בפרשת השבוע "חַיֵּי שָׂרָה" כתוב על אברהם אבינו: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". המושגים 'זקן' ו'בא בימים' מתייחסים לשני סוגים של אנשים לכאורה, לכן נשאלת השאלה מה פשר הכפילות? *מדוע נכתב בתורה שאברהם גם 'זקן', וגם 'בא בימים'?. *
אדם 'זקן' הוא לא רק אדם מבוגר בגיל הכרונולוגי שלו, כי אם אדם שזכה ללמוד רבות במהלך בחייו וקנה חכמה, לעומתו מי שמוגדר – 'בא בימים', הוא אדם שכל ימיו מלאים בקיום מצוות במעשים טובים.
ההבדלים הללו באים ללמד אותנו דבר חשוב. יש אנשים שחושבים שהעיקר הוא להגיע לשלמות עצמית, ואינם עסוקים בתיקון העולם שסביבם. מצד שני יש אנשים שמתמסרים לעשיית טוב לזולת, אך אינם מוצאים פנאי ללימוד ולהתעלות עצמית.
זו הייתה גדולתו של אברהם אבינו, שהיה גם 'זקן' וגם 'בא בימים', אברהם היה גדול בשני התחומים הללו, הצטיין בחוכמתו מחד גיסא, ומאידך גיסא, דאג גם לבני האדם שבסביבתו. עלינו אם כן ללמוד מאברהם אבינו אבי האומה, ובצעירותינו להקדיש את מיטב זמננו ומרצנו הן בלימוד ערכים והן להפיץ את האור מסביבנו במעשים טובים, אז מובטח לנו שנהיה מבורכים בכול – בפרנסה טובה, ובחיים טובים.
מסופר על עגלון שהתלונן לצדיק, שהסוס שלו מסרב לאכול, ומתנהג כאדם מעודן. ענה לו הצדיק: ומה הפלא? אם אתה הופך סדר את העולם, בא הסוס שלך ומחזיק במעשיך. אתה נוהג כסוס, אזי מתנהג הסוס כאדם. תתנהג אתה כאדם ואז יתנהג הסוס כסוס...