כך אני מזהה בקלות את לומדי התורה / עמירן דביר

״ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה״.

ה״אור החיים״ הקדוש שואל, מדוע מתבטא משה בלשון ״ראיה״ על דברים שאמורים ל״השמע״ בפני ישראל?

לכאורה רצונו של משה שישמעו עם ישראל את דבריו והיה עליו לומר ״שמע אנכי נותן״.

עוד הוא שואל, מדוע אומר משה: ״ראה אנכי..״ ולא ״ראה אני..״, כמו שכתוב בהמשך (לב מט): ״אשר אני נותן״?

עוד צריך להבין, מדוע כתוב ״ראה״ בלשון ״יחיד״?
הרי כל הפרשה כולה כתובה בלשון ״רבים״, והיה עליו לפנות לעם ישראל בלשון - ״ראו״ אנכי נותן.

מסביר ה״אור החיים״ הקדוש שמשה רבנו מתכוון בדבריו אלו, לגרום לעם ישראל לעשות בחירה נכונה, להאדיר בפניהם את המעשים שיביאו אותם לזכות בעולם העליון, ומנגד, להמאיס ולהמעיט אצלם את כל טובות העולם הזה, התחתון, שאינן משתוות לאלו של העולם העליון.

דברים אלו אמר משה לעם ישראל כדי שישתדלו לעסוק כמה שיותר בתורה, מצוות ובמעשים טובים שהם אלה שיזכו אותם בדרגה גבוהה זו.

2:

ממשיך ה״אור החיים״ ומסביר, כדי שיהיה אפשר לשכנע את עם ישראל שדבריו של משה אכן נכונים ומדויקים, צריך שיהיה במשה רבנו שתי תכונות בסיסיות חשובות שרק על ידם יוכחו אמיתות דבריו.

האחת, שיהיה הוא עצמו מכיר ויודע בהכרה חושית את טובותיו ומעלותיו של העולם העליון.

השניה, שיכיר טוב גם את ענייניו הגשמיים של העולם הזה על בוריים.

נתאר לעצמו שבא מישהו שלא מכיר ולא טעם את טעמי העולם הזה, וינסה להסביר לנו שאין בעולם הזה שום הנאה, האם נאמין לו? האם אחד כזה הוא פרמטר להסביר לנו את מה שהוא לא ניסה מעולם? בוודאי שלא.

הרי נוכל לטעון לו שאם רק היה מנסה את תענוגי העולם הזה, בוודאי שגם הוא היה מתאווה להם ולא מבטלם.

כעת נתאר את הצד השני, האם נוכל להאמין למישהו שלא זכה להכיר מקרוב בצורה מוחשית את מנעמי העולם העליון?
האם אחד כזה, כשיבוא וינסה להסביר לנו על דברים הנפלאים מהשגתו, יצליח לשכנע מישהו? בוודאי שלא.

3:

בגלל דברים אלו, בא משה רבנו ואומר לעם ישראל: ״ראה אנכי״, תסתכלו עלי, אני הוא זה שיש בו את שתי המעלות ולכן יכולים אתם לסמוך עלי.

משה רבנו זכה להכיר גם את העולם העליון כשהיה כמה פעמים בשמים ארבעים יום וארבעים לילה, בימים אלו הוא היה בגדר מלאך ונהנה מהאושר ששמור לעולם העליון.

משה גם זכה להכיר את שלל מנעמי העולם הזה, כיוון שהיה איש גיבור וחשוב ואף נקרא בשם ״מלך ישראל״ שנאמר ״ויהי בישורון מלך״.

משה גם היה עשיר גדול.
כתוב שהיה לו מחצב של אבן יקרה בשם ״סנפירינון״ בתוך אוהלו, מאבן זאת חצב את הלוחות, השאריות שנשארו היו שייכות לו והיו שוות המון.

ממילא יוצא שהיו במשה רבנו גם את התכונות ששייכות לעולם הזה, וגם את אלו השייכות לעולם העליון.

4:

לפי דברים אלו מסביר ה״אור החיים״ הקדוש שמשה בא ואומר לעם ישראל ״ראה אנכי״, תסתכלו וראו את התכונות שיש בי, מהם תבינו שרצוי לכם לקבל ממני את הדברים שרוצה אני ללמד אתכם.

נשאר להבין, מדוע כתוב ״ראה״ בלשון יחיד.

כיוון שבראיה ובהסתכלות זו, שווים כל ישראל בהכרתה כאיש אחד.
כל אחד ואחד מישראל יכול להגיע לאותה הבנה כשיתבונן במשה, כי מעלותיו המיוחדות היו דבר גלוי לכל רואה.

עוד רצה משהו ללמד את עם ישראל, שיכולים הם להיות בדרגתו אם רק ירצו בכך על ידי שיסתכלו וילמדו ממעשיו, כדברי הרמב״ם (בהלכות תשובה), שיכול כל אדם לעשות את עצמו להיות צדיק כמשה רבנו.

משה מבקש מהם לקחת דוגמא דווקא ממנו, כדי שידעו שעבודה רוחנית רבה לפניהם כדי להתקרב לדרגתו, ולא שיקחו דוגמא מאנשים פחותים שמהם יווצר הרושם שאין בפניהם עבודה רוחנית קשה.

5:

עוד דברים נפלאים בעניין זה נאמרו ב״זוהר״ הקדוש.

כל בני תורה, יש להם ניצוץ נשמה ממשה רבנו.

לא רק אותו הדור ההוא ששמעו ולמדו ממשה תורה, זכו לניצוץ מנשמתו, אלא אפילו עד סוף כל הדורות, כל מי שעוסק בתורה, זוכה שתתעבר בו חלק מנשמתו של משה.

את דברים אלו הוא בא לרמז להם באומרו ״ראה אנכי״, שבכל אחד ואחד מכם יש חלק מ״אנכי״, חלק ממני.

כשמשה מדבר איתם הוא בעצם מדבר אל חלק ממנו שנמצא בכל אחד ואחד מהדור ההוא, אלו שזכו ללמוד תורה ולקיים מצוות.

״ראה אנכי״ - משה אומר לכל אחד שמדבר איתו, תראה, אנכי נמצא בתוכך.

6:

עוד מוסיף ה״אור החיים״, שהכתוב ״ראה אנכי״ בא לרמז על הקב״ה שקרא ואמר במעמד הר סיני ״אנכי ה׳ אלוקיך״.

אומר להם משה, ראה, כי אותו אחד שקרא ואמר לכם ״אנכי״, הוא זה שנותן לפניכם את הדברים שאני בא להגיד לכם, ואמר ״ראה״ בלשון יחיד, כי בעניין ידיעת דבר זה, כולם יהיו שווים כאחד לדעת את ה׳, שהוא הנותן להם ברכה וקללה לפי מעשיהם.

לכן אמר בלשון ״אנכי״ ולא אמר ״אני״, כי התכוון על הקב״ה, הוא ה״אנכי״.

7:

נער הייתי וגם זקנתי, ראיתי בחיי הרבה, אולי הרבה מדיי.
עברתי ארצות וימים, הכרתי כמעט את כל סוגי האנשים.

הדבר ברור כשמש בצהריים, על פניהם של העוסקים בתורה רואים חן מיוחד.
חן זה הוא החלק מנשמתו של משה שנכנס בנשמתו של העוסק בתורה וגורם לו לשלווה ואושר רוחניים עילאיים שאינם תלויים בעניינים גשמיים.

ללומדי התורה יש אצילות מיוחדת והנהגות יומיומיות שכדאי לכולנו לאמץ.

כשתראו מישהו שעוסק בתורה, דעו שחלק ממשה רבנו נמצא מולכם והתנהגו בהתאם.

בברכת שבת שלום,
עמירן דביר (דבורקין) הלוי