נמצאים אנו בעיצומן של ימי חודש אלול, בשבועות הקודמים הבאנו את ראשי התיבות המפורסמים של שם החודש: "אני לדודי ודודי לי". אך בספרים הקדושים מופיעים עוד רמזים לשם החודש, אחד מהם מובא בשם האר"י הקדוש: "איש לרעהו ומתנות לאביונים", ראשי תיבות אלול.
בימים אלו ישנה קריאה מיוחדת והתעוררות גדולה בנפש להרבות בצדקה, בעשיית חסד, להאיר פנים אדם לחברו, ובכך להכין את עצמנו לקראת ימי הדין הבאים עלינו לטובה.
•
ובמעבר לפרשת השבוע, אנו רואים בפרשיות התורה שאנו קוראים במהלך חודש זה כמה וכמה נושאים העוסקים בנושאים אלו, מתן צדקה בלב רחב ובשמחה, הנהגת דרך ארץ ומידות טובות שבין אדם לחברו, מניעת צער ועזרה לזולת.
מצאתי רעיון מופלא בפרשת השבוע על הפסוק "לא תחרוש שור וחמור יחדיו", ביארו הראשונים בספר 'דעת זקנים', כי טבע השור שהוא מעלה גרה ולועס את מאכלו זמן רב יותר מהחמור שאינו מעלה גרה, וכאשר יחרשו שניהם יחדיו ישמע החמור שהשור עדיין לועס מאכל בפיו ויבוא לידי צער ומכאוב, בחשבו שבעליו נתן לשור יותר תבן ממנו, על כן אסרה תורה 'לא תחרוש בשור וחמור יחדיו'.
הבה נתבונן, אם התורה מלמדת אותנו להתחשב בחמור, שמקנא בשור בדמיונו הפורח, כי הרי לשור אין באמת יותר אוכל, זו רק טעות דמיונית של החמור... ובכל אופן התורה מלמדת אותנו להתחשב בצערו ולמנוע ממנו צער שכזה, על אחת כמה וכמה עלינו להיזהר שלא לצער אדם מישראל, אף אם הצער אינו מוצדק, אלא אפילו בדמיון ובטעות!
•
השבוע מלאו שלושים לפטירתו של איש חסד ענק ודגול, צנוע ועניו ר' עופר שושני ז"ל, שנפטר לאחר תקופת מחלה. רבים מבני עירנו חדרה מכירים את האיש ואת פעליו מזה עשרות בשנים.
לי אישית ישנם עשרות סיפורי חסד מאלפים, מהקמת איחוד הצלה בעיר, יסוד עמותת לב חם שהיו לעזר עבור אלפי משפחות במשך השנים, ועד לניהול סניפי יד שרה בחדרה ופרדס חנה ועוד. והכל נעשה בהתנדבות מלאה ובמסירות מיוחדת. עוד חזון למועד לספר על האיש ופעליו.
כשבועיים לפני פטירתו בהיותו בביתו על ערש דווי, הגעתי לבקרו עם עוד כמה חברים, ובראשם ראש הקהל הרב יעקב (בושי) בורנשטיין, משמח הלבבות ר' יוסי הופמן עם הגיטרה, ר' חיים הברמן מנהל בגחש"א חדרה, ר' חזקי מנת מנהל "מתנדבי חדרה" ועוד.
המנוח ז"ל חזר על המוטו שלו בחיים, כפי שציטט מדברי ר' שלמה קרליבך שאמר כי אנו צריכים לקום כל יום, להודות לקב"ה, ולראות מה אנחנו יכולים לעשות טוב לכל אדם. זה מה שמנחה אותי, סיכם ר' עופר בשארית כוחותיו!
•
אציין כאן אֲנֵקְדוֹטָה אקטואלית אחת, בהקשר לתובנה שהבאנו למעלה. בימי השבעה סיפר הרב בושי כי לאחד מהארגונים שהקים המנוח מהמסד ועד הטפחות, נכנסו במשך השנים אנשים נוספים, כבודם במקומם מונח, ולאחד מהם הפריע כי בכרטיסי הביקור של ר' עופר מופיע כי הוא המייסד של אותו ארגון. עובדה שהייתה נכונה לחלוטין, ללא כל עוררין. אך משום מה היו כאלו שזה הפריע להם.
כשנודע הדבר איכשהו לר' עופר, הוא מיד הגיב: מה? לא ידעתי שזה מפריע למישהו. ברגע זה אני מתקן את זה! באותו רגע זרק את כל הכרטיסים והבלנקים שזה היה רשום בהם. ובמקום הזמין כרטיסים חדשים, "מתוקנים"... יש לציין כי בזמנו היה זה כרוך בעלות כספית משמעותית.
הנה לנו דוגמא חיה כיצד אדם מגיע לרגישות גבוהה שכזו לכבוד הזולת, גם כשאינו צודק, וגם כשהטענה שלו מופרכת. בכל אופן, הוא לא יותר גרוע מאותו חמור... שהתורה מלמדת אותנו להיות בעלי מידות טובות ונאצלות ולא לצער שום בריה בעולם.
יהיו הדברים לעילוי נשמתו של ידידי ר' עופר ז"ל.