דף עא
*הלשונות בשליחות. *מדיר אשתו מפירות ונזירות
א. הלשונות בשליחות 1. המדיר יכול לומר כל הזן לא מפסיד, כיון שאינו נחשב לשלוחו. 2. אמר כל השומע קולי יכתוב גט חשיב שלוחו, מכיון שאומר יכתוב בלשון ציווי. 3. שרי למימר בדליקה בשבת כל המכבה אינו מפסיד, ואתי למיעוטי שאר איסורי שבת. 4. המודר הנאה אומר לחנוני פלוני מודר הנאה ואיני יודע מה אעשה, וקמ''ל דאפי' שרגיל אצלו לא נחשב כאומר להדיא.
ב. המדיר את אשתו מפירות א''א ע''י פרנס, לרב דקסבר בסתם יוציא לאלתר ולשמואל איירי בנדרה היא וקיים הוא וכמ''ד הוא נתן אצבע בין שיניה. ומייתי ברייתא באשה שנדרה בנזיר ובעלה שמע ולא היפר לה 1. לר''מ ורבי יהודה היא נתנה אצבע בין שיניה ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה, ולרבי יוסי ור''א הוא נותן אצבע בין שיניה ואם רוצה לגרשה חייב לתת כתובה, וקשיא סתירה מר''מ על סתם משנה. 2. איפוך, וקשיא דלרבי יוסי בעניות שלא נתן קצבה חייב לתת כתובה. 3. לר''מ ורבי יוסי הוא נותן אצבעו, וקשיא דרבי יהודה קאמר בישראל טפי מיום יתן כתובה. 4. למסקנא ר''מ רבי יוסי ורבי יהודה קסברי הוא נותן אצבע בין שיניה. 5. לרבי יהודה ורבי יוסי הוא נותן ולר''מ ור''א היא נתנה, וסתם משנה דהכא דאמרה הוא נותן אתיא דלא כר''מ.
שאלות לחזרה ושינון
א. הלשונות בשליחות (4)
ב. המח' במדיר אשתו מפירות והברייתא באשה שנדרה בנזיר ובעלה שתק (5)