היה זה לפני מספר חודשים, נפגשתי עם אברך בגיל השלושים לחייו, וכך הוא סיפר לי: "כבר שנים שאני מדחיק פנימה לתוך הנפש מספר התמודדויות שיש לי בחיים, הגיע מצב שאיני יכול יותר להמשיך הלאה את חיי, אני חייב עזרה".
למגזין המלא >> הקליקו כאן <<
הוא סיפר לי על חייו, על הוריו, על ימי הילדות והבחרות שלו. וכאשר הוא הגיע לנושא של חיי הנישואין הוא אמר: "אני חושב שזה הדבר שמוציא אותי מאיזון נפשי. אני חי עם אשתי זה תשע שנים ובמשפט אחד אסכם לך את חיי הנישואין שלי - אני פשוט לא אוהב אותה, לא מרגיש אליה שום חיבור. אני לא אוהב את אשתי!
יש לי כבר ארבעה ילדים ברוך השם, אבל ההרגשה הזו גורמת לי לתסכולים רבים. ליבי חלל בקרבי. כאשר אתה לא אוהב אדם ולא מחובר אליו אז גם ההתנהגות שלך לא טובה כלפיו. ואכן חיי הזוגיות שלנו לא הכי טובים בלשון המעטה".
ניסיתי לבדוק למה הוא לא מרגיש מחובר לאשתו והוא לא ידע להצביע על שום דבר ספציפי. הוא ידע רק להגיד שהוא לא מרגיש מחובר לאשתו ולא אוהב אותה.
שאלתי אותו על חיי הזוגיות של הוריו. "תשמע", אומר לי אותו אברך, "אבא שלי היה בבית מלך. כל ציוץ של בקשה שיצא מפיו, ישר נענה. בחיים לא ראיתי את אבא שלי עוזר משהו בבית, או דואג לאמא שלי. פשוט מלך. רק רצה שיתנו לו. לא ראיתי אותו בחיים מכבד, מעניק, או מפרגן למלכה שיש לו בבית. רק הוא היה המלך ואין בלתו. ואכן ויכוחים תדירים בין ההורים היו מנת חלקנו בבית".
שאלתי אותו: "תגיד לי יש משהו טוב שאתה עושה לאשתך?" הוא ישר קטע אותי ואמר לי: "איך אתה יכול להעניק לאדם משהו אם אתה לא אוהב אותו ולא מרגיש מחובר אליו?! אני פשוט לא מסוגל".
"זה בדיוק העניין", אמרתי, "אתה בחיים לא מרגיש ולא תרגיש מחובר ואוהב, לאדם אחר, אם אתה לא נותן לו ומעניק לו משהו משלך, לא משהו חד פעמי אלא משהו עקבי יום יומי, בחיים לא תרגיש אליו קשר וחיבור. כל האהבה והחיבורים שאנשים אוהבים לנפנף בהם שהם מרגישים בהתחלה, זה לא יושב על משהו באמת אמיתי. זה יושב על דברים אחרים... וכזו אהבה נגמרת באיזה שהוא שלב. כי זו לא באמת אהבה... להרגיש קשר וחיבור ואהבה לאדם זה אחרי זמן ארוך שאדם נותן מדמו ומחלבו לאדם השני. להרגיש אהבה וחיבור לאדם זה רק דרך נתינה ונתינה וככל שיותר תיתן כך יותר תאהב. אבל צריך לזכור שהנתינה תהיה נתינה אמיתית ולא כזו שנותן כדי לקבל בחזרה כי אז: א. הוא בעצם לא נותן. ב. הוא בעיקר עסוק בלקחת".
הוא התפרץ עליי: "אתה לא מזדהה איתי?! אתה לא מבין אותי?! אני פשוט לא אוהב את אשתי, זהו. נקודה. בלי שום הסברים עמוקים!"
הסברתי לו שאני מאוד מזדהה איתו וזו הרגשה איומה להרגיש את ההרגשה שהוא מרגיש. אבל אני פשוט מנסה להסביר לו מאיפה זה נובע. ושוב חזרתי על שלי, אתה בחיים לא תאהב אותה עד שתלמד באמת להעניק לאשתך, רק אז יש סיכוי שתרגיש מחובר לאשתך.
אני בטוח שאם חודש או מקסימום חודשיים אתה תתחיל לתת לאשתך את הצרכים הרגשיים שהיא באמת צריכה, אתה תתחיל להרגיש אליה חיבור.
אהבה וחיבור לא מתרחשים מאליהם, צריך להקריב את הנפש על כך, מסירות נפש של נתינה והענקה לשני.
אותו אברך לא ויתר והמשיך להגיד: "תשמע אני לא ילד קטן, יש לי חברים שסיפרו לי שכאשר הם פגשו את האישה שלהם הם הרגישו ישר חיבור ביניהם, מה שאני לא הרגשתי".
אמרתי לו: "ההרגשה הזו מאוד נפלאה, אבל היא לא מחזיקה מעמד יותר מכמה חודשים, אם היא לא מושתתת על ערכים של נתינה וכבוד לשני ושאר הצרכים שכל אחד מבני הזוג צריך. אם תיתן לשני אתה תאהב אותו ותרגיש מחובר אליו, ואם לא תיתן לשני לא תרגיש מחובר וקשור".
הסברתי לו שהוא מתנהג מבלי משים כמו שהוא ראה אצל ההורים שלו. הוא ראה חוסר נתינה אז הוא גם ממשיך עם זה. הוא פשוט עשה העתק הדבק.
סיפר לי יהודי שאשתו הייתה חולה במחלה הידועה ל"ע ול"ע בחמש השנים האחרונות. טיפלתי בה כמו בתינוקת האכלתי אותה, נתתי לה את התרופות, המוח שלה עבד ב-100 אחוז אבל הגוף היה סיעודי לגמרי. ככל שטיפלתי בה הקשר שלי לאשתי נהפך יותר ויותר חזק. הרגשתי אליה חיבור כמו שלא הרגשתי בכל ארבעים שנות נישואיי איתה. ככל שהענקתי לה כך אהבתי אליה התגברה.
אם אדם באמת מעניק לשני, נוצר חיבור קשר ואהבה ביניהם שלא חלמו שקיים כלל. אבל בשביל זה צריך להשקיע ואת זה לא כל אחד מוכן להקריב
אז כל אחד בעולם רוצה להרגיש שייך, מחובר, אוהב ונאהב וזה בין הדברים הבסיסיים שהנפש שלנו צריכה. אבל אם אנחנו רוצים קשר אמיתי עם בן הזוג שלנו, עם החברים שלנו, ככל שנעניק להם חוץ מזה שהם יאהבו אתכם ויכבדו אתכם - אתם תרגישו יותר ויותר אוהבים ומחוברים לאדם שמולכם.
השבוע פגשתי את אותו אברך. הוא הסתכל עליי ואמר – צדקת, רק עכשיו אולי קצת מאוחר למדתי להבין מה זו אהבה, מהו חיבור אמיתי ולא מה זה חיבור דמיוני שלא מבוסס על מציאות אמיתית. אני היום אוהב את אשתי. כי פשוט למדתי לתת. ואז ראיתי כמה אני כן מחובר ואוהב אותה. נתינה מביאה אהבה. מאחל לכם ולי שנזכה לתת משלנו אור וטוב לכל אדם בעולם.
לכל עם ישראל היקרים, מאחל לכם שבת שלום ומבורכת.
לתגובות: machon.rot@gmail.com
