הכולל החסידי הראשון שמסעיר את עולם החסידות

עסקנו רבות במדור זה אודות הפולמוס שפרץ בין רבוה"ק אבות החסידות, עם ה"מתנגדים", בשנת תקל"ב (1772) שהסתיים לאחר פטירת הגר"א, בתחילת המאה הי"ט.

על פניו נראה שעלון זה בא לעקור את התפיסה המקובלת ולפיה "תורת החסידות" ו"תורת הפילוסופיה" אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. עורכי העלון מודעים לתפיסה מושרשת זו, והם מנסים להפריכה בהוכחות שונות. כך למשל בעלון 12 שעסק בתורתו של הפילוסוף הקדמון רבנו סעדיה גאון, הכותב החסידי ניסה ליישב את הסתירה הקשה, איך יתכן שהבעל שם טוב הצהיר על עצמו שהוא גלגול של רבנו סעדיה גאון, בזמן שרס״ג עצמו שלל מכל וכל את ענין הגלגולים, אותם הגדיר כ"שיגעון".

בגיליון מצוטטת התשובה הידועה שכתבו כמה מגדולי הדור האחרון, שבאמת רס"ג כן האמין בגלגולים, אלא שרצה לתקן פרצות הדור שרבים מהחוטאים פטרו את עצמם מתשובה, בטענה שממילא תתוקן הנפש בגלגול אחר, ומדוע לחזור בתשובה? – את התשובה הזו שלפיה רס"ג כתב כך רק בשביל להחזיר בתשובה את פורקי העול, דוחים בתוקף בעלון 'דרשוני וחיו', שכן אין לומר שרס"ג כתב דברי שקר בשביל להחזיר בתשובה, ובוודאי שלא בספר האמונות והדעות שכלל לא מיועד לקלי הדעת החוטאים אלא למבינים בעם וליראי ה' המעמיקים בלימוד יסודות האמונה.

ועי"ש שביארו מהו באמת גלגול נשמות לדעת גדולי החסידות, והוכיחו שלפי ההבנה האמיתית של גלגול נשמות אין כל סתירה בין גישתו של רס"ג לדברי הבעש"ט.

• • •

מעניין לציין שבמאמר מערכת בעלון מס' 1 הודגש שגיליון זה, איננו כמו שאר עלוני פרשת השבוע שמטרתם להיות תעסוקה טובה לאותם רגעים שבין מנחה לקבלת שבת ומכירת העליות.

ואכן, ממעקב אחרי הגיליונות שיצאו לאור עד היום נראה שזה אכן כך, ובניגוד לרוב העלונים שמטרתם להביא סיפור קליל פלוס ווארט נחמד לשולחן השבת, עלון זה נכנס בשיטתיות שבוע אחר שבוע לנושאים מורכבים ועמוקים, כמו"כ לא נרתעים בעלון מלדון בנושאים שנחשבים לטאבו בקרב חלקים מבני הציבור החרדי.

לדוגמא, שבוע אחד הוקדש המאמר המרכזי בעלון לבירור האם אכן ישנה בעיה בלימוד פילוסופיה ומדעים ושאר 'חכמות חיצוניות', וכן במדור אחר לובן משך כמה שבועות הקונפליקט של דיני התורה מול הומניות ומוסריות.

מדור מרתק נוסף בעלון הינו מדור "עקבות המחשבה" שבו עוסקים בחקר תולדות רבותינו הראשונים, אך כפי הנראה תוך דגש על בירור כל הפולמוסים העתיקים שהסעירו את העולם היהודי, כגון סיפור הדחתו של רס"ג מראשות ישיבת סורא, הפולמוס על קביעת לוח השנה [שמשפיעה עד היום], וכן המחלוקת הסוערת על מניין העיקרים - האם ישנם 13 עיקרי אמונה כדעת הרמב"ם או שמא רק 3…

על פניו נראה שהציבור היה כמה לעלון שונה ומעמיק והתגובות היו נלהבות ומעודדות, וכפי שבעלון מס' 2 הובאה תגובה נלהבת של קורא חסיד שהתרגש וכתב למערכת:

"לראשונה שאני רואה עלון מעמיק כל כך וברמה גבוהה כזו, אציין שכבר הגיליון הראשון הצליח להבהיר לי הרבה יסודות, בהם הרבה נקודות שהציקו לי במשך שנים רבות".

וכך גם צוטט שם עוד תגובה של קורא, שטוען שבזכות העלון הסתדרה לו התמיהה איך יכול להיות שהחקירה סותרת את מסורת האבות, והתברר לו שאכן המסורת אינה סותרת את העיון והחקירה העצמאית:

"לראשונה אני מבין שאין תורת ישראל כשני תורות חס ושלום, שהחקירה אינה סותרת את האמונה מצד מסורת אבות, ושהחסידות אינה סותרת את הגותם של הראשונים אלא אדרבה זה נבנה על זה"...

ברם, העלון גם עורר סערה לא קטנה, והיו כאלה שטענו שנושאים מורכבים כאלו הנוגעים בעיקרי האמונה וביסודות החסידות ראוי שיתלבנו רק בקרב בקיאים בכך ולא שיתבדרו בכל בתי המדרש, היו אף גבאים שהוציאו את העלון מבית מדרשם בטענה שלא כל דרדק אמור להכיר את כל הפולמוסים ההלכתיים וההיסטוריים.

הד לתגובות ביקורתיות של קוראים כנגד הפצת העלון, רואים גם בעלון עצמו, שהביא שבוע אחד תגובה של קורא שטען ש"אין דרכו של הבעש"ט לפרסם עניני מחשבה בציבור ולכל אחד מן השוק". בתגובת המכון, האריכו רבני המכון להוכיח ש"וודאי אין זו כוונת הבעש"ט הק' וח"ו לתלות בוקי סריקי בקדוש ד'... רבים טועים בו ולוקחים מזה הוכחה שאסור לחקור ואסור להעמיק בענייני אמונה, אולם האמת רחוקה מכך וכפי שמוכח בספר בן פורת יוסף וכו'".

• • •

בשיחה שערכתי עם אחד מחברי המכון להבהרת הדברים, נאמר לי שאילו נעמיק בעיון ביסודות החסידות נראה שההתעוררות הגדולה שחידשה החסידות, זה שהיא לא שמה את עיקר הדגש על המעשה החיצוני גרידא, אלא על הפנימיות, המח והלב.

לדברי הגורם הנ"ל: השקפה חסידית זו עומדת מאחורי הפצת הגיליון שמטרתו להאיר את עניין הפנימיות על שני חלקיו, א. חלק המח - המחשבה והעמקה בכל דבר ב. חלק הלב - עשיית כל דבר באהבה וברעותא דליבא.

לגבי הטענה שאין זו דרך החסידות להעמיק לחשוב ולחקור את עיקרי האמונה, הגיב בן שיחי במילים חריפות: "לצערנו השתרשה בשנים האחרונות בציבור החסידי תפיסה מוטעית שהחסידות נוגדת את החשיבה והעמקה בכל דבר, ובכלל זה שוללת את החקירה והעיון ביסודות האמונה. האמת רחוקה מכך כרחוק מזרח ממערב, וכדאיתא בהקדמה לספה"ק בעל שם טוב 'והנה זה היה כל עיקר שורש דרך העבודה, שלמד ולימד הרב בעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו שצריך האדם ליתן הדעת בכל דרכיו'".

עוד טען בן שיחי, מחברי הנהלת המכון שמוציא את הגיליון: "את החקירה רבוה"ק לא רק שלא שללו, אלא אף עודדו וכמו שכתוב ב'כתר שם טוב' (אות רו) "...והב' הוא מי שבא על האמנת הדת מחמת החקירה. והחילוק ביניהם הוא, שהסוג הא' (המאמין רק מחמת המסורת) יש לו מעלה שאי אפשר לפתות אותו, אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו, כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו, ועוד, שלא חקר מעולם. אבל יש לו חסרון, שהאמונה אצלו הוא רק מצות אנשים מלומדה, בלי טעם ושכל. אבל הב' (המאמין מחמת חקירה) יש לו מעלה, שמחמת שהכיר הבורא יתברך מחמת גודל חקירתו, הוא חזק באמונה שלימה ובאהבה גמורה".

עוד מצטט בן שיחי מקורות חסידים שמעודדים את דרך החקירה והמחשבה:

"וכן הובא בספר קרבן העני (בפרשת בחוקותי) בשם הבעש"ט: פירש הבעל שם טוב דלכך אנו אומרים אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב, ואין אנו אומרים אלהי אברהם יצחק ויעקב, להורות שאל יסמוך האדם על חקירת ועבודת אביו, וכן יצחק ויעקב לא סמכו עצמם על חקירת ועבודת אברהם אבינו, רק חקרו בעצמם אחדות הבורא ועבודתו".

מתברר שכחלק מהפצת תורה ייחודית זו, המכון הקים כולל, בו לומדים אברכים בני חסידות שונות את תורת המחשבה והפילוסופיה היהודית. כששאלתי את בן שיחי האם יש נציגות גם לחסידות ברסלב, שהרי לרבי ר' נחמן מיוחסים ביטויים קשים וחריפים כנגד עניין המחשבה האלוקית, נעניתי בשלילה: "אבל זולת ברלסב, יש אצלינו את כולם; גור, בעלזא, ויז'ניץ, צאנז, קרלין, ועוד".

בשלל העלונים (שמובאים פה להורדה) מתבארים נושאים מרתקים שאינם ידועים, כגון:

1. "חקירת עיקרי האמונה איסור או חובה?"
2. "מחלוקת הראשונים במניין עיקרי האמונה"
3. "האם יש איסור ללמוד 'חכמות חיצוניות?".
4. "האמונה בגלגול נשמות".
5. "האם הפשט סותר את הסוד והקבלה?
6. "פולמוס הקמיעות"

(כמו"כ ניתן להירשם לקבלת העלון במייל מידי שבוע על ידי שליחת בקשת הצטרפות לכתובת kadmaa.m@gmail.com)

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com