החברה החרדית בארץ החלה את דרכה כמגזר קטן ושולי בן כמה עשרות אלפי אנשים בלבד. מאז, התפתחה החברה והפכה למגזר גדול המונה למעלה ממיליון נפש, כן ירבו.
דבר ראשון צריך להגדיר מי הוא חרדי, כשהאמת היא שאין תשובה אחת לשאלה אבל בגדול: מבחינה חברתית ניתן לומר כי מי ששולח את ילדיו למוסדות חינוך חרדיים, הוא חרדי. מבחינה אידאולוגית, ניתן לומר כי מי שהתורה היא עבורו ערך עליון, הוא החרדי.
אם בתחילה אמרנו שיש כמיליון חרדים, מיליון 300 אלף נפש ליתר דיוק בחישוב מהיר - האם בבחירות הקרובות יהיו לחרדים 25-30 מנדטים?
לא.
כאן אנחנו מגיעים לנתון מעניין על החברה החרדית, הרוב הגדול שלה זה בעצם ילדים, בוגרים יש קצת יותר מ-600 אלף. זה מסביר את הכוח הפוליטי-חרדי הנע סביב 15-16 מנדטים.
רגע, מה עם מאה שערים, הם הרי לא מצביעים? כאן צריך להרחיב. אתם מכירים בדרך כלל את החלוקה הרגילה, ליטאים, חסידים וספרדים, אבל אנחנו רוצים להציע דרך נוספת להסתכל על החלוקה הפנים-מגזרית.
לשם כך יצאנו לסיור קצר ברחובות היוצאים מהכיכר המרכזית בירושלים, "כיכר השבת"...
מאה שערים: העדה החרדית
נתחיל מהפלג הקטן ביותר בחברה החרדית, כמאה אלף נפש אבל עושים רעש של מיליון, מדובר בפלג שמרן מאוד שמתבדל מהכל, מהמדינה, מהקידמה, ובעיקר מהמיינסטרים החרדי. הפלג מחולק לעשרות תתי קהילות, ומאופיין בדרך כלל בגישה חסידית, אך יש בו מיעוט ליטאי ומיעוט קטן יותר ספרדי.
אזור מאה שערים מייצג אותנטיות חרדית
מלכי ישראל: הזרם המרכזי
באופן מעניין המיינסטרים החרדי כנראה הכי פחות מוכר לחברה הישראלית, נדיר מאוד לראות אותו בהפגנות, והאינטראקציה שלו עם המגזר הכללי מוגבלת, מדובר על כשבע מאות אלף נפש, בדרך כלל אבי המשפחה ילמד בכולל ואולי יעסוק במקביל בחינוך או עבודה תורנית דומה, האמא תשלב בין תעסוקה בתוך הקהילה ובין גידול הילדים. המגזר המוביל את המיינסטרים החרדי הוא המגזר הליטאי על עולם הישיבות והכוללים שהתפתח בו. הזרם המשמעותי לצידו של המגזר הליטאי הוא המגזר החסידי המסתעף לחסידויות גדולות ומוכרות כגון גור בעלזא ומאות חסידויות בינוניות וקטנות. הזרם החרדי המרכזי מאופיין ביהודים ממוצא אירופאי. אם כי קיים בו מיעוט משמעותי של יהודים ממוצא מזרחי.
יחזקאל: מזרחיות - וחוזרים בתשובה
החרדיות הספרדית של עשרות השנים האחרונות המונה כשליש מכלל החברה החרדית חשובה ועצמאית לכן קשה להכליל אותה בתוך הזרם המרכזי של החרדיות, כותל המזרח של החרדיות מורכב ממאות קהילות של עדות שונות ותפיסות עולם מגוונות, החל בקהילות עממיות המעורבות בחיי המעשה של החברה הישראלית, עבור בקהילות הגדולות של בעלי התשובה, וכלה בעולם הישיבות הספרדי, שחלקו אמנם יונק ממקורות אירופאיים אך רובו נזקף לזכות מהפכת "החזרת עטרה ליושנה" של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ותפיסתו ההלכתית פחות נוקשה מזו של החרדיות הקלאסית.
שטראוס-ישעיהו - חרדים חדשים או מודרניים?
לצד הזרמים הגדולים של החברה החרדית, מתקיימים זרמים אחרים בהם שולטת מגמה של פתיחות מסוימת כלפי החברה הישראלית, בקבוצה זו אין חלוקה מגזרית ברורה והיא מורכבת מחסידות חב"ד הדומיננטית, אך גם ליטאים חסידים וספרדים מוצאים בה את מקומם במידה שווה.
כאן חשובה החלוקה בין חרדים מודרנים המקפידים להישאר צמודים לחלק הסוציולוגי של החרדיות, גם אם נטייתם לחומרנות עלולה לבוא על חשבון האידאולוגיה. לעומתם, החרדים החדשים יקפידו מאוד על האידאולוגיה החרדית, לעיתים תוך חריגה ממוסכמות חברתיות חרדיות כגון דרישה ללימודי ליבה בתלמודי התורה.
הזרמים הללו, נוטים להיות מעורבים יותר בעולם התעסוקה, באקדמיה, ובציבוריות הישראלית, תוך ניסיון לשמר את הזהות החרדית.
גודלו של הזרם הרביעי בתוך החברה החרדית קשה למדידה אך הוא גדל במהירות.
החברה החרדית כמו יתר החברה הישראלית, עוברת שינוי, בחברה החרדית השמרנית השינויים לא מידיים ומהפכניים, אלא מתפתחים לאט ומכורח הנסיבות, במכון 'נתוני אמת' יחד עם אתר 'כיכר השבת', מנטרים בזמן אמת את התנודות הסיסמוגרפיות הבלתי-מורגשות, ומשקפים לציבור ולמקבלי ההחלטות נתונים עדכניים על המתרחש בזמן אמת, ועל המגמות הגלויות והנסתרות מן העין.
ובחזרה לעתיד, החברה החרדית צומחת בצעדי ענק היא מכפילה את עצמה בכל 16 שנים, היא חברה צעירה מאוד, מגוונת מאוד, דינאמית, ומתפתחת. השינויים העוברים על החברה החרדית ישנו בוודאי גם את פניה מדינת ישראל, בעזרת ה', לטובה.