ראש השנה הוא יום הדין. אם כן:
מדוע אין אומרים וידוי בראש השנה?
ואם נעמיק עוד, נשאל:
כיצד הצטוינו בראש השנה לעמוד לדין - בבגדים נאים ומכובדים?
ואולי היה צריך לצום ביום הדין - ראש השנה? ממש לא!
"וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" (נחמיה, ח', י').
ראש השנה הוא - יום חג שמח, מה מהות יום ראש השנה?
ונבאר את הדברים, מתוך שעורו של מרן הראש כולל - הגר"א בליקשטין שליט"א
מצות ראש השנה - אמרו לפני מלכויות!
בראש השנה התורה ציוותה רק דבר אחד:
"אמרו לפניי מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם".
בראש השנה, אנו מכריזים על המלכת הקב"ה למלך עלינו, ועל כל העולם כולו.
בכל יום אנו מכריזים - שהקב"ה מלך, במילים:
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" - וממליכים עלינו את הקב"ה, אבל:
במהלך השנה, יש לנו יש לאדם נטיה לשכוח... מי המלך...
ולכן, בראש השנה, כל אחד צריך להגדיר, ומהו - היעד האמיתי של חייו.
ראש השנה הוא יום של – הגדרת יעדים, שצריכים - להתבטא במעשים.
ביום זה, אנו חדדים את ההבחנה שאנו 'עבדי' המלך, ותפקידנו לעשות את רצונו, ולא לשכוח מה ההגדרה של 'עבד':
לעבד – אין כלום מעצמו, ואין לו שום - רצון פרטי!
אין לעבד לו רצון עצמי להצליח, והוא כלל - אינו חושב על עצמו!
כל מהותו של העבד היא, להבין מה רצונו המלך, ולשרת אותו במסירות ובאהבה, ואף אחד לא מעלה על הדעת:
שלעבד יש כח - בפני עצמו, כי אז, הוא - לא עבד לאדונו! אלא - לעצמו!
ולכן, חשוב בראש השנה להגדיר את המלכת המלך - כיעד ומטרה.
וכך, בכל ראש השנה אנו מחדשים את מלכות ה', וממליכים אותו עלינו מחדש.
מדוע הוידוי הוא רק ביום הכיפורים?
ואם עברנו על מצות המלך, לא היה ראוי שביום הכתרת המלך:
גם נתוודה על מה שעברנו על רצון המלך, על מה שחטאנו נגדו?
שהרי, בראש השנה - נחרצים גורלות, של חיים או ח"ו,וכולנו נעבור לפניו כבני מרון!
אם כן, מדוע התורה מצווה להמתין עם הווידוי ליום הכיפור?
משל: כיצד המלכת הקב"ה – מוחקת את העוונות?
הרב אביגדור נבנצל שליט"א, רבה של העיר העתיקה הביא משל נפלאה:
משל לאדם שניצב לפני חומה גבוהה, ומטרתו להרוס ולהפיל את החומה, כדי להגיע ליעד החשוב של חייו, עומדים לפניו שתי אפשרויות:
אחת – לעלות על סולם גבוה, ולהגיע לפסגת החומה, לדפוק על החומה עם פטיש כבד, ולהפיל את החומה לאט לאט בשלבים, אומנם, תהיה לו עבודה קשה שלוקחת זמן, אבל, בסוף – הוא יצליח.
השניה – לחפור באדמה מתחת לחומה, ולערער את היסוד והבסיס של החומה, ובצורה זאת, אוטומטי – כל החומה תיפול.
הנמשל – המלכת הקב"ה מפילה את כל החומות!
העבודה העיקרית של כל יהודי: להמליך עליו בראש השנה את הקב"ה למלך, והוא יכול לעשות את זה בשתי דרכים.
הדרך הראשונה - בעבודה איטית ומאומצת, לנקות מעליו עוד עבירה ועוד עבירה, עד שתכלה חומת העבירות שמפרידות בינו לבין הקב"ה – ותיפול!
הדרך השניה – דרך הרבה יותר קלה ומהירה, להמליך עליו את הקב"ה!
דרך זאת דומה, לאדם שחופר תעלה מתחת לחומה גבוהה, וכך הוא:
מקעקע את יסודות - חומת העבירות, שמפרידות בינו לבין הקב"ה – ומפילן.
והכלל הוא: כדי שנוכל להיות במקום של: "תחל שנה וברכותיה", חייב קודם "לכלות" ו"לסיים" את - השנה וקללותיה, להתנער מהחטאים ולבטלם:
ראש השנה, הוא לא זמן להזכרת טעויות וחטאים! כי מטרתו:
לקעקע את היסודות של כל החטאים – להפילן ולמוטטם עד היסוד!
ואת זה אנו עושים ע"י – המלכת הקב"ה!
האדם חטא, כיון שהמליך את עצמו, ולא ראה את הקב"ה מולו, ולא זכר שהוא מלכו:
כי אם היה רואה וזוכר – לא היה חוטא!
איך יכול האדם לחטוא – כנגד מלכו? אם רואה אותו עומד לפניו?
וזהו בעצם - המהות של יום ראש השנה, המלכת - הקב"ה עליו!
וכך, ממילא כל החומות – נופלות! כל יסוד העבירות – מתמוטטים נופלים!
ואולי משום כך, אין צורך לבקש בראש השנה מחילה סליחה, כי:
בראש השנה הוא - ה'כלי' הכי חזק ועוצמתי למחיקת העוונות!
המלכת הקב"ה - מקעקעת את יסודות החומה, ומפילה את העוונות!
יום ראש השנה – יום הגדרת יעדים!
יום ראש השנה, הוא יום שהקב"ה ברא את האדם, וביום זה:
בכל שנה, האדם יכול לחדש ולהתחדש, לחדש את כל כוחותיו ומהותו – לחדש ממש!
על כן, יום ראש השנה הוא יום של הגדרת יעדים ברורים, כשהיעד האמיתי הוא:
להמליך עלינו את הקב"ה על רמ"ח איברינו ושס"ה גידינו!
הקב"ה נותן לך כח לעשות זאת, אתה צריך רק לרצות להתחיל לחפור, לבוא אליו, ולתת את ה'מכה' הראשונה בחומת העבירות, והוא כבר יעזור לך לגמור.
הקב"ה מאפשר לכל אחד, להצליח בדרכו החדשה לשנה החדשה, ע"י:
"אמרו לפניי מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם" תכריז שהקב"ה – הוא המלך!
מדוע חשוב להגדיר יעדים?
לפני יום ראש השנה, צריך להגדיר את היעדים החדשים של השנה, כדי שיהיה ליעד: ברור ומדיד, זמין ואפשרי, שמתאים - למצב העכשיו!
כדי שיהיה סיכוי שנתקדם ליעד שאנו שואפים אליו, חייב לשאול שאלות ברורות:
מי אני? מה מהותי? מה יעד חיי? מה שאיפותי?
מה עוצר אותי להתקדם ליעד הנכון?
איך אוריד את החומה שמפריעה לי?
איזה 'כלי' עזר אני צריך לקחת לשנה החדשה, כדי להתקדם לקראת היעד המבוקש?
מהם השלבים לממש את יעוד חיי?
מהם תאריכי היעד להתקדמות?
מה השלב הראשון, שאיתו אני מתחיל?
זה לא קשה – זה טבוע בדמנו!
במעמד הר סיני אמרו עם ישראל נעשה ונשמע, וגם בראש השנה, אנו ממליכים את הקב"ה, ומכריזים שהוא מלכנו, ואין עוד מלבדו, ומכינים תוכנית עבודה, כיצד להתקדם בשנה החדשה, וזה עוד לפני שמחקנו את כל העבר ש'חצץ' בינינו לבינו.
זאת הדרך להמליך עלינו את מלכינו, ולחזק את הזיכרון שמלכותו - בכל משלה!
והיה ה' למלך, על כל הארץ:
ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אמן!
כתיבה וחתימה טובה, לכל בית ישראל, אמן!