לילדים יש אינסטינקט מובנה להישאר במצב קבוע של תנועה. וככאלו, הם מתנועעים, מתפתלים ומנתרים על רגל אחת במהלך ישיבה על כיסא הספר, במכולת או במסעדה. ותגובתכם הראשונית היא, כמובן, להזדעק ולצעוק 'לשבת בשקט', נכון? ובכן, יש סיכוי גדול שירשתם את המשפט הזה מההורים שלכם, אבל כפי שמתברר, אולי זו לא הגישה החינוכית הטובה ביותר. למעשה, הורים מתוסכלים בכל רחבי העולם יכולים לאשר שציווי על פעוט לשבת בשקט אינו יעיל והפסיכולוגית הקלינית, ד"ר בת'אני קוק מסכימה איתם. המשיכו לקרוא ותקבלו את ההסבר שלה מדוע זה לא עובד ומה כדאי לומר במקום.
הבעיה עם 'שב בשקט'
ביטוי גנרי כמו "שב בשקט" עשוי לעבוד בהתחלה, אבל ברגע שתתחילו לומר אותו שוב ושוב, הפקודה הזו תאבד מיעילותה ויורשי העצר שלכם יפסיקו להקשיב לה, מכיוון ש"המילים הללו אינן משמעותיות עבורם וזה מרגיש כמו שליטה", אומרת ד"ר קוק. למרות שברור לכם מאוד (וכנראה לכל מבוגר אחר בסביבה) שהתנהגות בנכם זקוקה לשינוי, ד"ר קוק אומרת שלצד הפוגע (כלומר, הצאצאים שלכם) פשוט "אין את היכולת הקוגניטיבית לראות את 'התמונה המלאה ולהבין את ה'למה'". וזו בעיה, חברים.
כמובן, הדחף לרדות נוטה לצוץ אצלנו כשאנו מצויים בלחץ והבן שלנו מביך אותנו. אממה, ילדים לא מגיבים כל כך טוב להורים ששולטים - ובדיוק ככה אתם נשמעים כשאתם יורים פקודות מבלי לעזור להם להבין את ההיגיון שלכם. במילים אחרות, אם אתם רוצים שיקחו אתכם ברצינות, יש לכם קצת עבודה לעשות. לפי ד"ר קוק, "הסבר לילדים 'למה' עוזר להם להבין כיצד מעשיהם משפיעים על אחרים ועל עצמם באופן שאולי הם לא חשבו עליו קודם". ילדים נוטים גם הרבה יותר להקשיב להסברים ספציפיים לנסיבות, בניגוד להצהרות גנריות גורפות שהונפקו מגבוה.
מה לומר במקום
אל חשש: אתם לא צריכים להכין עבודת גמר בכל פעם שמתחשק לכם שהילד שלכם ישאר לשבת על הכיסא. למעשה, זה יקרה הרבה יותר מהר אם פשוט תשחררו. ד"ר קוק מציעה לכם להגיד משהו קצר כמו, "חשוב שנשמור על הגוף שלנו רגוע כשאנחנו אצל הרופא, כי אנחנו רוצים לוודא שהוא לא יפספס שום דבר במהלך הבדיקה".
ראוי גם לציין ששילוב הפקודה-הסבר יעיל יותר כאשר הוא מתרחש עוד לפני שההתנהגות מתחילה. לדוגמה, אתם יכולים לנהל שיחה מהירה שמתנהלת בערך כך: "כשאנחנו בבית הכנסת, חשוב שנתרגל לא לקפוץ מעלה ומטה במהלך התפילה. נשב בחלק האחורי של בית הכנסת למקרה שתצטרך להתפנות, כדי שלא להסיח את דעתם של אחרים. אני יודע שזה קשה, אבל אתה יכול לעשות את זה".
בשורה התחתונה? פשוט שייפו את כישורי התקשורת שלכם ושיתוף הפעולה (אנו מקווים) יבוא בעקבות כך.