"חזן - סוחר נשק" // אופיר סובול

זבולון קוורטין – מגדולי החזנים במאה ה-20, נחשב לאחד משלושת החזנים הגדולים של התקופה עם יוסל'ה רוזנבלט ומרדכי הרשמן. קוורטין נחשב לאחד מהחזנים העשירים ביותר, בכל הזמנים. את הונו רכש מהופעותיו ברחבי העולם ומהקלטות רבות שבהן השתתף. בביקוריו בארץ עסק גם בגאולת קרקעות מידי הערבים. היה ממקימי "שכונת אחווה" בת"א, רכש בית על הכרמל וגם נטע פרדס תפוזים ליד גדרה.

אין חובב חזנות אחד בעולם, שאינו מכיר את יצירתו של קוורטין: ״טיהר ר׳ ישמעאל״ - יצירה שהקליט באולפני RCA, בחודש יוני 1928.

היצירה, שהייתה אהובה כל כך גם על קוורטין, הייתה עם השנים למקור משיכה לחובבי החזנות ולציבור המתפללים ביום הכיפורים. מתפללים, שהתפללו בבתי כנסת אחרים, כיוונו להגיע במיוחד לתפילתו של קוורטין ב"סדר העבודה", כדי לשמוע את ביצועו ל ״טיהר״.

אבא, בעיבודו שכתב בשנת 1994, ראה בעיני רוחו לא רק את 'עשרה הרוגי מלכות' של אז, אלא גם את 'הרוגי המלכות' בדורנו, ובמיוחד את ששת המיליונים, אנשים, נשים וטף, שנשלחו לכבשני האש, ופשעם היחיד הוא היותם יהודים.

בעיבוד, עשה אבא גשר בין ההרוגים דאז להרוגים של דורנו, וכאשר החזן שר את יצירתו של קוורטין, חברי המקהלה והתזמורת עונים לו במוטיבים מתוך השואה, ביניהם השיר ״עס ברענט״ ותפילת ״אל מלא רחמים״.

היום, בתפר בין יום הכיפורים לחג הסוכות, בחרתי להגיש לכם ביצוע היסטורי ומיוחד, שבטוחני שגם קוורטין היה גאה בו עד מאוד:

בשנת 2008, במסגרת קונצרט הגאלה ״מבשר טוב״, ציפתה לקהל הפתעה, כאשר במקום החזן יצחק מאיר הלפגוט, הזמין אבא לביצוע ״טיהר ר' ישמעאל״ את ילד הפלא, החזן הצעיר, שמחה לוינשטיין.

על אף גילו הצעיר של שמחה, הוא למד ושר את היצירה ללא הטעויות שבמקור:

• [ו]ירד והגיד – ללא תוספת וו החיבור (כנראה שאריות מה"אוי ווי").
• [ה]בליעל – עם תוספת ה"א הידיעה.
• וציווה הבליעל לְהָרְגָם - בקמץ, במקום לְהָרְגֵם בצירה.
• לְהָרְגָם-בְּכֹחַ, ולאל – במקום בְּכּחַ-ולאל.
• רבי ישמעאל, רבי ישמעאל כהן גדול - ללא וו החיבור: 'רבי ישמעאל, ורבי ישמעאל כהן גדול'...
• ורבן שמעון בן גמליאל - במקום: ורבי שמעון בן גמליאל.

שמחה, אחד מהחזנים הצעירים והכישרוניים שזכינו לראות, ביצע את היצירה כחזן ותיק ומנוסה, סחף את הקהל בביצועו המרטיט, ומחיאות הכפיים בסיום - היו בהתאם...

קונצרט בלתי נשכח היה לקוורטין ב"בית העם", בתל-אביב: מסתבר, שהבריטים סימנו את קוורטין כסוחר נשק לאחר שנודע להם, כי עזר לארגוני ה"הגנה" וה"אצל" ברכישת נשק. עקב כך, הם אסרו את הופעתו, בטענה, כי זו התקהלות אסורה עפ״י חוק. קוורטין לא הסכים להשלים עם רוע הגזירה, והחליט לעלות לבמה ולהופיע בכל זאת. את הקונצרט פתח בתפילת: "אשרי יושבי ביתך" ולקצין הבריטי, שבא במהירות לאוסרו, אמר כי אין לו ולאף גוף רשות לאסור על "תפילת מנחה" בציבור. ואכן, הקצין נאלץ לעזוב כלעומת שבא.

"תפילת מנחה" זו, שנמשכה כשעה וחצי, זכורה לרבים כאחת מהופעותיו המיוחדות והמרשימות של קוורטין.

יהי זכרו ברוך!