקום" – המילה מקום רומזת ל'אבן השתיה' - מקום התפילה.
"והנה סולם" – סולם בגימטריה 'קול', וזה - ה'קול קול יעקב'.
בזמן ניסיון, חייב – להתחזק בתפילה, כי זאת הדרך:
"זה שער השמים" – שכל שערי שמים יפתחו עבורך - ותעלה תפילתך!
רק תתחזק, ומיד תראה - יש אלוקים במקום הזה, ותרגיש:
שהקב"ה נמצא, איתך עימך ואצלך תמיד – בכל רגע!!!
תפילתך בוקעת את - שער שמים!
הקב"ה מחכה ומצפה שתבקע בתפילתך, את – 'שער השמים'!
"שמרתיך בכל אשר תלך" – יש לך הבטחה לשמירה צמודה!
תפילתך עולה עד – שער השמים! אל תשכח!
אבינו מלכנו, פתח שערי שמים לתפילתנו...
במהרה, אמן!