דריכות רבה בארה"ב, ובקהילות החרדיות והחסידיות בניו יורק לקראת בחירות האמצע, ולקראת יום בחירתו של מושל מדינת ניו יורק הבא שייערכו במקביל.
על תפקיד המושל הבא בניו-יורק, מתמודדים המושלת הנוכחית, אשת השמאל קאת׳י הוקול, והיהודי הרפובליקני, חבר הקונגרס לי זלדין, אשר נחשב ככוח עולה, אשר הצליח לגרוף אחוזי תמיכה ניכרים בקרב היהודים והקהילות החרדיות בניו יורק, אשר הפעם, בשונה מפעמים קודמות מתכוונים להצביע עבורו.
בשיחה עם 'כיכר השבת' מסביר אחד התושבים אשר משתייך לאחת מהקהילות החסידיות, כי סיכוייו של המועמד זלדין טובים יותר הפעם, בין היתר בשל גל אנטישמיות ומקרי פשע רבים ההולכים וגוברים ברחובות ניו יורק, אשר לא מטופלים כראוי ע"י הדמוקרטים, מה שהביא לכך שתושבים רבים אשר בחרו תמיד בצד הדמוקרטי, מתכוונים הפעם להצביע אחרת.
לדבריו, "אם בעבר לא היתה משמעות רבה לקול היהודי, בשל העובדה כי מדינת ניו יורק מורכבת מרוב דמוקרטי אדוק, הפעם המצב שונה, עד כדי כך שבכוחם של היהדות החרדית להכריע את הכף, בין היתר בשל הכוונה של כלל הציבור לצאת ולהצביע בשל החשש מגזירת החינוך שהשלטונות מתכוונים להטיל על ילדי החיידרים ובנות בתי הספר, ובשל התקיפות על רקע אנטישמי נגד היהודים בתקופה האחרונה".
יצוין, כי מרבית האדמו"רים וגדולי ישראל בניו יורק הורו כמובן להצביע למועמד הרפובליקני, זאת על אף לחצים גדולים, כולל שיחות טלפון שהתקיימו בין הנשיא ביידן לאדמו"רים מויז'ניץ, מונסי וסקווירא. כך למשל בחסידויות באבוב, באבוב 45, בעלזא וסאטמר מהרי"י קיבלו החסידים הוראה חד משמעית לפעול ולהצביע עבור המועמד היהודי רפובליקאי.
בחסידות באבוב 45 אף נמסרו דברים בנושא בשבת האחרונה ע"י ראש הישיבה ובנו של הרבי הרה"צ ר' יוסף אונגר, שהדגיש את הסכנה המרחפת על חינוך הדורות הבאים בשל הרצון של השלטונות לכפות תוכניות לימודים בניגוד לדעת תורה.
אך מנגד, בחסידות סאטמר (מהר"א), הורה האדמו"ר לחסידיו להצביע עבור המועמדת הדמוקרטית קאת׳י הוקול, זאת לאחר פגישה ממושכת שהתקיימה בהשתתפותה, במהלכה הדגיש הרבי את הדאגה העמוקה של יהודי ניו יורק מגזירת החינוך, ואת הצורך לשנות את ההחלטות שהתקבלו בנושא.
גורם בסאטמר מציין כי ההחלטה התקבלה לאחר שהאדמו"ר הבין מדבריה של המועמדת הדמוקרטית כי במידה והמועמד הרפובליקאי ינצח בבחירות, יהיה לו קשה מאד לפעול בנושא מול המחוקקים חברי הקונגרס הדמוקרטים, ואשר על כן, למרות דעת הקהל, החליט הרבי ללכת נגד הזרם המרכזי.
מה הן בחירות האמצע?
בחירות אמצע הן למעשה בחירות אמצע הכהונה. שנתיים לאחר שנשיא חדש נבחר, נערכות בחירות מהרמה המקומית ועד לפדרלית, שהקרבות המעניינים ביותר הן על הקונגרס, הלא הוא הפרלמנט האמריקני - וכן על משרות מושלים, האנשים שקובעים את המדיניות בכל אחת מ-50 המדינות של המעצמה החזקה.
הקונגרס מורכב משני בתים - הבית העליון, 'הסנאט', והבית התחתון, בית הנבחרים, שמכונה לעיתים 'הבית'. פעמים רבות, נשיא יכול להיות ממפלגה אחת, אך הקונגרס יישלט על ידי מפלגה אחרת, דבר שיחייב את הנשיא להתפשר וליצור שיתופי פעולה בכדי להעביר רפורמות גדולות - זאת למרות תפקידו החזק במשטר נשיאותי (לעומת משטר פרלמנטרי כמו ישראל בו יש תלות כמעט מוחלטת בפרלמנט).
הן בסנאט והן בבית הנבחרים אפשר להציע הצעות חוק, ולאחר אישורו - החוק עובר לאישור נוסף בבית השני. כך למשל עם חוק אושר בבית הנבחרים, יעבור לאישור נוסף בסנאט, שיכול גם לבצע בו שינויים.
יחד עם זאת, חקיקה בנושאי מיסים והדחות צריכות להתחיל בבית הנבחרים, אך אישורים של מינויים כמו שגרירים ושרים, מתקבלים על ידי הסנאט.
שליטה באחד מהבתים לא מחייב שליטה בבית אחר, ומפלגה אחת יכולה לשלוט בסנאט בזמן שהאחרת בבית הנבחרים.
הקרב על הבית
• בית הנבחרים
'הבית', כאמור המשמש כבית התחתון של הקונגרס, מונה 435 חברים, וכולם עומדים לבחירה מחודשת בכל שנתיים; בבחירות לנשיאות - וגם בבחירות האמצע.
המצב כיום ב'בית' הוא רוב דמוקרטי של 10 חברים, כשהמפלגה הדמוקרטית מחזיקה ב-220 מושבים, והרפובליקנים מחזיקים ב-212 ו-3 מושבים לא מאוישים.
הסטטיסטיקה אומרת כי נשיא במהלך כהונה ראשונה כמו ביידן, מאבד בדרך כלל את הרוב בבחירות האמצע. ניתן למנות על יד אחת את מספר המקרים שניצחו את הסטטיסטיקה הזו - אך הכל אפשרי.
מאז מלחמת העולם השניה כמעט כל נשיא איבד מושבים בבחירות האמצע לבית הנבחרים. הבודדים שבהם היה הנשיא בוש שהצליח לשמר את הרוב בצל פיגועי ה-11 בספטמבר במגדלי התאומים.
על פי הסקרים האחרונים, נראה דיי ברור כי המפלגה הרפובליקנית תשיג רוב - אך כאמור, הקרב על הסנאט בשיאו.
• הסנאט
בניגוד לבית התחתון, שיטת הבחירות בסנאט שונה. כל חבר מ-100 החברים נבחר לתקופת כהונה של שש שנים, ובכל שנתיים קבוצה של 30-35 חברים עומדת לבחירה מחודשת, כשלעיתים מדובר בזמן בחירות לנשיאות ולעיתים בבחירות אמצע כמו שיערכו בעוד כשבוע וחצי.
בנוסף, הייצוג בסנאט מעניק לכל מדינה שני נציגים, ללא קשר לגודל האוכלוסייה בכל אחת מהן - בשונה מבית הנבחרים.
בבחירות הקרובות יעמדו לבחירה מחודשת 35 סנאטורים, 14 מתוכן הם אנשי המפלגה הדמוקרטית, ו-21 מהמפלגה הרפובליקנית.
מספיק שהמפלגה הרפובליקנית תצליח להתחזק במושב אחד, כלומר לשמר את 21 המושבים שלה ולכבוש מושב אחד נוסף מהדמוקרטים - כדי שהיא תקבל את השליטה גם בסנאט.
ניצחונם בפריימריז של נאמני טראמפ במפלגה הרפובליקנית עשוי להרחיק מצביעי ימין שפחות אוהדים את טראמפ אך לא ירצו להצביע עבור הדמוקרטים. מצד שני, הפופולאריות של הנשיא ביידן בשפל, דבר שכן יכול לגרום לאובדן הרוב גם בסנאט.
מתוך 21 מושבי המפלגה הרפובליקנית שעומדים לבחירה מחודשת, ניתן לסמן שני נציגים רפובליקנים משתי מדינות שעשויים לאבד את מושבם לדמוקרטים. הראשון הוא הסנאטור רון ג'ונסון מוויסקונסין והשני הוא הסנאטור פט טומי מפנסילבניה, שלמעשה הכריז על פרישה מהחיים הפוליטיים - דבר שפותח את המירוץ למועמדים חדשים משתי המפלגות.
מתוך 14 נציגי המפלגה הדמוקרטית שעומדים לבחירה מחודשת, ניתן לסמן 4 נציגים ממדינות שבשליטת מפלגת השלטון שעשויות לעבור לידיים רפובליקניות - אריזונה, ג'ורג'יה, נבאדה וניו המפשייר.