לאחר עשרות שנים שבהם הנהלים לשימוש במכת"זית ורימוני הלם על-ידי המשטרה, היו חסויים בפני הציבור, הערב (שלישי) בתום מאבק משפטי אותו ניהלה 'האגודה לזכויות האזרח' על מנת לחשוף נהלים אלו ולהנגישם לציבור, המשטרה מפרסמת את הנהלים הציבור.
יצוין כי מלבד חשיפת הסעיפים שהיו חסויים, תיקנו במשטרה את הנוהל והוסיפו שני סעיפים שאמורים להפוך את האמצעי למידתי יותר: טווח השימוש 20 מטר (במקום 13) וכן חובה להשתמש קודם בעוצמת זרם נמוכה (5 בר) ורק אח"כ לעבור לעוצמה חזקה יותר (10 בר).
בין היתר, בנוהל הפעלת המכת"ז נכתב כי הוא השימוש בו והפעלתו ייעשו רק על ידי שוטרים שהוסמכו כמפעילי מכת"ז. צוות מכת"ז יכלול נהג ומפעיל כאשר מפקד המשימה הוא מפעיל המכת"ז.
עוד נכתב כי "התזת סוג הנוזל תיעשה בהתאם למדרג ההפעלה, ובכפוף לאישור המפקד לו קיימת הסמכות בהתאם למדרג".
על הטווח שבו ניתן להשתמש עם המכת"ז, נכתב כי "אומדן טווחים טרם התזה יתבצע על ידי מפעיל המכת"ז", ומובהר כי "השימוש במכת"ז בהתזה ישירה יהיה בטווחי הפעלה מכ-20 מטרים". עוד מובהר כי "ככל הניתן, יש לבצע התזות ישירות תחילה בעוצמה של 5 בר ולאחר מכן בעוצמה של 10 בר".
באשר להתזה ישירה נכתב כי "יש לבצע למרכז מסה ו/או פלג גוף תחתון של נשוא הפעולה. אין לבצע התזה ישירה מכוונת לעבר ראשו של אדם". עוד נכתב כי "ניתן לבצע הרטבה של מפרי סדר באמצעות המתז התחתון, בדגש על מפרי סדר היושבים/חוסמים ציר".
יחד עם זאת מובהר כי "אין לבצע התזות כלפי מקומות בהם קיים חשש ממשי לפגיעה של אדם מנזק אגבי כגון: נפילה ממקומות גבוהים, הטחה כלפי קיר. יש להימנע, ככל הניתן, מהתזה לעבר נשים הנחזות בהיריון, קשישים וילדים".
באשר לשימוש ב'בואש', נכתב כי "שימוש בבואש יכול להיעשות ב-2 שיטות התזה: א) התזה ישירה בדומה לשימוש במים. ב) התזה בהרטבה דמוי אפקט גשם".
"אין לבצע שימוש בבואש לתוך מבנים סגורים, גגות ומרפסות", נכתב בנוהל, "שימוש בבואש יתקיים כאשר הדבר אפקטיבי לפיזור מפרי הסדר ביחס לאמצעים אחרים".
עוד נכתב כי "יש להפסיק את התזת הבואש ברגע שמתקבל האפקט הנדרש - קרי מפרי הסדר מתפנים מהמקום או מפסיקים את הפעולה בגינה הופעל האמצעי לעברם".
על הפעלת בואש בשטח בנוי וצפוף (כדוגמת השכונות החרדיות בירושלים. ח"ג), נכתב כי היא "תיעשה רק לאחר שנשקלו ההשפעות של הפעלתו על אוכלוסייה תמימה, וההשפעה הסביבתית שעלולה להיגרם. בין היתר, ישקול בעל הסמכות את השיקולים האלה: רוחב הציר, חיוניות הציר, מאפייני המקום, מאפייני הסביבה שעלולה להינזק, היקף הפרת הסדר, חומרתה ומשכה, האמצעים החלופיים העומדים לרשות מפקד האירוע לטיפול בהפרת הסדר".
על השימוש ברימון הלם בהפגנות נכתב כי "במשטרת ישראל נעשה שימוש ברימון הלם סינוור דגם 757. רימון הלם סינוור הינו רימון בעל מנגנון השהייה של 5.2 שניות, הגורם להבזק מסנוור וקול פיצוץ ברעש של 115 דציבל. הרימון מיועד להטלה ידנית בלבד. מטרת השימוש ברימון הלם הינה להמם ולגרום לחוסר התמצאות זמנית של האובייקט לפרק זמן קצר".
על הפעלת הרימון נכתב כי "השימוש ברימון הלם נועד לטיפול בהפרות סדר לצורך פיזור מפרי הסדר. שימוש ברימון הלם ייעשה בהתאם לתנאי הסביבה והשטח המאפשרים הטלתו. אין להטיל את הרימון בעליה מחשש להחזרתו לכיוון כוחותינו. הטלת הרימון תתבצע לעבר מפרי הסדר באופן שיישאר טווח של כ- 1 מ' לפחות, בין מקום הטלת הרימון לבין מפרי הסדר. לאחר הטלת הרימון אין להתקרב לאזור שבו הוטל עד לפיצוצו. אין להטיל רימון הלם לתוך מבנה סגור".
על השימוש באלות נכתב כי "במשטרת ישראל ישנן 2 סוגי אלות: 1) אלה פולימרית ישרה עם שרוך אבטחה. 2) אלה פולימרית 'טונפה' עם תוספת של ידית אחיזה בניצב לאלה. שימוש באלות - ייעשה רק באלות שאושרו לשימוש במשטרת ישראל".
עוד נכתב כי "שימוש באלה יעשה על ידי שוטר שעבר הכשרה בהתאם לסוג האלה. ניתן להשתמש באלה כאמצעי הדיפה, פיזור והגנה עצמית. שימוש באלה יתקיים בהתאם למדרג ההפעלה באופן המפורט להלן: 1. הדיפה – הדיפת מפרי סדר באמצעות אלה תהיה אך ורק כאשר האלה מושטת, בצורה אלכסונית לכיוון החזה של המתפרעים, ולא לכיוון פלג גוף תחתון ולא לכיוון הראש. ההדיפה תהיה רציפה ולא כלחץ משתנה.
"2. השתלטות בשיטת "לחץ בריח" – השימוש באלה בשיטה זו נועד למצבים של התגברות על התנגדות אקטיבית של מפר סדר. בשיטה זו, השימוש באלה יתבצע על ידי יצירת לחץ מבוקר ומידתי באמצעות האלה על מפרקי הידיים והכתף, אך בשום אופן לא כדי לגרום נזק למפרקים או חלילה להביא לשבירתם. מטרת השימוש בשיטה זו: להביא לריתוק מפר הסדר ולהובלתו במידת הצורך. השימוש חייב להיות ביחס סביר ומותאם לרמת ההתנגדות האקטיבית של מפר הסדר.
"3. בעת התנגדות אקטיבית ואלימה, יכולה האלה לשמש כאמצעי מסייע להרחקת מפרי סדר אלימים באמצעות חבטות לירך חיצונית בלבד. שימוש באלה בטכניקה זו תהיה כלפי מפרי סדר אלימים ובאופן מידתי ומבוקר לכיוון הירך החיצונית בלבד". בנוהל מפורט לאיזה אברים אסור לחבוט כמו פיקת הברך, עצם השוק ועוד. עוד נכתב כי "אין לחבוט מעל לפלג הגוף התחתון כלל".
"יש לזכור כי החבטה נועדה לסיוע בפיזור/הפסקת הפרת הסדר והחזרת הסדר על כנו ולא כאמצעי ענישה", מובהר בנוהל החדש. "יש לחדול מפעולת החבטה מיד עם הפסקת הפרת הסדר מצד הנחבט הספציפי. עוצמת החבטה ו/או זמן החבטה לא תהיה מעבר לנדרש בהתאם להתנהגותו של מפר הסדר".
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח מסר כי "נהלי המשטרה המסדירים את השימוש באמצעים לפיזור הפגנות (אלה, בואש, רימוני הלם וכו') היו במשך שנים רבות מצונזרים כך שרוב המידע המשמעותי ובעל העניין הציבורי הוסתר (אופן השימוש באמצעים, הטווח המותר, המגבלות על השימוש וכו'). בעקבות עתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 2.10.2022 כי על המשטרה לפרסם באופן מלא את הנהלים ללא השמטות.
"חשיפת הנהלים מגלה עד כמה המשטרה רחוקה מליישם את הכללים שהיא עצמה הגדירה. בניגוד לנהלים, שוטרים באופן שגרתי מכים באלות מפגינים שאינם נוקטים בהתנגדות אלימה, לעיתים קרובות נעשה שימוש במכת"זית ישירות לראשי המפגינים למרות שהנוהל אוסר זאת ורימוני הלם נזרקים ישירות על מפגינים ולא במרחק מהם כפי שנקבע בנוהל. המידע שנחשף בנהלים הוא קריטי כדי להבטיח ביקורת ופיקוח על המשטרה כשהיא מפעילה את אמצעי הכוח שבידיה ולאפשר לכל אזרח שיוצא להפגין לדעת מהם גבולות השימוש המותר באמצעים. יש לקוות כי חשיפת הנהלים תוביל להרתעת המשטרה משימוש מוגזם בכוח ותסייע לחיזוק זכותם של אזרחים לחופש ביטוי".
ח"כ אורי מקלב אמר על פרסום נוהל המשטרה להפעלת המכת"זיות: "אנו מברכים על פרסום נהלי המשטרה, אך עדיין כלי זה הוא כלי משחית ואנו מצפים כי השוטרים המפעילים יעמדו בנהלים אלו. נהלים אלו מעידים את נחיצות הצעת החוק שלנו שתביא לאכיפת הנהלים באמצעות צילום פעילות השוטרים בכלים אלו. אנו נמשיך לקדם את הצעת החוק במושב זה של הכנסת".