מאות הבוגרים של בית הספר לתורת הנפש לפסיכולוגיה יהודית על פי שיטת הבעל שם טוב, הם ההוכחה הטובה ביותר לפיה הגיע הזמן להפסיק לרעות בשדות זרים. בראיון מיוחד מסביר הרב נעם שפירא, מנהל בית הספר את הרציונל העומד מאחורי השיטה המבוססת על פי מקורות תורניים בלבד, הנותנת לאדם כוחות מתוך הנפש שלו-עצמו
--
לא מעט זוגות נתקלים בבעיות של שלום בית. כך קרה לאחד הזוגות שנקלע למשבר חמור. האשה נפגעה מהבעל בצורה חסרת תקדים מבחינתה והתקשתה מאוד לסלוח לו. כדי לנסות ולהתגבר, האשה חיפשה בגוגל את המילים 'איך אפשר לסלוח' וכך הגיעה למאמר של הרב נעם שפירא, מנהל בית הספר 'תורת הנפש' לפסיכולוגיה יהודית לפי שיטת הבעל שם טוב. במאמר הוא הסביר כי תמיד כאשר אנחנו נפגעים ממישהו, עלינו להבין שבאמת, לא הוא מי שפגע בנו אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו זימן לנו את הפגיעה. ואם נשאל, מה לגבי הבחירה של אותו פוגע? שוב, אנחנו צריכים להבדיל בין הפגיעה – שהיא נגיעה של ה' בי – לבין המעשה והעבירה של הפוגע, שהיא עניין שבינו לבין הקדוש ברוך הוא.
"האשה בעצמה היא מטפלת בהכשרתה, אך העולם הפסיכולוגי שהיא הכירה לא נתן לה את המענה שהייתה צריכה. היא קראה את המאמר הזה בשקיקה וכנראה שהוא מאוד נגע בה. היא המשיכה לגלוש באתר של תורת הנפש והתעניינה מה זה המקום שממנו באים הדברים הללו", מתאר הרב שפירא. "בסופו של דבר היא הבינה שכאן נמצא הפתרון לבעיות שלום הבית שלה. לא הרבה זמן אחרי, היא הגיעה יחד עם בעלה והשניים נרשמו אצלנו לקורס בתורת הנפש. עם סיום הקורס לפני שבועיים, הם ישבו אצלי וסיפרו שזה פשוט שינה להם את החיים מהקצה לקצה והפך אותם במאה ושמונים מעלות".
בית הספר לתורת הנפש בנשיאותו ובהכוונתו של הרב יצחק גינזבורג, הוקם לפני כארבע-עשרה שנה מתוך כוונה לתת מענה לצורך לפתח ולהכשיר אנשים ונשים אשר יעסקו בייעוץ ובעזרה נפשית על פי דרך תורתנו הקדושה ולאורו של הבעל-שם-טוב.
הייעוץ החדשני מתעלה מעל שיטות הטיפול הקיימות שאינן באות מתוך המבט הטוב והאופטימי של האמונה. הפסיכולוגיה היהודית מבית מדרשו של הבעש"ט יודעת לשלב מבט מפוכח וכן על מציאותו המורכבת והמסובכת לעיתים של כל אחד יחד עם אחיזה בנקודה המהותית הבריאה העמוקה שיש לכל יהודי ומשם לפרוץ לחיים חדשים של שמחה והתחדשות.
לימוד תורה כמקצוע לנפש
"לימוד חסידות הוא ככל לימוד תורה, וכידוע תורה בדרך-כלל איננה מקצוע. תורה לא לומדים כאמצעי, כלי לפתרון בעיה מסוימת, אלא לימוד לשם הלימוד", מרחיב הרב שפירא. "אולם כאשר אנחנו עוסקים בתרגום הנוכחי של תורת החסידות לנפש האדם, הרי התורה יכולה לשמש גם כמקצוע. כשאנו נתקלים, למשל, בבעיה מסוימת בתורת הנפש וניגשים ללמוד אותה ולעסוק בהעל-פי החסידות, הרי מצד אחד זהו לימוד תורה ממש, ומצד שני יש מיקוד מעשי שבו התורה נותנת כלים לחיים. סוגיות מורכבות (ולעתים כואבות) בחיינו, מביאים אותנו ללמוד ולעסוק בחלק הזה של התורה, בבחינת "אדם לומד תורה במקום שלבו חפץ"".
הלימוד בבית הספר מחולק לשלושה מסלולים; הבסיסי הוא שנת לימודים אחת שמתאים לכל מי שרוצה לכוון או להעשיר את החיים שלו, לקבל את הלימוד של פנימייות התורה לתוך החיים שלו. מדובר בלימוד הבסיסי של היכרות עם הנפש, איך להתמודד עם האגו, ללמוד איך להוביל תהליכים בתוך הנפש, לדעת איך להפוך את האמונה למשהו שפועל בחיים ומלווה אותו, ולא רק ממקום מרוחק ומופשט - אלא למקום שעוזר להתמודד עם אתגרי החיים; פחדים, התלבטויות, זוגיות וכדומה. "השלב הזה מתאים לכל אחד ואנחנו רואים ושומעים מהתלמידים והתלמידות שהשנה הזאת שינתה להם את החיים".
תכנית הלימודים השנייה והעיקרית המיודעת למתקדמים הינה יום בשבוע למשך שנתיים נוספות. כל יום נלמדים מורכב מ-3 יחידות של שעה וחצי - שעתיים, בתוספת של פרקים הנלמדים בלימוד עצמי. בתכנית הזאת יורדים לפרטים על נושאים כמו זוגיות, חינוך, משברים, הקניית ביטחון, קבלת החלטות ועוד. הוא מיועד לכל אחד שעוסק עם אנשים, מורים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכדומה –ובסיומו מקבלים תעודה של סיום המסלול העיוני. בכל מחצית 14 מפגשים. בסיומן של שלוש השנים מוענקת תעודה מטעם בית הספר, על סיום הלימודים העיוניים במסלול ייעוץ ועזרה נפשית.
השלב השלישי, הוא שלב ההכשרה המעשית, עבור מי שרוצה להפוך להיות יועץ על פי תורת הנפש. לקחת את כל הלימוד העיוני ולתרגם אותו לעבודה מעשית עם אנשים. "כשאתה לומד ועובד עם עצמך, זה לא מספיק. צריך להנחיל את הדברים גם לאחרים ולעבוד איתם. עם הצרכים, הבעיות והקשיים שלהם". עד היום ישנם מאות בוגרים שעברו את שני המסלולים הראשונים, עשרות נוספים עברו גם את שלב ההכשרה המעשית.
באופן מפתיע, לא כל מי שמגיע ללמוד ב'תורת הנפש' משתייך למגזר הדתי. כ70% משתייכים למגזר הדתי לאומי, 20% למגזרי החרדי ואילו 10% חילונים שמגיעים. "הם קשורים לעולם של אמונה", מבהיר הרב שפירא, "והם מרגישים שזה תוספת משמעותית וחשובה. לעשוק בנפש בלי, קצת מרדד את הנפש. חלק מהשיטות הפסיכולוגיות הם לפעמים כמעט אילוף, וכשעוסקים עם תרופות – בכלל יש התרחקות מהנפש עצמה, ומהממד הרוחני והעמוק של האדם. לכן לרבים יש תחושה שזה לא מתאים להם ומחפשים משהו שהוא יותר עמוק שנותן אמונה ואמון בכוחות שיש באדם ולכן יש חילונים שמחפשים את זה".
אחת הבוגרות שהגיעה מהעולם החרדי למדה כמה שיטות כדי להיות מטפלת. היא ניסתה קצת לטפל, אך עד כמה שהדברים שהיא למדה היו מסודרים ומובנים – היא הרגישה שאין לה את האומץ לנסות לעזור לאנשים. "היא חיפשה וחיפשה עד שהגיעה אלינו", נזכר הרב שפירא. "אחרי מסלול הלימודים אצלנו, היא הרגישה קבלה את המענה הנצרך והחלה לעבוד כיועצת ומטפלת מאוד מצליחה. כל זה בזכות שהיא קיבלה את הביסוס והיסודות".
מאה אחוז מקורות תורניים
לדבריו, בעולם של פסיכולוגיה לכל דורש, הייחודיות של שיטת תורת הנפש היא בכך שהיא מבוססת במאת האחוזים על מקורות תורניים, ללא שום ביסוס על מקורות זרים. "בעיקר על הפנימיות של התורה והעומקים של התורה והחסידות – וכמובן שלא משאירים אותם לרמה שתיאוריות מרוחקות ומופשטות, אלא מורידים אותם בשפה מובנת כדי שיהפכו להיות יישומיים בחיי היום-יום. כמובן שאנחנו מכירים דברים שקורים מסביב בעולם הפסיכולוגיה. לפעמים אנחנו נותנים מבט, איך הדברים שלנו קשורים, דומים או שונים, או מוסיפים, אבל הבניה של התוכן צומח לגמרי מתוך המקורות של התורה ולא לוקחים דברים אחרים ועושים להם גיור מהיר כדי להפוך אותם למשהו יהודי".
"גם בתוך המקורות היהודיים, הדגש הוא על פנימיות התורה – שהוא הכי עמוק ונוגע גם בפנימיות של הנפש", הוא מוסיף. "ממילא העבודה היא מאוד עמוקה ופנימית, לא טכנית, חיצונית או רק עושה תרגילים של אילוף כדי לשנות האדם – אלא ממש נכנסת ממש לעומקים הכי פנימיים של האדם, מגייסת את המשאבים הכי עמוקים שיש לנו כיהודים, את העוצמות שיש בתוכנו של הנשמה והנפש האלוקית. זה הופך להיות חלק משמעותי מהתהליכים. מצד שני, זה מאוד מחובר למציאות. זה לא דבר שהוא רק מדבר בשפה רוחנית ומרחפת, אלא יודע לרדת לסמטאות החשוכות של החיים ונותנים הרבה מקום להתמודדות עם העניין של האגו, עד כמה הוא משבש את החיים ולוקח אותנו למקומות לא נכונים. לומדים בצורה מפוקחת כיצד מפתחים אסטרטגיות כדי להתמודד איתם".
עד עכשיו גם הציבור התורני הסתייע בשיטות הפסיכלוגיה העולמיות. מה נשתנה?
"הכל התחיל מהבעל שם טוב", מגלה הרב שפירא. "בכותרת של בית הספר אנחנו מדגישים כי כל השיטה של תורת הנפש שמלמדים אצלנו, היא על פי שיטת הבעל שם טוב. הוא חידש משהו עצום, הוא לקח את כל עולם היהדות ואמר שלא יתכן שהוא ישאר רק בעולם המעשה, אלא נתן לנו כלים להבין את הנפש, את המאמצים שלה ואת היכולות שלה ואת ההבנה שהכל מתחיל ממנה".
הרב שפירא מתאר כי מי שעשה את החיבור לתורה העתיקה, העשירה והעמוקה והפחות מוכרת – ותרגם אותה לשפה המודרנית, החשיבה המודרנית והמושגים שמשתמשים בהם בעולם הפסיכולוגיה – הוא הרב יצחק גינזבורג. "כבר עשרות שנים שהוא עוסק בזה. החידוש הייחודי שלו זה עשיית החיבורים הללו, בין עומק ופנימיות התורה, לבין כל מיני תחומים. כמו פסיכולוגיה, מדע ומוסיקה. גולת הכותרת היא חיבור לעולם הנפש והפסיכולוגיה. יש עבודה מאוד משמעותית שהוא עשה. באופן אישי שמעתי ממנו יותר מפעם אחת שמכיוון שהחסידות עוסקת בנפש ובעומקים של הנפש, אם אנשים שמכירים ולומדים חסידות, כשיש להם קשיים נפשיים, מוצאים את הפתרונות במקומות אחרים, זאת פשיטת רגל של החסידות. כאן יש לנו את התשובות כדי לתת מענה לאותם בעיות שאנשים מתמודדים איתם".
המרצים בבית הספר, הם בעיקר תלמידים שלמדו את יסודות תורת הנפש אצל הרב גינזבורג. חלק מהם עברו כבר את תהליך הלימודים בבית הספר. ביניהם: הרב חיים נתיב שייסד את בית הספר, הרב יצחק שפירא מהמובילים, המעמיקים והיועצים המומחים בתחום, הפסיכולוגית הקלינית אורלי טויטו ששינתה את שיטת הטיפול שלה מהקצה אל הקצה מאז שהגיעה אלינו, דיצה אור, דרור שאול ורבים אחרים.
"יש כאן גב גדול וחזק של הרב גינזבורג שאפשר לסמוך עליו בצורה חזקה", מדגיש הרב שפירא. "השיטה עצמה היא לא הברקה של מישהו שחוץ מהדבר הזה לא מכירים אותו, אלא יש כאן דמות שבמידה רבה הוא מגדולי הדור שעומד מאחורי הדברים הללו. התכנית החדשה ללוות את הבוגרים היא כדי לוודא שעושים את היישום בצורה נכונה. זאת אחת הסיבות שאנחנו מקדמים את ההדרכה גם בהמשך".
גב תורני חזק
הקורסים של תורת הנפש מתקיימים פעם בשבוע במשך חצי יום בירושלים ובתל אביב, בהתאם ללוח השנה האקדמי, כולל שני ימי עיון מרוכזים פעמיים בשנה. עד לא מזמן, התקיימו קורסים גם בחיפה וברחובות, אבל עם פרוץ הקורונה, צומצמו המפגשים הפרונטליים לירושלים ותל אביב ופותחו יותר אפשרויות של למידה מרחוק. "באופן טבעי, הלימודים הללו דורשים את המפגש והחוויה ועבודה בקבוצה ולכאורה הם פחות מתאימים ללמידה מרחוק. המעבר הזה לא פשוט. אבל זה מתפתח בצורה יפה בהדרגתיות בתקופה הזאת, ויש קבוצות שעשו עבודה יפה מאד בשנה וחצי האחרונות דרך למידה ב'זו'".
מפעם לפעם, בית הספר לתורת הנפש מקיים כנסים וימי עיון לציבור הרחב שעוד לא נוטל חלק בלימוד הקבוע. הכנס הקרוב יתקיים במהלך חודש אלול בנושא של רחמים ככוח משמעותי בנפש וככוח משמעותי בעולם ההתפתחות והנפשי והטיפול הנפשי, בהתאם לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. לצד הכנסים, מתקיימים גם סדנאות שהתעצמו בתקופה האחרונה בעקבות הקורונה, נפתח כל העניין של לימודים מרחוק.
במהלך חמש-עשרה שנים בהם קיים בית הספר לתורת הנפש, התגובות שמתקבלות מבוגרי בית הספר הם מפעימות. "אנשים שהיו בכל מיני שיטות, עברו אצלנו מטפלים שכבר שנים מטפלים באנשים, אמרו לנו שמאז שהגיעו אלינו, החיים שלהם התהפכו. לא פעם שמענו את המשפט: 'החיים שלי מתחלקים לשנים, לפני שהייתי כאן ואחרי שהגעתי'.
"אנחנו עושים שימוש בכלים אחרים מאשר הפסיכולוגיה העולמית", מחדד הרב שפירא. "כלים בהם אנחנו נפגשים עם העומק של הקדושה, אמונה – שזה מאוד מגביה ונותן אור לחיים ומצד שני מאפשר לעמוד בצורה כנה שיורדת לתחתית של הקשיים ושפלות של המצב ולכן זה נותן תשובות ברמות אחרות, ממה שאנשים רגילים לקבל בשיטות אחרות".
איך לעשות שינוי?
לכבוד חדש אלול, ולקראת השנה החדשה, "תורת הנפש" מקיימים כנס מיוחד פתוח לציבור הרחב, על הדרכים והכלים להצליח לעשות שינוי אמתי בחיים.
"אחד הדברים הראשונים, הוא לדעת לזהות מהם הדברים שניתן לשנות ומהם אלו שלא ניתן לשנות אותם, והדבר השני החשוב מאד הוא, מהי הדרך לעשות שינוי באופן שגם יחזיק מעמד לאורך זמן. לדוגמא, יש הרבה שעושים דיאטה ומצליחים להוריד משקל לתקופה קצרה, אבל מהר מאד מחזירים לעצמם את מה שהורידו, וזה נכון גם בתחומים אחרים של החיים. לכן חשוב מאד לעשות את השינוי בדרך כזו שמלכתחילה תיבנה באופן שמתקדם אולי טיפה לאט יותר, אבל מצליח להישאר אתך גם לאורך זמן".
"באמת, עשינו כאן מאמץ גדול לבנות יום מרוכז ועשיר, שנותן התייחסות לנושא בכמה זויות: גם עיוניות, גם התנסותיות וחווייתיות, ובסיום גם באמצעות הכח המופלא של ניגונים חסידיים בהובלתו של הכנר המחונן מרדכי ברוצקי".
