כמידי שנה, בתאריך פטירתו של מנהיג הציבור התורני בארץ עם קום המדינה, מרן החזון איש - הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, צפויים המונים לעלות על קברו להתפלל לישועות הכלל והפרט
החל מהערב (שלישי) ליל ט"ו בחשון, ולאורך היום מחר, בו חל תאריך פטירתו של החזון איש זיע"א, אלפים צפויים לפקוד את קברו בבית החיים פוניבז' בבני ברק, מקום אשר נודע כמסוגל לישועות והמונים נושעו על ידו.
סדרת כתבות על החזון איש >>
- מדוע הרב מבריסק לא נלחם נגד החזון איש?
- חשד השווא שחשדו חכמי ירושלים ב'חזון איש'
- כך הגיב החזון איש למכתב על 'החשד' כלפיו
- מה סבר הרב מבריסק על פגישת החזון איש עם בן גוריון?
- האם הרב מבריסק סירב לפגוש את דוד בן גוריון?
- "ח"כ משה גפני מוכיח: הרב מבריסק - צדק"
- עדות החזון איש על המצב התורני בירושלים - לעומת פולין ורוסיה
הרב אברהם ישעיהו קרליץ, נולד בעיירה קוסובה הממוקמת בגבול בלארוס - ליטא, לאביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ, שכיהן כרב העיירה. אמו, ראשה לאה, הייתה בתו של רב העיירה הקודם, הרב שאול קצנלבוגן, שעזב את משרתו לטובת רבנות קוברין.
בילדותו, למד אצל 'מלמד' פרטי בעיירה בה גדל, ובבחרותו זכה להסתופף במשך תקופה מסויימת בצילו של הגאון רבי חיים עוזר גרוז'ינסקי. בשאר הזמן נהג ללמוד לבדו.
בשנתו ה-27, נשא לאשה את הרבנית בתיה (באשה), בתו של מרדכי ביי, שהיה סוחר בדים בעיירה קוידארנא, והיתה נחשבת לאשה יראת שמים. עם נישואיהם, התחייבה הרבנית לבעלה כי תעשה כל שביכולתה לאפשר לו לשבת וללמוד ללא הפרעה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, נדדו החזו"א ואשתו ברחבי אירופה. בשנים אלו הוציא את חלקו הראשון של החיבור המשמעותי ביותר שחיבר ושעל שמו אף כונה למשך שארית חייו - חזון איש.
החזון איש לא כיהן מעולם ברבנות רשמית, למעט תקופה קצרה, בה נכבשה העיירה סטויביץ על ידי הרוסים במהלך מלחמת העולם הראשונה. הרוסים גירשו את הרב המקומי והחזון איש החליפו עד שחזר.
בשנת תרצ"ג, עלו החזון איש ורעייתו לארץ ישראל. הם התיישבו בבני ברק ב'גבעת השלום', משום שהאוויר מצא חן בעיניו. עם הגיעו לבני ברק התבטא החזו"א: "ירושלים מלאה צדיקים וגדולי תורה, אולם בישוב החדש מצאתי מדבר, רציתי לשתול בו נטיעות של תורה, לפיכך באתי לבני ברק. אם לא אצליח לשתול? אזי אלך לגיהנם עם יושביה כאחד".
בשנת תרצ"ו, 3 שנים לאחר עלייתו ארצה, הקים החזו"א את 'כולל אברכים - זכרון מאיר', לימים, 'כולל חזון איש'. הכולל נחשב עד היום ליוקרתי ולמדו בו גדולי עולם, בהם מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל.
בשנת תרצ"ח, הדפיס גיסו הרב שמואל גריינימן, לראשונה, את ספרו "חזון איש" על מסכת שביעית והלכות שמיטה. גם בשנים הבאות נדפסו כמה כרכים בסדרה, בפרט מסדר טהרות, שהלומדים מיעטו לעסוק בו בעבר משום שאין עליו לא תלמוד בבלי ולא תלמוד ירושלמי.
בשנת תש"ח הוקמה מדינת ישראל. החזון איש התנגד להקמת מדינה חילונית בארץ ישראל ואף ניסה לפעול על מנת למנוע את הקמתה. אולם כאשר הדבר היה לעובדה מוגמרת, תמך בהצבעה בבחירות למפלגה החרדית "אגודת ישראל" וטען כי אין בכך הכרה והסכמה לקיומה של המדינה אלא פעולה הכרחית ע"מ להציל מה שאפשר מ"השודד שבא עלינו" כלשונו.
בתחילת חורף תשי"ב, בעיצומו של המשא ומתן הקואליציוני לקראת הרכבת ממשלת ישראל הרביעית, נערכה פגישתו המפורסמת עם ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון.
כשבוע לפני הפגישה, הגיע לביתו של החזון איש בבני ברק, נחמיה ארגוב ששימש כשלישו הצבאי של בן גוריון, לפגישה שכונתה "פגישת הכנה". עוזרו של בן גוריון, יצחק נבון (לימים נשיא המדינה) טען כי בן גוריון רצה לפגוש את החזון איש בעיקר בשל סקרנותו שהתעוררה לתהות על קנקנו של הדמות, שעל פי עדויות הח"כים החרדים והדתיים, שולט בצורה אבסולוטית על כל המגזר התורני בארץ ישראל.
בפגישה, ניסה בן גוריון להתנצח עם החזון איש על מהות הדו קיום בין חרדים לחילונים במדינה הטריה. תשובתו של החזון איש הכעיסה את בן גוריון. החזו"א המשיל לבן גוריון את המשל ממסכת סנהדרין על שני גמלים שנפגשו בדרך צרה. אחד טעון משא והשני סוחב עימו "עגלה ריקה". מובן שהעגלה הריקה תפנה את הדרך ל"עגלה המלאה". "אנחנו טעונים בתורה ומצוות ואתם ריקניים", אמר החזו"א.
בן גוריון ניסה לטעון שעגלתם של החילונים מלאה ביישוב הארץ ובשמירה עליה. טענה אותה דחה החזו"א במילות הפסוק: "אם השם לא ישמור עיר שווא שקד שומר". בן-גוריון סיכם זאת ביומנו כך: "... דיבר כל הזמן ברוח טובה ורבת צחוק, בלי זעם קנאי, אם כי בלי ספק יש בו נימה קנאית, אם כי סמויה מן העין".
בליל שבת, ט"ו בחשון תשי"ד, בשעה 02:30, חווה החזון איש התקף לב ונפטר כשהוא בן 74 שנים בלבד. תלמידו, הגאון רבי יחזקאל ברטלר, שהה לצידו בעת יציאת הנשמה.
הלוויתו התקיימה למחרת, יום ראשון ט"ז בחשון תשי"ד. מטעם עיריות בני ברק ורמת גן הוכרז על ביטול מלאכה בשעות ההלוויה. בפתח ישיבת הממשלה בבוקר יום ראשון הקדיש ראש הממשלה בן-גוריון דברים לזכרו של החזו"א.
הערב, כאמור, ביום השנה ה-69 לפטירתו, יפקדו המונים, בהם תלמידיו, את קברו בבני ברק ויצפו לישועה.
בתחילת החודש שעבר נחשף ב'כיכר השבת', הגילוי המרעיש אודות המקווה שהיה למרן החזון איש בביתו שבבני ברק. בעקבות הגילוי, הגיע למקום חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי שרגא שטיינמן - בנו של מרן הגראי"ל שטיינמן, שהיה נחשב מבאי הבית הקבועים של מרן החזו"א.
בזמן האחרון, הוחלט בהנהלת תלמוד תורה תשב"ר (מבנה הת"ת שוכן בביתו של החזון איש. ח"ב), כי הגיע הזמן לשפץ את המבנה המיושן והמט-ליפול, הנמצא ברחוב חזון איש בבני ברק. ההנהלה החליטה להעביר את חדרי השירותים הממוקמים בקומת הכניסה של הבניין לקומה הראשונה.
באמצע תהליך השבירה המורכב, התגלו לפתע חתיכות קרמיקה לבנות, כאשר הפועלים המשיכו בחפירות נחשפה מדרגה. צוות האדריכלים והמהנדסים הוזעקו למקום על ידי הפועלים, ועצרו מיד את הבנייה, כאשר הבינו שמשהו היסטורי מסתתר תחת המדרגה שנחשפה. אל המקום הובאו גם אנשי מקצוע בעלי שם עולמי, ובחפירות איטיות נחשף ממש לאחרונה, בור מקווה שכולל שבע מדרגות.
לאחר הגילוי המרעיש של המקווה, הורה אחד מגדולי מביני המקוואות בארץ - המכיר היטב את שיטתו של החזון איש, לחפור בצורה עדינה בצד השמאלי של הבור. לאחר חפירה עדינה, התברר כי אין כל ספק שמדובר במקווה של החזון איש, שכן באופן מדהים, בצד השמאלי של הבור נמצא ה'אוצר' שבנוי בדיוק על פי שיטתו של מרן זצוק"ל.