פרק ל"ו: אנו עסוקים בפולמוס בין הרה"ק ר' ברוך ממז'בוז', לכ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא. כפי שהבאנו, מסע גיוס הכספים של בעל התניא לטובת היהודים שגורשו בצו הצאר הרוסי, באזור מגורי חסידי רבי ברוך ממז'בוז', גרם לאי הבנות בין רבותינו זי"ע, וחסידי רבי ברוך פרסמו ברבים טענות כנגד בעל התניא כהשגת גבול וכו'.
הפרקים האחרונים >>
- "האור של ליובאוויטש" הציל את "האש של רבי נחמן" • צפו
- נהג ה'וואן' הברסלבי שחולץ בידי החב"דניק משחזר: "נס של ממש"
- נשתכחה תורת הבעש"ט, זולת 'חב"ד' ברסלב' ו... ה'מתנגדים'
- האם היה קשר בין רבי נחמן מברסלב לבעל התניא מחב"ד?
מתברר שחסידי בעל התניא מקהילת מוהילב על גדות נהר דנייסטר שהתגוררו ליד תחום השפעתו של רבי ברוך ממז'בוז' נחשפו לטענות חסידיו כנגד בעל התניא, ופנו אל מורם ורבם לשאול מה אירע כאשר נפגש עמו?
וכך דבריו של בעל התניא במענה לחסידיו: "הנמצא כזה איש תהפוכות להפך הדברים מן הקצה אל הקצה... אני הוכחתי את ר' ברוך על פניו למה הוא כפוי טובה. הלא השני פעמים שהייתי בפטרבורג היה בשביל זקנו הבעש"ט זלה"ה, והייתי יכול לומר, הרי נכדו בחיים... יבוא ויתר. כל הקושיות שהקשו עליו". (אגרות קודש עמ' קמא).
אין אנו יודעים מה האשים ר' ברוך את בעל התניא שהתגונן במשפט "איש תהפוכות להפך הדברים מן הקצה אל הקצה", אולם יתכן שהיה זה לגבי טענותיו לגבי איסור אספת תרומות באזור הטריטוריה שלו ע"י בעל התניא.
מהמשך המכתב משמע שבעל התניא התגונן שהוא ישב בבית כלא מחמת טענות המתנגדים על החסידות, והוא היה יכול לטעון להם שילכו לבקש תשובות מנכדו של הבעש"ט, הלו הוא רבי ברוך עצמו שיענה להם על טענותיהם, ולפיכך טענות רבי ברוך הם לא במקום.
ממשיך בעל התניא וכותב: "ואחר כך שאל אותי למה אתם צריכים לכל זה, הלא יכול להמתיק הדינין בהעברת יד על המצח ועל הפנים, ואמרתי לו הלא יעקב אבינו בוודאי היה יודע להמתיק הדינים, ועם כל זאת אמר אכפרה פניו במנחה, והאמת היא שצריך המתקת הדינין וגם מנחה שלוחה לעשיו".
בכדי להבין את קטע זה, נצטרך להסביר את שורש המחלוקת בין רבי ברוך לבעל התניא:
רבי ברוך בתור נכדו של הבעש"ט הלך בדרכו, וחסידיו סיפרו והעידו שהוא מחולל פלאות בניגוד לדרך הטבע. את דרך זו של "מופתים" לא אהד בעל התניא כלל וכלל. וכך רבי ברוך שאל את בעל התניא לשם מה הוא צריך בכלל לנסוע ולאסוף כסף, והרי הוא יכול לבטל את הגזירה ב"העברת יד על המצח"?! ועל כך ענה לו בעל התניא שגם יעקב אבינו לא סמך על ניסים, ושלח מנחה לעשיו בשעה שרצה להרוג אותו, וכך נוהג בעל התניא שאוסף כספים כדי לשחד את שלטונות רוסיה שיבטלו את הגזירה.
בהמשך הדברים כתב בעל התניא שרבי ברוך שאל אותו "מה אכפת לכם שהם מתים?", כתגובה לדברי בעל התניא שאמר "לא יכולתי לסבול הצער והיסורים מאנשי הכפרים אשר גלו ממקומם לעיירות מושלכים בחוצות נפוחי כפן ומתים ברעב", והשיב לו בעל התניא "ניכרין הדברים שקבלתם עלי לשון הרע עלי מבני מערבה..."
ונסביר את הדברים:
שאלת רבי ברוך ממז'בוז' "מה אכפת לכם שהם מתים" לקוחה מהמחלוקת בין הרה"ק ר"א מקאליסק לבעל התניא שהיתה לא רק בענייני רוחניות של הדפסת ספר תניא בו פורסמו סודות קבלה להמונים, שאת זה לא אהב ר"א מקאליסק (ועוד כמה צדיקי החסידות), אלא היה גם היו האשמות מצד ר"א מקאליסק כלפי בעל התניא כאילו מעל בכספי התרומות ליושבי ארץ ישראל, וכך יושבי ארץ הקודש מתים ברעב. בסכסוך זה צידד רב ברוך ממז'בוז' בר"א מקאליסק כנגד בעל התניא, וכאן בעל התניא מאשים שר"ב ממז'בוז' מאמין ליושבי ארץ ישראל (בני מערבה), שהוא מעל בכספי התרומות.
בגיליון היכל הבעש"ט י"ג הובא מאמר ארוך בנושא ותמה הכותב: "וכי יעלה על הדעת שקדוש עליון כרבי ברוך לא איכפת לו שיהודים מתים ברעב?", ותירץ שהוויכוח בין בעל התניא לר"ב ממז'בוז' היה עקרוני, האם יהודים צריכים לגור בכפרים. רבי ברוך סבר שהגזירה היתה לטובה, וכך יהודים לא יגורו בין גוים.
לסיום נביא את הקטע מהאגרת הכי תקיפה שקשורה לפולמוס זה, וכך לשונו של בעל התניא: "ויש לדונו לכף זכות לרוח שטות שבדמיונו שעליו אמרו רז"ל משחרב בית המקדש נתנה נבואה לשוטים. וכידוע לכל, שאירע לו כמה פעמים בחמימות הקיץ טירוף גמור, והרשימו נשאר בו להיות מתנבא, ובפרט כאשר יחם לבו בחמה וכעס על מדינתנו...", (אגרות קודש עמ' קיז)
יצוין שהרה"ח ר' שלום דובער לוין עורך 'אגרות קודש' סבור שהדברים לא מכוונים לרבי ברוך ממז'בוז. הרב לוין הוסיף שהקטע החריף הושמט בכל כתבי היד והדפוסים, שמוטב היה לו נגנזו הדברים, אך מכיוון שכבר נתפרסם בתרביץ (כתב עת מדעי במדעי היהדות מאת האוניברסיטה העברית בירושלים), הוכרחנו להדפיסו אף כאן, כתב הרב לוין.
גם אנו פה במדור 'היסטוריה ואקטואליה' ב'כיכר השבת' הלכנו בדרכו של הרב לוין, שבאמת מוטב לו היו נגנזו הדברים, אולם כיון שקטע זה הובא ב'תרביץ', ואח"כ ב'אגרות קודש', הבאנו אותו גם פה ב'כיכר'...
יצוין שדעתו של ההיסטוריון פרופ' עמנואל אטקס שחקר שנים רבות את אגרות בעל התניא, שאין ספק שדבריו הקשים של בעל התניא מכוונים לרה"ק ברוך ממז'בוז.
•
מקורות:
'אגרות קודש'
מאמרו של הרה"ח ר"י מונדשיין 'מסע ברדיטוב'
בית רבי א עמ 83 לרח"מ היילמאן
בעל התניא, עמנאל אטקס, זלמן שזר ירושלים
גיליון היכל הבעש"ט י"ג
•
הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:
ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:
את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com