לקראת המפגש הדרמטי בין יעקב לאחיו עשיו, כפי שמסופר בפרשת השבוע 'וַיִּשְׁלַח', יעקב נקט קו המנחה אותנו בכל הדורות - יעקב התכונן למפגש הטעון בשלושה אופנים: תפילה, דורון (מתנה) ומלחמה.
תפילה - לפני כל פעולה עלינו להתפלל ולבקש מריבונו של עולם ברכת הצלחה בדרכנו ובמעשי ידינו. במקביל, עלינו לפעול בדרכי הטבע, ולשלוח דורון – מתנה, בכדי לפייס ולרכך את האויב. ובאם כל זה לא יועיל, הרי שעלינו בלית ברירה להתכונן במלוא כוחנו גם לעימות מלחמתי.
לקראת הפגישה שלח יעקב שליחים אל עשיו בכדי לפייסו. מפרשי המקרא אומרים ששליחים אלו לא היו בני אדם אלא מלאכים. מדוע שלח יעקב אל עשיו מלאכים ולא בני אדם?
היות ויעקב הכיר את הכלל הידוע: "הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע". הוא ידע כי אפילו האדם המושלם ביותר, כאשר הוא נמצא במחיצתו של הרשע, סופו ללמוד מדרכיו הרעות.
לכן חשש יעקב לשלוח בני אדם אל עשיו, פן יושפעו לרעה ממעשיו. לכן החליט לסמוך רק על מלאכים. ואנו אכן רואים בסוף הפרשה, כיצד יעקב נחל הצלחה והצליח למנוע עימות מיותר בינו לבין אחיו, ולא רק זאת, אלא שהוא יצא מחוזק מהמפגש הזה, כשהוא מוקף בילדיו – 12 השבטים, לצד עושר גדול שהיה מנת חלקו.