למה הבעש"ט הקדוש עיכב את התפילה?
מעשה שהיה אצל הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו, שפעם אחת התאחר בתפילתו ביום הכיפורים יותר מהרגיל, והתפלל בהתעוררות גדולה יותר מתמיד.
שאלו אותו החבריא לפשר הדבר, וסיפר להם, שבעיר אחת היה פושע ישראל שעבר על כל עברות שבעולם, וזה כשלושים שנה שלא התפלל, והנה היום עבר בשוק של ישראל, וראה אותם שהם מתעסקים ומכינים את עצמם לכבוד היום, ונתן את ליבו ואמר:
מה זאת הייתה לי? הלא גם אני מזרע ישראל!
ואיך נשכח מליבי הכל?
וגנח על כך מעומקא דלבא...
וע"י זה, זכה שיסיעוהו מן השמים בהרהור תשובה, וקיבל על עצמו לשוב בתשובה שלמה, לעת ערב הלך לבית הכנסת להתפלל.
אבל, כיון שלא התפלל זה שלושים שנה, נשכח ממנו נוסח התפילה, וגם לא היה לו סידור, והיה בוש לקחת סדור מבית הכנסת.
ולכן, גמר בדעתו להתחבא באחת הזויות, שלא ירגישו בו, וכשכולם הלכו, לקחת סידור של בית הכנסת, והתפלל במסירות נפש, ובהתלהבות מתחילה ועד הסוף.
ובאמצע התפילה אמר בבכיה גדולה: ריבונו של עולם, ידעתי כי אין עוד בעולם אדם שחטא כמוני, וחטאי מרובים משל הרשע הגדול ביותר, והתוודה בלב שבור ונדכה, ובכה הרבה.
והוסיף הבעל שם טוב הקדוש לחבריא, דעו - שהיה רעש גדול למעלה, כשרשע גדול כזה, שב בתשובה שלמה.
והיתה התעוררות גדולה, עד שתפילות של כמה מאות שנים - עלו בתפילתו! ועם פושע זה - רציתי להתפלל ביחד! וזו היתה סיבת איחור התפילה.
דווקא מרשע גדול, היה רעש גדול בשמים, והבן.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
"במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גדולים יכולים לעמוד" – מדוע זה כך?
אדם שחטא - ועושה תשובה, לאחר תשובתו, הוא נוהג באותה הדרך שהיה רגיל לנהוג.
לפני שנעשה בעל תשובה, והיו חטאים, שהיה עושה אותם בהתלהבות רבה, וכאשר הוא עושה תשובה, ומתחיל לעסוק בתורה ומצות, הוא עושה זאת באותה הדרך, מתוך - דבקות גדולה, התלהבות וחשק גדול.
בעל תשובה יודע - איך מתלהבים: ולאחר ששב בתשובה, הוא עובד את הקב"ה גם בהתלהבות, מה שאין כן, הצדיק – שעבד את הקב"ה תמיד, יש לו איזה הרגל בעבודת ה', וממשיך לעבוד את ה' באותה הדרך במשך שנים.
זה כנגד זה עשה אלוקים: ובלשון הכתוב: "ותדעו אחיי ורעיי, כי הנה אלה הרשעים ושלוי עולם, הבוערים בלבבם לכל מיני התאוות ועבירות רעות בחמדה עזה וחזקה, אילו היו רוצים להיכנס לקדושה, היו יכולין להיכנס, ממש כמו כן שיחשק ויתלהב ויתאווה ויחפוץ בלהבי יקודי אש לאהבת ה' ותורתו ומצוותיו".
מדוע זה עובד כך? כי: "זה לעומת זה עשה אלוקים".
החטא והתשובה - בעוז והתלהבות: "וכפי אשר נראה כוחו בקליפה מהתאווה המופלגה והחמדה עזה", כן: "היה כוחו בקדושה לאהבת ה', מה שאדם אחר שלא נברא בכח הזה להיות אהבה עזה תקוע בלבבו לדבר מן הדברים לא היה יכול להגיע כלל למדריגה עליונה כזו" וד"ל.
ריש לקיש – מראש השודדים הפך לאחד מגדולי האמוראים: הוכחה לדבר, הגמרא מביאה את ריש לקיש: "התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי כי הוא לפי מדרגתו בכל מקום אשר פנה והביט, היה גדול ונפלא בערכו" (בבא מציעא פ"ד).
"ובעת היותו ליסטים היה - רב וגדול בבחינתם, וכשנכנס תחת כנפי השכינה - נעשה רב וגדול מאוד אף נגד חכמים אחרים" (עיין בגמרא יומא ט' ע"ב).
התשובה לשאלה: האם רשע יכול להגיע לדרגה גבוה בעבודת ה'? הבעל שם טוב הקדוש אומר, שמכאן אפשר ללמוד, להיכן יכולים להגיע רשעי ישראל...
מה איתי? אני לא רשע: כל אדם יכול להגיע לדרגות גבוהות בעבודת ה', והכלל הוא, כפי שהאדם חטא, ויחס ערך וחשיבות להבלי העולם הזה ותאוותיו, כך הוא יכול להיכנס בקדושה, להתאוות לחמוד לבוראו כזה וכזה, ואף יותר מכך...
מדוע ניתן להגיע לדרגות יותר גבוהות בעבודת ה'? בחטא ובתאווה שמתאווה האדם, יש נקודה קטנה של אמת, אבל, כאשר האדם מתאווה לכוסף לה', הכל הוא - אהבת אמת.
לתאוות העולם הזה, יש טיפה מהקדושה: כל תאוות העולם הזה, מגיעות ממקור העונג והתענוג האמיתי - שהוא מהקדושה, ולכן, יש גם בהם יש טיפה מן הטיפה מתוך האמת של האהבה, שהיא – האהבה לבורא עולם.
הבחירה ביד האדם - בֵּרור האמת מהשקר: הקב"ה מעמיד את האדם בניסיונות, בכל מיני תחומים, ואם האדם היה יודע ומרגיש, שאותו הדבר שהוא מתאווה לו, הוא - שקר גמור, הוא לא היה מתאווה...
גם בשקר יש קצת אמת: הקב"ה ברא את הניסיון לאדם, ועשה שיהיה קצת אמת, בתוך כל שקר, כדי שיהיה לאדם ניסיון – בשביל הבחירה!
הבחירה ביד האדם – האם יצליח להבדיל את האמת מהשקר: האדם עומד כל היום בניסיון, האם יצליח לברור את האמת מתוך השקר? או שהוא 'יטביע' עצמו בתוך השקר וההבל של תאוות העולם הזה (באר מים חיים, אמור, פרק כא).
האם יש סיכוי להתקדם בקדושה? מדברי הבעל שם טוב הקדוש למדים, שכפי חוזק רצונך ותאוותך לדברים גשמיים, כך תוכל להתאוות לקדושה, ולכל דבר רוחני שרק תרצה, וזאת הנקודה: לרצות ולהתאוות לרצון ה', ויתפלל האדם יאמר לעצמו: "אלוקי, רק לעשות את רצונך חפצתי...".
לא נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא...
כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו...
נחפשה דרכנו, ונחקורה... ונשובה אל ה'... יהי רצון שכל בית ישראל יזכו לזה בשבוע האחרון של השנה, ויזכו לכתיבה וחתימה טובה, שבוע טוב ומבורך.