דף כא
*המעשים וחרטה.
א. חכמים התירו נדרי זירוזין הבאי שגגות ואונסין ופליגי האם התירו מאליהן או שצריכים התרה, ואתיא כר''ט דבעי הפלאה או אף כרבנן מכיון ששניהם רוצים כך מלכתחילה. ומייתי מעשים בפתח וחרטה ודיניהם 1. במשנתינו המוכר אמר סלע והקונה שקל ושניהם רצו בשלשה דינרים מה הדין ביותר מסלע ופחות משקל, ואין להביא ראיה מלשון טיפת צונן שהכוונה לשתיה דהתם לאו דווקא וכדאשכחן שצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה אבל הכא הויא ספיקא, ועלתה בתיקו. 2. רב הונא שאל את הנודר האם לבך עלך ואמר לאו והתירו, דס''ל כמ''ד פותחין בחרטה וכן לב זה עלך. 3. אילו היו עשרה בנ''א שיפייסוך באותה שעה שנדרת. 4. כדו תהית, שמתחרט מעיקרא. 5. אילו לא היו מרגיזים אותי לא הייתי נודר כעת. 6. אמר לאשה שהדירה את בתה שהשכנות יאמרו שבתה ראויה לכך. 7. פליגי האם מזכירים שממשמשין במעשיו, כל הבוטה ראוי לדקרו בחרב, הנודר כאילו בונה במה והמקיימו כמקריב בחוץ ונקרא רשע בגז''ש חדלה. 8. פליגי האם נזקקין לנודר באלוקי ישראל או מרי כולא או רק לנדר במוהי דהוי כינוי, ולכו''ע נזקקין בקונם אשתי שהכתה ונודע שלא הכתה. 9. ר''נ הקפיד על רב סחורה שנדר ופתח לעצמו, שאינה תפארת לעושיה ומן האדם. 10. רבנן הצטערו משמשא לטולא. 11. הכובס הכהו באוכלא דקצרי, ופליגי האם הוי נולד או לא כיון דשכיחי אפיקורי. 12. אשת אביי השיאה את בתו לקרוביה ולא נדר אדעתא שתעבור על דעתו וכמעשה שרבי יוסי התיר למי שהדיר את אשתו שלא תעלה לרגל.
שאלות לחזרה ושינון
דף כא
א. הנדרים שחכמים התירו והמעשים בפתח וחרטה (12)
ר"ן
דף כא רן
א. שניהם רוצים בסלע או שקל 1. לר''ן אסור. 2. איכא מ''ד דשרי.
ב. האיבעיא בטפי מסלע 1. מסלע ופרוטה, דנחות לדיוקא. 2. מרחקי טפי מב' דינרין, אימא בדוקא.
ג. מהו לבך עלך 1. לבך היה מיושב כשנדרת. 2. לבך שהיה בשעה שנדרת עדיין עלך.