דף עז
*כפיה במומין גדולים ובלא ילדה. *בעלי ראתן. הדרן!
א. איש שיש לו מומין גדולים כגון נסמית עינו לרשב''ג כופין להוציא ולחכמים לא, ופליגי אמוראי האם מוציא דווקא בנולדו או גם בהיו שסברה שיכולה לקבל. ואלו כופין לכו''ע 1. מוכה שחין, ולא מהני שתקבל עליה מפני שממקתו. 2. בעל פוליפוס, וזהו בעל ריח מחוטמו או מהפה. 3. מקמץ, בורסי או צואת כלבים. 4. מצרף נחושת, ממוצאו באדמה או שעושה דודים. 5. בורסי, ומומין אלו בין היו כשנישאו ובין שנולדו לאחר מכן, ובהתנה לר''מ יכולה לחזור ולחכמים מקבלת בעל כרחה.
ב. בלא ילדה עשר שנים פליגי האם כופין אותו להוציא, ומפרשינן מה המשנה הביאה 1. למ''ד אין כופין על פו''ר, דרבנן ולא דאורייתא. 2. למ''ד דכופין להו''א זהו במילי ודחי דאינו כפיה. 3. תני רק מה שאם אמרה שמסכימה שבקינן, ודחי ממוכה שחין. 4. למסקנא תני רק היכן שמועיל לדור עמו בהסכמתה וע''פ עדים, משא''כ פו''ר.
ג. בעלי ראתן 1. איכא כ''ד סוגי שחין וכולן תשמיש קשה להם, וראתן קשה מכולן. 2. נגרם בגלל ששניהם הקיזו אכלו ושמשו. 3. הסימנים, דולף ריר מהפה והנחירים ובאים עליו זבובים. 4. רפואתו בישול מים עם סמנים כדי לרפות את הגולגולת וקורעה בתוך ביתא דשישא ונוטל את השרץ ושורפו. 5. החכמים נזהרו מזבוביהם וכן מהרוח והאהל וביצים מהמבוי. 6. רבי יהושע בן לוי נכרך בהם ועסק בתורה ולכן כשעמד להפטר מלאך המות עשה לו רצונו ונכנס לגן עדן ונשבע שלא יֵצא ובגלל שמעולם לא נשאל על שבועתו נשאר שם בחייו, ור''ח בר פפא קיבל ממלאך המות שהות של שלושים יום לחזור על תלמודו ועל אף שקיים את כל התורה לא זכה לכך מפני שלא נכרך בבעלי ראתן ואפ''ה עמודא דנורא הפסיק בלוייתו. 7. אין בעלי ראתן בבבל כיון שאוכלין תרדין ושותין שכר, וכן בגלל זה אין מצורעין בבבל.
הדרן עלך- פרק המדיר
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בכפיה להוציא במומין ועל מה לכו"ע כופין (5)
ב. המח' בכפיה להוציא בלא ילדה ומאי מייתי מתני' (4)
ג. סוגיית בעלי ראתן (7) הדרן!