בהרצאה שמסר פרופ' מעוז כהנא בפני קהל חרדי, טען כהנא שבעיתונות החרדית בשנים האחרונות מובאות לעיתים קרובות כתבות תוכן מעמיקות ברמה גבוהה של תוכן תורני שמשולבים לעיתים קרובות עם תכנים אקדמיים במדעי היהדות (תפילה, היסטוריה, פיוט וכדומה).
כהנא, פרופסור מן החשובים ביותר בימינו ב'מדעי הרוח', טען שבמוספים התורנים של העיתונות החרדית, הן המפלגתית כ'יתד נאמן', 'המודיע', 'המבשר' ו'הפלס', והן השבועונים 'משפחה', 'בקהילה' וכדומה, אפשר למצוא מאמרים ארוכים, ברמה גבוהה ותוכן איכותי, הכוללים דיונים תורנים המושפעים גם מספרות מחקר והאקדמיה, ולא רק כתבות קצרות, בצורה השטחית שמאפיינת בדרך כלל היום את אמצעי התקשורת.
• • •
פרופסור מעוז כהנא מאוניברסיטת תל אביב מצעירי הפרופסורים בארץ להיסטוריה, מלמד וחוקר את היהדות הרבנית באירופה בין המאות הט"ו – י"ט.
פרופ' כהנא נחשב כמומחה בין לאומי לספרות התורנית היהודית בעת החדשה המוקדמת והמאוחרת, במקביל לעיסוקיו בחקר סוציולוגיה של העולם החרדי שניצניו החלו להתפתח באותם ימים.
כהנא, חוקר שנים רבות את כתבי הוגי ההשקפה החרדית, כהחת"ם סופר ותלמידיו, והינו סבור שצעירים חרדים בוגרי ישיבות, יכולים לתרום לפקולטות למדעי היהדות, ולגרום להרחבת תחומי ענייניה והעמקת ידיעותיה של קהילת המחקר ושל החברה הישראלית, שעד היום היו לא ממומשות, עם אוצרות דעת חבויים.
בין מחקריו הרבים של פרופ' כהנא, היו הפולמוס ההלכתי אודות פתיחת בתי קפה באירופה בשבת בגיבוי רבני אותם פרסמנו במדור זה.
- האם מותר ללכת לבית קפה של גוי - בשבת?
- יהודי פראג ובתי הקפה שפעלו בשבת קודש
- אחרי המצור: התקנות של רבני פראג - לבתי הקפה
- בתי קפה בשבת? המחלוקת בניקלשבורג והרב שעצר מחאה
כמו כן פרסם כהנא מאמרים רבים העוסקים בהתפשטות הגותו של משיח השקר שבתאי צבי, וכן עסק בטקסי גירושי שדים הן בדת היהודית ובעולם החרדי, והן בדתות אחרות, ועוד.
ספרו הראשון "מהנודע ביהודה לחתם סופר", יצא לאור בשנת תשע״ו (2015) והתקבל באהדה אצל הציבור הרחב, וכך גם ספרו השני: ׳תרנגולת ללא לב', שעסק בין היתר בשורשי המחלוקת הנוראה בין רבינו יעקב עמדין, לרבינו יונתן איבשיץ זכר צדיקים וקדושים לברכה.
אם נסכם את דבריו של פרופ' כהנא בשורה אחת, הם כך: "העיתונות החרדית בימינו עוסקת בנושאים אינטלקטואלים, והדיונים הרבה פעמים ברמה גבוהה. הכותבים מכירים גם ספרי מחקר".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com