"העומס אותו עומס, החיסורים אותם חיסורים, אז מה הועילה הרפורמה?", במילים אלו סיכם לנו אחד הנשאלים, בצורה הטובה ביותר, את כשלי הרפורמה 'דרך שווה'. במסגרת פינת 'עובר ושב' של התוכנית הכלכלית, יצא אברומי לינשה יחד עם דודי פלוג לשאול את עוברי האורח בנוגע לרפורמה החדשה בתחבורה הציבורית.
זו גם ההזדמנות להציף מספר תלונות שהתקבלו במערכת הכלכלית בנושא:
1. התייקרות של 200% בנסיעות ילדים למוסדות הלימוד. ח.ב. כתב לנו: "מדוע הטווח הקצר ביותר שעליו משלמים הוא 0-15 ק"מ, בעוד ש-68%! מתוך אלו שנוסעים בטווח הזה נוסעים פחות מ-5? למה הדבר דומה? למונית שהמונה שלו מתחיל ב-100 ש"ח, ואומר לנוסע אתה יכול לנסוע עם הסכום הזה מירושלים לביתר. יגיד הנוסע: אבל אני צריך לנסוע בסך הכל מרחוב ירמיהו לרחוב שמואל הנביא. יענה לו הנהג: אז תסע לכותל. כל התלמידים שנוסעים לבית ספר משלמים בטווח הזה מחיר עלות נסיעה של 7.5 ק"מ (החציון שבין 0 ל-15 ק"מ) במקום לשלם את העלות האמיתית שהיא 2.5 ק"מ (החציון שבין 0 ל-5 ק"מ). לא התייקרות של 2%, לא התייקרות של של 20%, אלא התייקרות של 200%!".
2. בנסיעה ברב קו - כפי שמשתמשים מרבית הצרכנים החרדיים, יש תקלות ובעיות קשות בחישובים. מאחר ומחיר הנסיעה נמדד בקילומטרז' נוצרות מציאות אבסורדית, לדוגמה נסיעה מירושלים לביתר, תעלה יקר יותר אם הנוסע ירד בתוך העיר מאשר אם ירד בכניסה לעיר מאחר והמרחק האווירי הוא קטן יותר. בפועל יש אין ספור מריבות וויכוחים בין נהגים שבעצמם לא תמיד יודעים מה התמחור לבן נוסעים חרדיים ללא גישה למחשבון המקווןשנותן להם את העלות.
3. וכך כתב לנו א.ב.: "הרפורמה לא מטפלת בשום בעיה אמיתית בתח"צ. בשונה מרפורמת הרב קו, שעשתה שינוי מדהים, ועל אף חוסר הנוחות היא הייתה מוצדקת. אין לרפורמה הזו שום תועלת. אז נכון שלהרבה נוסעים בעיקר מעיר לעיר הוזלה הנסיעה, אבל זה לא מוסיף נוסעים קבועים רק גורם לאנשים שזה לא יהיה כלכלי להם אוטובוס".