ח"י אלול – כיצד לידת ה'מאורות הגדולים' קשורה אלינו?
בח"י אלול נולדו הבעש"ט הקדוש ובעל התניא - 'שני המאורות הגדולים',
לשניהם היה רצון אחד, לגלות את מלכות ה' בעולם:
לגלות את האור ה'אלוקי' של פנימיות התורה!
ועל ידו, לחבר כל יהודי - לאביו שבשמים.
על כל אחד מאיתנו נאמר: 'היום בו נולדת, הוא היום שבו: בורא עולם החליט שהעולם אינו - יכול בלעדיך'!
ק"ו שכך נאמר על יום הולדתם של שני ה'מאורות הגדולים', מכיון:
שביום שנולד צדיק, מזלם של ישראל - גובר!
ביום זה, כל אחד יכול לזכות:
לשפע 'כלים' שיביאו ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות, מתוך קרבת אלוקים.
השכל - 'כלי' להחדרת האור האלוקי לעומק לב
הבעש"ט הקדוש העיר וחימם לב כל יהודי רחוק וקרוב לקב"ה:
הוא חידד את ההכרה, שכל יהודי יקר ואהוב מאוד לה' יתברך!
וכל תזוזה קטנה שיהודי 'נעתק' מהגשמיות לרוחנית:
חשובה ויקרה מאוד לה' יתברך, ומשפיעה ומזיזה את - העולמות העליונים!
הקב"ה רוצה, שהלב יהווה משכן לשכינה, שכן: "רחמנא ליבא בעיי".
לימוד תורה וקיום מצות ללא לב: קיום מעשי של המצות בצורה שכלית ללא שיתוף הלב, הופך את עבודת ה' ל"מצות אנשים מלומדה", והוא חסר:
חיבור ל'חלק' האלוקי - הנשמה הטהורה, שמחברת את האדם ל'עצמות' ה' יתברך.
בעל התניא, הוסיף לדרכו של הבעש"ט הקדוש:
ששילוב המוח ופנימיות הלב, הם הדרך לקיום - מצוות מעשיות!
ללב יש רובד חיצוני ופנימי, ואומנם, בקיום מצות יש גם רגש והתפעלות חיצוני של הלב, ועם זאת:
יש להחדיר לעומק הלב, את פנימיות התורה ע"י חכמה בינה ודעת, דהיינו - שימוש מושכל בשכל, עפ"י – חוקי התורה הקדושה.
כי אכן, יש בדרך החסידות התלהבות ושמחה חיצוניים, אבל:
מטרתם שעבודת ה' תעשה מתוך כוונה ועומק - פנימיות הלב.
השגות אלוקות ע"י - ביטול עצמי והתבודדות
הבעש"ט הקדוש, נהג לערוך סעודה ביום הולדתו, והיה אומר:
"בשבילי נברא העולם..."!
ולרגע הוא לא התכוון, שהעולם נברא לצורך - עצמו...
בח"י אלול תצ"ד – בגיל 36 הבעל שם טוב הקדוש התגלה לציבור, וקיבל על עצמו את הנהגת העדה, והאיר את העולם - בתורת החסידות.
עד שהבעש"ט הקדוש התגלה, הוא רוב הזמן עבד את הקב"ה ביחידות והתבודדות, מתוך חיבור לאלוקות וביטול עצמי מוחלט, ובלי קשר לגשמיות, וכך הגיע לטהרה וקדושה עצומה, ולהשגות אלוקות נפלאים ונעלים במאוד מאוד.
מיום שהתגלה לכלל ישראל, ועד נשמת אפו האחרונה, הוא:
פעל ללא הפסקה לגילוי מלכות ה', וחיבור כלל ישראל – לה' ולתורתו!
ספר שיענה על כל השאלות עד – ימות משיח!
'בעל התניא' רבי שנאור זלמן מלאדי, זכה:
לפרסם ולהפיץ את פנימיות התורה – בכל העולם.
אמנם, בעל התניא רצה להמשיך ללמוד תורה ביחידות, כפי שיסופר בהמשך, אך, הוא ויתר על רצונו העצמי, וקיבל על עצמו את הנהגת העדה.
במהלך 20 שנה הוא כתב את ספר ה'תניא', ואמר, שבספר זה:
כל אחד מעם ישראל יוכל למצוא תשובות לכל שאלותיו...
יום הולדת עם הוראה לדורות – מה תפקידו של כל יהודי?
מאורי החסידות השאירו 'ירושה' הענקית.
ומי שטעם - מבין! ומי שלא – מוזמן לבא לטעום...
וזה הרבה יותר מרווה וטעים, מטעם החיים – קוקה קולה...
המאורות הגדולים השאירו צוואה, והם תובעים מכל אחד מאיתנו, לנהוג כפי שהם נהגו:
ביטול הרצון העצמי, מתוך הכרה: ואני לא נבראתי, אלא: לשרת את קוני!
הם הורו דרך לדורות, אודות התפקיד של כל יהודי:
לגלות את מלכות ה' בעולם, כדי שהקב"ה יוכל להתגלות, ולחזור למלוך על כל העולם הגשמי.
מה ניתן ללמוד משני המאורות - ביום הולדתם?
אתגר מענין, ל'סקר' את חייהם של ה'מאורות הגדולים' מהפן האישי...
מה הם רצו לעשות בחייהם, ומה הם - עשו בסוף...
ויהיה זה תגובה למאמרו של הרב ישראל שפירא, אודות רבי אברהם הכהן מקאליסק - המכונה ה'קליסקר', שהיה מבכירי תלמידי הגר"א מוילנא, והפך לתלמידו המובהק של המגיד, ובהמשך הפך:
למנהיג - הישוב החסידי בטבריה.
כשהגר"א שאל את ה'קליסקר' מה התחדש לו במעזריט'ש, ענה לו:
שבמעזריט'ש, הוא ראה בחוש את - ה'וחי בהם'.
העיד ה'קליסקר', שכאשר היו מגיעים למגיד: "היינו מסתפקים בדבר אחד זמן רב, כי אם לא באנו אלא לשמוע דיבור אחד זה דיינו, והיינו שומרים אותו בקדושה ובטהרה, עד עת בא דיבור שנית".
כי אם לא באנו לשמוע – דיבור אחד זה – דיינו! נאים הדברים לאומרם...
על תורת הבעש"ט הקדוש העיד ה'תולדות', כשאמר:
"כל דיבור ששמעתי ממורי הבעל שם טוב, ניתן להחיות מתים" (ליקוטי אמרי פנחס).
ה'קליסקר' - אש קודש לפרסום והפצת תורת החסידות!
ה'קליסקר' הפך לחסיד נלהב, מלא חיות ודבקות בקב"ה:
והיה מתלהב, כאש – שלהבת קודש לעבודת ה' יתברך!
בתקופה שרבי מנחם מנדל מויטבסק - 'פרי הארץ' הנהיג את קהילת החסידים בעיה"ק טבריה, ה'קליסקר' היה עימו, והיו כותבים אגרות לבני הגולה לחזקם, האגרות מפורסמות בספר 'פרי הארץ', וניתן לחוש מהם את דבקותם, אהבתם ויראתם לה' יתברך, וכיצד כל משפט שנאמר שם:
נותן – חיים וחיות לאומר ולשומע! וכך:
להנחילו את פנימיות התורה - לדורות!
להרגיש בצורה מוחשית את אהבתו ודבקותו בה' יתברך, ואיך כל משפט בתורת החסידות נתן לו חיים וחיות:
ה'קליסקר' היה מלא ביראת ובאהבת ה', מתוך דבקות עילאית, ממש קודש קודשים.
כיצד התבטאו מאורי הדורות על ה'קליסקר'?
העיד עליו רבי נתן שכתב:
"ורבנו ז"ל היה משבח ומפאר התורה שלו - בלי ערך, כמעט - שאין דוגמתו"!
התבטא רבי נחמן על ה'קליסקר':
"הלא ראיתי כמה צדיקים, אבל, שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל" (שבחי הר"ן).
בהספדו נאמר משפט - שיעורר עלינו רחמים, בראש השנה:
"כדאי הוא אברהם להגן על עלמא!!!
בזכותו: חסד לאברהם - שהחסד מתגלגל על ידו".
גם חיים של אלף שנה עדיין - לא שווים! למה?
גם 'בעל התניא' אהב ללמוד לבדו, וכך, להגיע להשגות רמות...
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש, הוא לא רצה לקחת את הנהגת הציבור, כי רצה להמשיך להתעלות בעבודת ה', ללא טורח הנהגת הציבור עליו.
אבל, לא זה היה - רצון ה'! וה'קליסקר' שהיה אש קודש, נלחם ושכנע את בעל התניא, והירבה לדבר בגודל מעלת זיכוי הרבים, עד שבעל התניא – לקח על עצמו את ההנהגה.
טיעוניו של ה'קליסקר'... היו מדהימים:
"שכל ימי חיי האדם, אף אם אלף שנים יחיה, אין די עולה העבודה, נגד זכות הרבים, להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו".
משפט חריף ונחרץ, שמוכיח את שאיפתו ומגמת חייו:
גם אם תעבוד את הקב"ה - אלף שנה, אין זה לא שווה כנגד - זיכוי הרבים!
וממשיך לטעון, שאין מה לחשוש שזיכוי הרבים:
יפריע או ויבטל אותו, מעבודת ה' האישית שלו!
כי מי שעוסק בזיכוי הרבים, זוכה:
"לאור שאין לשערו ולהשיגו - בהשגת שכלי! והלב נעשה - כמעין המתגבר".
וכך, ניתן שלא להרגיש את המשא של זיכוי הרבים...
ומבאר - שזכות הרבים תעמוד לו לדור דורים!
ועוד אומר: לאיזה מטרה אתה ייגע להשיג 'יראת שמים'? וכותב:
"הן יראת ה' - היא חכמה"! מטרת היראה - להגיע לחכמה, ומה מטרת החוכמה?
"ללמד את בני ישראל - לחזק את לבבם".
ה'קליסקר' משכנע - ולא מוותר!
כי רק מי שבוער בשלהבת קודש, מי ונושם אלוקות בקדושה וטהרה:
לא נשאר אדיש, ולא לוותר על מה שהרווחנו היום – ספר התניא!
והוא עוד ממשיך לשכנע... וכתב לבעל התניא, למה יזכה אם יעסוק בזיכוי הרבים:
השכל - "ממש אין לשער את השגת השכלי, איך אור השכל - שופע ונובע". התקיים במלואו!
הלב – "והלב - כמעין המתגבר, הולך ודובר מישרים דרכי ה'"...
דברי פיו - "ויאירו דבריו, כפטיש - יפוצץ סלע"!!
שומעיו – "והשומעים יקבלו, כל אחד - די צרכו"!
וכל הדברים הללו – התקיימו במלואם!
לעזוב את הרצון ההרגל המתוק – ללמוד לבד!
ה'קליסקר' כותב לבעל התניא, שהוא מבין לליבו, שקשה לו לעזוב את:
ההרגל והטעם המתוק, של עבודת ה' בפני עצמו, שהוא – מרפא לנפש, ומתוק לחיך, ואור עיניים...
נכון, יש ללימוד לבד יתרונות רבים, אבל - ה'קליסקר' ממשיך לבעור ולשכנע ולא מוותר ואומר:
"ואתה - לך נחה את העם! וקדשתם - היום ומחר" כה לחי עד גאולת עולם.
וגם הבטחה זו – התקיימה במלואה!
ותמשיך להתקיים עד ביאת המשיח!
אם ה'קליסקר' לא היה בוער - באש קודש לה' ותורתו?
תדמיינו לעצמכם, שה'קליסקר' היה כאחד החסידים:
מי היה 'מבעיר' את בעל התניא, לקחת את ההנהגה ברוסיה הקרה?
ואיך היינו זוכים למנהיג ענק וצדיק כבעל התניא, ואיך אפשר לוותר על התניא – ספר שנותן תשובות, לכל יהודי עד - ימות משיח!
איך מסבירים בלעדיו, שיש לאדם שתי נפשות? אין דרך!
מי שלא מכיר את הסבריו, חושב לעיתים, שיש לו 'פיצול אישיות'...
רגע אחד – הוא רוצה להתקרב לה' יתברך.
ברגע השני - הוא 'בוער' לאיזה תאווה גשמית, ולא מוכן לוותר עליה – בשום מחיר.
ה'קליסקר' - מהבודדים שהבינו את חשיבות תפקידם!
הכרת הטוב עמוקה צריכה להיות לחב"ד, על כך, שה'קליסקר' חיזק ועודד את בעל התניא לקבל על עצמו את עול ההנהגה, כי אם לא, לא היה לנו את ספר התניא, כי:
מי שלומד לבד בהתבודדות, יודע – כמה מתיקות יש בכזה לימוד!
הקב"ה רוצה את האנשים שמוכנים למסור נפש, וכמעט 'למות' על עשית רצון ה' יתברך:
וה'קליסקר' עשה זאת בשלמות, מתוך אומץ – וללא שום מורא ופחד!
והתוצאה: בעל התניא קיבל את ההנהגה והאיר – לדורות!
לאורך כל ההיסטוריה, בודדים - הצילו, ויצילו - את האנושות...
נחשון בן עמינדב... פנחס שקינא קנאת ה'... ועוד יחידי סגולה...
איך אמרו חכמי טבריה: "כדאי הוא אברהם להגן על עלמא"!
ובטח, בראש השנה הקרב ובא...
"ויפוצו מעיינותך החוצה" – היום יותר מתמיד!
בדורנו, הרבה נמשכים לתורת החסידות דרך הרובד החיצוני, כגון: שמחה והתוועדות... וגם שתית 'לחיים'... וככל שעובר הזמן, הם עוברים תהליך של: החדרת האור האלוקי של תורת החסידות לפנימיות הלב באמצעות השכל.
ומי שטעם יודע, שקיום מצות מתוך:
שילוב מחשבת השכל והלב, בדיבור ומעשה, הוא - שילוב מנצח!
לכל אחד יש את הדרך שמתאימה לו בעבודת ה', ואם הוא מרגיש - לא מחובר באמת לתורה ומצות, הוא מוזמן לטעום בדרך נוספת בעבודת ה', שבא מרגישים את אהבת ה' בכל נימי הגוף והנשמה...
האש הבעל שם טוב הקדוש, בעל התניא וה'קליסקר', וכל גדולי ומאורי החסידות – לא יכבו לעולם! והם תורת משיח, והדרך להבאתו...
זכות צדיקי כל הדורות - מכל הזרמים!
תגן על כל עם ישראל, ויזכו כולם לכתיבה וחתימה טובה.
חסידים, המשיכו להיות שיכורים – ולא מיין!
'לחיים' - מזל טוב!