אליכם אהובי - מחפשי השידוך המתבגרים...
המכתב הזה מתבשל לי בראש כבר זמן רב, ובמשך תקופה ארוכה אני מנסה לנסח אותו. אני כל כך לא רוצה לבקר אתכם - אני כל כך מעריכה ואוהבת אתכם, ובכל פעם מחדש מתפעלת מהאחיזה האיתנה שלכם באמונה ובתקווה למרות הקושי והייאוש של הרווקות המאוחרת - כך שאני ממש לא מרגישה בנח לבוא ולתת לכם ביקורת.
>> למגזין המלא - הקליקו כאן <<
אני לא מרגישה שאני ראויה לתת ביקורת לאנשים שאני לא במדרגה הרוחנית שלהם: אני חושבת שהחברה שסביבכם שחיה את שגרת היום יום לא תמיד מצליחה לקלוט עם איזו התמודדות רוחנית ונפשית אתם נמצאים, ודווקא אני כן רואה את התקווה שלכם כשאני מתקשרת להציע שידוך - ואת האכזבה המרה כשעוד שידוך שתליתם בו תקוות לא יצא לפועל. אני יודעת עד כמה אתם רוצים להתחתן ועד כמה זה לא פשוט, כך שאני האחרונה שאבוא ואתן לכם ביקורת או אחשוב שאתם סתם 'בררנים'.
מצד שני - אני לפעמים כל כך רוצה לומר לכם משהו מלב אוהב ואכפתי, אבל לא אומרת. אני רוצה להאיר את עיניכם בנקודה אחת קטנה שאולי תעזור לכמה ממכם לעבור לשלב הנישואין שאליו אתם כל כך מייחלים להגיע.
• • • • •
לפני שאציף את הנקודה חשוב לי להדגיש 2 עקרונות שאני מאמינה בהם:
הדבר ראשון הוא בחירה: אני מאמינה שכל אדם צריך לבחור את זיווגו בעצמו, והאמונה הזאת גם כתובה במפורש בתורה ובשולחן ערוך. אני חושבת שאסור להתערב לאדם בבחירה שלו, וכשמגיע משודך ומצהיר בפה מלא שהוא מוכן לשמוע רק על בחורה עם שיער מתולתל בגוון שטני בהיר, אני לא אנסה לדחוף אותו לכיוונים אחרים ולא אציע לו הצעות אחרות. אני מאמינה שאני עובדת אצלו ולא הוא עובד אצלי, ואני היא זאת שצריכה לתת לקונה את הסחורה שהוא מבקש ולא לשנות את דעתו.
יותר מזה - אפשר לומר שזה הפחד הגדול שלי: אני ממש חרדה שמישהו ירגיש שאני הייתי זאת שדחפתי אותו לשידוך, ובכל פעם שיצוצו בעיות בנישואין הוא יאשים אותי בבחירת בת הזוג. אני יודעת שכל זוג עובר תקופות קשות, ולא מתחשק לי שבכל פעם שהקשיים עולים, הכלה ששידכתי תאשים אותי ותרגיש ש"אם רק הייתי מוצאת בחור שהוא חצי הונגרי וחצי פולני כל הבעיות האלו כלל לא היו נוצרות...", אני מדגישה תמיד שאני לא דוחפת ולא משכנעת, ומי שלא יודע לקבל החלטות בעצמו שילך לאיש מקצוע שיסייע לו.
הדבר השני הוא שאני נגד 'פשרות': אני חושבת שאסור לנו להתפשר על בן/ת זוג שאנחנו לא רוצים אותו, ואני לעולם לא אדרבן מישהו להתחתן אם הוא לא שלם עם ההחלטה הזו במאת האחוזים. אני חושבת שגם בגיל מבוגר אסור לנו לקחת מישהו שאנחנו לא בטוחים בו, ואני מכירה מספיק מקרים של רווקות שהחליטו להתפשר בשל החשש מהשעון הביולוגי המתקתק, והן התגרשו אחרי כמה חודשים כי הן לא היו מסוגלות לשאת את הפשרה הזו.
אני נגד 'פשרות', נקודה.
• • • • •
אחרי כל ההקדמה הזו - אומר לכם את המסר שלדעתי יכול לעורר שינוי בכל הקשור לעולם של הרווקים והרווקות המבוגרים. אני יודעת שהקדמתי מספיק הקדמות, אבל סיפור כולנו אוהבים לשמוע:
הגיע אלי פעם בחור נמוך מאד שהיה 'נעול' על כך שהוא לא יתחתן עם בחורה שגבוהה ממנו, ולו בסנטימטר בודד. הוא ממש התעקש על כך ולא אמרתי לו מילה, למרות שהיה לי ברור שזה בדיוק מה שתוקע אותו: חוץ מהמגבלה הזאת הוא היה בחור מושלם. אני מבינה בבחורים, ובחור 'קלאסי' שכמותו לא נשאר תקוע עד גיל 28...
יום אחד הוא שמע שהצעתי לחבר שלו איזושהי הצעה, והוא שאל אותי אם לדעתי ההצעה הזו יכולה להתאים לו. אמרתי לו שמדובר בבחורה שגבוהה ממנו בראש וחצי לפחות, אבל הוא התעקש לברר על הבחורה. לאחר תקופה של בירורים הם נפגשו כמה פגישות ואני חששתי מאד מהשידוך הזה.
זימנתי אותו אלי לשיחה ואמרתי לו: "יוסי, אני תמיד אומרת לך שאסור להתפשר, ואני ממש לא מבינה למה החלטת להתפשר על בחורה שגבוהה ממך בראש וחצי?! אני אומרת לך את דעתי במפורש: אם אתה מרגיש שאתה מתפשר בגלל הגיל אל תתחתן איתה!".
הוא צחק ואמר לי שהוא מרגיש כמו אדם שהולך לזכות בפיס והוא בכלל לא מרגיש כמו אדם שמתפשר. לפי התיאור שלו הבנתי שנוצר ביניהם קשר כל כך בריא ועמוק שהם כלל לא הרגישו שיש משמעות לפער הזניח הזה.
אני חושבת שהרבה רווקים מבוגרים היו יכולים ללמוד מהסיפור הזה: אני חושבת שבגילאים הצעירים בוחנים את ההצעה שמציע השדכן על פי הנתונים שלה: מי המחותנים, במה עובדת הבחורה, במה עוסקים ההורים שלה וכמובן שאם היא בת להורים גרושים הם ייעלבו אם רק אציע להם הצעה שכזו.
כשמתבגרים מבינים שלאישיות של המוצע גם יש איזשהו משקל... בסופו של דבר הנתונים החיצוניים הם רק אינדיקציות בכדי להבין מה יש בתוך העטיפה הזאת של רשימת הנתונים המתארכת...
לצערי, ואני אומרת את זה בזהירות - אני מרגישה שיש לא מעט רווקים מתבגרים שלמרות שהם יודעים הרבה יותר מהצעירים על סגנון ואיכות הקשר שאותו הם מחפשים - הם עדיין לא מפסיקים להסתכל על העטיפה. הם עדיין בוחנים את המוצע רק באמצעות הנתונים היבשים שלו, ואם הנתונים לא מתאימים הם כלל לא מוכנים לשמוע על ההצעה..
מה שאני רוצה להציע להם הוא דבר כזה: אם תתמקדו במוצע עצמו ובאיכויות שאתם מצפים לראות בו - בכלל לא תשימו לב לכל הפרטים שמסביב.
יתכן שאתם לא תרגישו שאתם 'מתפשרים' כשאתם לוקחים בחורה מעדה אחרת - כי אתם כל כך תאהבו את האיכויות שהיא מציעה ואת היכולות הרגשיות והנפשיות שלה שלגמרי לא יעניין אתכם אם ההורים שלה אוכלים דגים חריפים או שרים במבטא אשכנזי או ספרדי.
אתם בכלל לא תרגישו שאתם 'מתפשרים' על בחורה שגדולה ממכם ב-7 שנים - כי כל כך תתפעלו מהעומק הרגשי שלה ומההתייחסות הבוגרת שלה לחיים, שתעדיפו אותה על פני בחורה שקטנה ממכם בשנתיים.
אני מקווה שמתישהו גם תצאו מהפנטזיה על הבחורה שקטנה ממכם בשנתיים ותתלה בכם מבט מעריץ - כשתבינו שהמציאות מוכיחה שגם בחורות שקטנות ממכם במעט עדיין חושבות משום מה שיש להן זכות להביע את דעתן...
אתם יכולים גם שלא להרגיש שאתם 'מתפשרים' כשתשתדכו עם גרושה שהייתה נשואה כמה חודשים ואין לה ילדים - כי אם הנפש שלה בריאה ואם ניסיון החיים לימד אותה דבר או שניים, תוקסמו כל כך מהאישיות שלה וממש לא יעניין אתכם המעמד החברתי שלה בחברה.
אתם יכולים שלא להרגיש שאתם 'מתפשרים' כשאתם בוחרים בת לבעלי תשובה - כי יתכן שכל כך תוקסמו מהעומק ומהמחשבה שהיא קיבלה בבית על כל צעד ושעל, שממש לא יפריע לכם שאבא שלה מתפלל בהברה אשכנזית בהגזמה...
אה, ובתור רווקים מבוגרים שיודעים עד כמה ה'קטלוג' כואב - תוכלו לחיות באושר לצד אנשים שכנראה לא ישפטו אתכם על כל שוני קטן מהמקובל בחברה. הם כבר מכירים מקרוב את תחושת ה'דחיה' ואתם לא תחוו אותה מהם.
אתם יכולים שלא להרגיש שאתם 'מתפשרים' כשאתם רואים ב'רזומה' שכל מחותן מגיע מעדה אחרת - כי כל כך תתלהבו מהיכולת שלהם לקבל את השונה, שתשמחו לדעת שגם אתכם הם כנראה יקבלו גם אם יש בכם שוני כזה או אחר, ואצל הרבה רווקים מבוגרים אפשר למצוא ייחודיות כלשהי...
אז מה אני אומרת? שאם אתם כבר רווקים מבוגרים, ואתם יודעים לראות גם את מה שיש מעבר לעטיפה החיצונית - אתם יכולים לראות מעבר. את יכולה להמשיך ולהיות בררנית, ולהתעקש על "בחור ערכי, חכם, ירא שמים, יושב ולומד, בעל מידות טובות, אכפתי, סבלן, קשוב, רגוע, רגיש", וכל מה שאת חולמת למצוא - ובכלל לא תרגישי ש"גיוועלד - הסבים שלו לא בוגרי אושוויץ".
• • • • •
למרות האמור לעיל, אני לא רוצה שייווצר חלילה רושם מוטעה על הרווקים המבוגרים שהם כאילו בררנים. זה פשוט לא נכון. אני דווקא רואה יותר ויותר רווקים ורווקות שמחפשים את הבחור או הבחורה שבאמת מתאימים להם ובכלל לא מסתכלים על כל מה שלא רלוונטי, ואני חושבת שבדרך כלל החיפוש שלהם הרבה יותר אמיתי ופתוח מהחיפוש של הרווקים הצעירים. אני מעלה את הנושא כי כאמור, התופעה עדיין קיימת.
יצא לי לפגוש בבחורה בת 48 שלא מוכנה 'להתפשר' על גרוש, או על בחורים שמתקרבים לגיל 40 ועדיין יפריע להם אם האבא של הכלה לובש שטריימל או חולצה קצרה, ואני כאמור לא מתערבת בבחירות שלהם, אבל כל כך מקווה בשבילם שיום יבוא והם יצליחו לראות את האדם שמעבר לנתונים הכתובים ב'רזומה', עד שהפרטים האלו כלל לא ירגישו להם כ'התפשרות'.
• • • • •
שוב, אני מתנצלת בפניכם הרווקים המבוגרים - אני לא מכלילה אתכם, ורובכם יודעים להתמקד בעיקר ולא בטפל, ואני גם לא באה בביקורת למישהו, רק מנסה קצת לפתוח את העיניים של אנשים שאולי זה יעזור להם.
בתפילה שכל אחד מאתנו ימצא את זיווגו בקרוב, מתוך שלווה וביטחון ומתוך בחירה בלב שלם!
השדכנית
•
(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)