הגיע הזמן לעקור את התופעה הפסולה שהולכת וגודלת במחוזותינו, ויפה שעה אחת קודם.
ייתכן שאני יוצא ביקורתי. ייתכן שיהיו שיצקצקו עלי. אבל די. הגיע הזמן להניח את זה על השולחן ולהוקיע את התופעה.
אם בעבר הגישה של הורים שסוגרים שידוך עבור בנם הייתה נפוצה ולבחור ולבחורה הייתה אפשרות להיפגש רק פעם אחת ומיד לאחר מכן היו שוברים צלחת – עברה וחלפה מן העולם (לפחות בהרבה מקומות), הרי שהיום לכל בחור ובחורה יש את הפריווילגיה להיפגש כאוות נפשם. גם כאן, לא כדאי להרחיב בכמות הפגישות (לא על דעתי לבד כתבתי, זוהי דעת הרבי מליובאוויטש), אבל ניחא. הם רוצים להכיר אחד את השני. הן הם הולכים לבנות יחד בית. לא משהו שיש להקל בו.
אם בעבר היו יושבים רק לפגישה בלובי של מלון ומקסימום מטיילים באיזה חורשה ברשות הרבים – הרי שהיום ניתן לראות זוגות הולכים לפארקים של אקסטרים, מסעדות ושאר 'אטרקציות' שאיך נאמר בעדינות 'סיפאסט נישט'. אבל גם זה עוד מילא. כל עוד הם שומרים על גבולות הטעם הטוב.
אלא שכאן באה התפנית. בשנים האחרונות יותר ויותר בחורים 'משלנו' ו'מבקשים את ידה'. כורעים ברך כמנהג גויי הארצות. שלא נדבר על זה שמיד אחר כך הם נוגעים זה בזה וחמור מכך... תשלימו לבד.
מאיפה זה בא? מי החליט שכדי להיות מודרני אתה חייב לחקות את גויי הארץ בהבלים שאין בהם ממש? מי אמר שכדי לצאת "גבר" אתה צריך לעשות "הצעת נישואין"? מה רע בשאלה "תרצי לבנות איתי בית חב"ד? או פשוט: "רוצה שנתקדם לשלב הבא?" ואז לעשות 'לחיים' בבית של השווער. אוח, כמה שזה מנהג יפה וטהור.
כואב לי כי מדובר בחברה שלנו. כואב לי כי זה סתם הבלים שעלולים להוביל למכשול. כואב לי כי רבים נסחפים אחרי השטות הזאת ועוד מעט זה כבר עלול להיות 'לחץ חברתי'.
אני כאן כדי להזכיר. זאת שטות. מדובר בהבל. זה ממש לא מתאים לחב"דניק, לחסיד, לליטאי ולספרדי. ולא לכל יהודי אחר באשר הוא. זה פשוט לא אנחנו. בין אם אתה 'מודרני' ובין אם אתה 'שמרן'. זה פשוט לא.
החלטה כל כך קודשה – להקים בית בישראל, צריכה להתקיים בינכם לבין עצמכם. אחר כך, אחר כך כבר תעשו לחיים טוב ושיהיה במזל טוב.