דף לג
*מודר מאכל. *דיני מודר הנאה בפרקין.
א. דין המודר מאכל מחבירו שאמר הנאת מאכלך עלי 1. מותר בדריסת הרגל וכלים שאין עושים בהם אוכל נפש משא''כ המודר הנאה. 2. אסור להשאילו נפה וכברה ריחים ותנור וה''ה שק וחמור להביא פירות, מותר בחלוק טבעת טלית ונזמים, ובעי בסוס לרכב עליו טלית להיראות בה ולעבור בשדהו. 3. דבר שמשכירין כיו''ב אסור, ונפה וכברה אסור אף שאין משכירין אתי כר''א דאוסר ויתור במודר הנאה. 4. המודר מחבירו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מהפירות, ואם נדר ממנו בשביעית שרי אף לאכול.
ב. דיני המודר הנאה מחCירו בפרקין מדף לג עד מב 1. דף לג, שוקל שקלו. 2. פורע חובו וכשיטת חנן דהוי מבריח ארי או ככו''ע בלוה ע''מ שיפרע לכשירצה ולאידך גזירה אטו ליפרע. 3. באבידה אם נכסי המוצא אסורים על המאבד לל''ק מחזיר ולל''ב פליגי אם יחזיר, ובמקרה שנכסי המאבד אסורים על המוצא לל''ק פליגי ולל''ב מחזיר משום דפרוטה דרב יוסף לא שכיחא. 4. דף לה, תורם תרו''מ לדעתו. 5. מקריב עליו קיני זבים זבות נדות יולדות, וכן חטאות ואשמות. 6. מלמדו מדרש הלכות ואגדות ולא מקרא, אבל לבניו מותר. 7. דף לח, זן את אשתו ובניו אף שחייב במזונותיהם, ואם נכסי החתן אסורים על אבי הכלה מותר לו לשאת את בתו, ובנכסי אבי הכלה אסורים על החתן מותר רק להשיא לו את בתו הבוגרת ומדעתה אבל בקטנה אסור שהרי מוסר לו שפחה לשמשו. 8. לא יזון את בהמתו הטהורה, בטמאה פליגי דעבידן לפטומא, ועבדיו ושפחותיו הכנענים שרי דעבידי למנחרותא. 9. נכנס לבקרו עומד אבל לא יושב, וזהו אם נכסי המבקר אסורין על החולה ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה, או גזירה שמא ישהה, או שנכסי החולה אסורים על המבקר וכגון שלא הדירו מחיותיה. 10. מרפאו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון, להו''א שרי בחנם ולא בשכר, ולמסקנא גופו שרי ובהמתו אסור אבל מותר לומר סם פלוני יפה לה. 11. דף מא, רוחץ עמו באמבטי גדולה, ובקטנה פליגי, ולהזיע שרי אף בקטנה. 12. ישן עמו במיטה בקיץ אבל בחורף רק במטה גדולה ור''מ אוסר, ומיסב עמו על המיטה. 13. אוכל עמו על השלחן אבל לא בתמחוי אא''כ חוזר לבעה''ב, וכן לא יאכל עמו באבוס שלפני הפועלים. 14. לא יעשה עמו באומן הקרוב דמרפי לארעא, וברחוק פליגי אי גזרינן אטו קרוב. 15. דף מב, בשביעית אינו יורד לתוך שדהו ואם נדר ממנו בשביעית אוכל מן הנוטות, ובנדר לפני שביעית דאסור זהו באילנות העומדות על הגבולין או אף בפנים וגזירה שמא ישהה בעמידה וה''ה אם בעל השדה אסר על חבירו בלשון נכסים אלו עליך, אבל באמר לפני שביעית נכסי עליך אוכל מן הנוטות. 16. אסור לשאול וללוות למכור ולקנות, אבל להשאיל ולהלוות אסור רק בנדרו הנאה זה מזה, וי"א דבכל גווני שייכא גזירה.
שאלות לחזרה ושינון
א. דין המודר מאכל מחבירו (4)
ב. דיני המודר הנאה מחבירו שבפרקין (16)
ר"ן
דף לג רן
א. קפידא בדריסת הרגל 1. הכא בסתם דריסה וליכא קפידא. 2. להתעכב איכא קפידא, ושרי רק בשותפין.
ב. פסקא דמלתא 1. מודר מאכל רק מאכילה. 2. מאכלך אסור גם בלעיסת חטים. 3. לידי מאכל אסור בשאילת נפה, ובלעיסת חטין לר''ן שרי ויש אוסרין.
ג. מפרנס 1. בסתם לפי חנן, לרשב''א גובה מהאשה דנחשב שלוותה היא, ולר''ן איבד דסתמא נחית ע''ד הבעל. 2. פורע חוב לכו''ע איבד מעותיו, דיאמר הייתי מפייסו.